"ככה זה מרגיש" – פרק 12 'רוצה אותך לעצמי'

נעמדתי מול המראה. מולי השתקפה בחורה בעלת עיני שקד בהירות הלובשת שמלה סגולה יפיפייה,
ושיערה הברונטי והארוך מסולסל.
חייכתי למראה שבו נראיתי, ונעלתי את נעלי העקב השחורות האהובות עליי.
מלמטה נשמעה מוזיקה רועשת וקולות של נערים מתבגרים שנהנים.
ירדתי לכיוון המדרגות, מביטה בכל האנשים שרקדו, שתו ונהנו במסיבה שלי. שמתי לב שאת רובם בכלל לא הכרתי.
"והוו, ילדת היומולדת פה!" אשלי צעקה מלטה וכולם הפנו את מבטם אליי, מריעים לי. ירדתי למטה בחיוך, כשכל אחד פונה אליי בברכת יום הולדת ונותן לי חיבוק.
"אשלי, את" אמרתי כשהגעתי אליה והיא בקושי עמדה. "כן, שיכורה" היא חייכה ואני נאנחתי. "את אחר כך לא הולכת הביתה! אני יודיע לאמא שלך שאת ישנה אצלי, טוב?" אמרתי והיא הנהנה כילדה טובה.
"ואו, שאנל" כמה בנים מהשכבה של לוגן ואוסטין קראו לי ושרקו. "תסתובבו" שמעתי פתאום קול מוכר, וסובבתי את ראשי. "היי, מזל טוב" לוגן חייך ונתן לי נשיקה רכה. חייכתי כתגובה. "טוב, מה את עושה פה? בואי לרקוד!" הוא ציווה ואני צחקתי, כשהוא לוקח אותי אל הרחבה הגדולה שבסלון שלי.
רקדנו צמודים אחד לשנייה, במשך כעשר דקות או יותר. עד שהסתכלתי אל עבר דלת הבית, וראיתי זוג אנשים מוכרים נכנסים. המשכתי להסתכל וראיתי שאלו היו זואי ואוסטין. "היי" קראתי להם מרחוק, והם התקרבו בחיוך. "שאנל!" זואי חייכה וקפצה עליי, וכמעט הפילה אותי על הרצפה. צחקתי. "הלכתי לשתות" היא אמרה מיד לאחר שירדה ממני, והתרחקה מאיתנו. "קאפקייק" קולו של אוסטין נשמע והוא נתן לי הפעם נשיקה בלחי בחיוך. הרגשתי ידיים מושכות אותי בחזרה אל רחבת הריקודים, אלו היו אשלי ולוגן. "קדימה לרקוד!" אשלי צעקה כשיכורה, וראיתי מרחוק את אוון מתקרב אליה, שהיה פיכח, וניסה לגרום לה לשבת. "לא אוון!" היא אמרה והמשיכה לרקוד, הוא נאנח והלך להתיישב על הכיסאות שליד המטבח.
"אשלי.." לחשתי אליה בדאגה אך זוג ידיים קטעו אותי, ואחזו בי. לוגן ואני המשכנו לרקוד, עד שזה נהפך להיות נועז יותר. הוא התחיל לנשק את הצוואר שלי, והזיז את שיערי לצד השני כשהוא מלטף את ידיי.
הוא לאט לאט המשיך יותר ויותר. "לוגן" עצרתי אותו לבסוף והוא נאנח, והלך והתיישב לצד אוון, כשהוא שותה כמה כוסות וודקה.

"אז אני יכול לרקוד איתך?" שמעתי קול והרמתי את ראשי שהיה מורכן, חייכתי אל עבר אוסטין. "אמ.. כן" מלמלתי והוא חייך, מצמיד את גופו אליי והתחלנו לרקוד. קצב ליבי דהר כשהוא הניח את ידיו על מותניי, ואני הנחתי את ידי מסביב לעורף שלו. הוא הביט בי במבט רציני ואני נשמתי עמוק. "אמרתי לך כבר כמה מדהים את נראית היום?" הוא שאל לוחש לאוזניי ושמעתי את החיוך בקולו. חייכתי והרכנתי את ראשי בביישנות. "אני יכולה?" קולה של אשלי נשמע, והיא גרמה לי ולאוסטין להפסיק להסתכל אחד על השנייה. "אמ.. כן" אוסטין ניער את ראשו ושיחרר את גופי, נותן לאשלי לקחת אותי. התיישבתי בכיסאות המטבח, והיא פתחה את ברז המים ושתפה את פנייה בכיור הכסוף.
"מה את עושה" גיחכתי. "אני אולי שיכורה" היא אמרה והתיישבה לידי, מניחה את ראשה על השולחן בעייפות. "אבל אני שמה לב איך את מסתכלת עליו" אשלי אמרה ואני נאנחתי. "אש – "
"בואי שאנל, הספירה לאחור!" דילן מהכיתה שלנו תפס אותי והרים אותי עליו, מחזיר אותי אל רחבת הריקודים, הסתובבתי לאחור וראיתי את אוון מביא את אשלי שהייתה גמורה מעייפות, גיחכתי.
"עשר, תשע, שמונה, שבע, שש, חמש, ארבע, שלוש, שתיים, אחת.. מזל טוב!" כולם צעקו וחיבקו אותי, כשהשעון התחלף ל-00:00. רשמית – אני בת 16.
כולם המשיכו לרקוד לאחר שמחצו אותי בחיבוקים, ואני גיחכתי למראה של זואי. "נהדר, גם את עכשיו?" שאלתי כשראיתי אותה רוקדת שיכורה. "גם את, תישארי אצלי" אמרתי מעבירה יד על מצחי, והתיישבתי על הכיסאות. אוון בדיוק ירד מהמדרגות. "איפה אש?" שאלתי והוא נעצר כששמע את קולי. "הנחתי אותה במיטה שבחדר האורחים, היא נרדמה ישר כמו תינוקת" הוא אמר ואני הנהנתי בחצי גיחוך. אשלי וזואי אולי יותר גדולות ממני, אבל אני תמיד חושבת על כך שאני תמיד הבוגרת משלושתנו.
הבטתי אל עבר כל פינה מהבית שלי. נגעלתי מהמראה של כמה זוגות שהתנשקו כאילו אין מחר, והסתכלתי אל עבר הסלון הגדול שבו כולם רקדו. חיפשתי במבטי את לוגן, ונאנחתי כשגיליתי שהוא לא נמצא שם. המשכתי להסתכל על כולם, והעיניים שלי נפתחו. הבטתי באוסטין המחזיק בקבוק וויסקי ושותה ממנו, בזמן שזואי רוקדת צמוד אליו בצורה זנו… לא נעים לי לתאר איך היא רקדה לצידו. בכל זאת, היא חברה טובה שלי. הפעם הסתכלתי שוב על אוסטין, והבנתי שהוא גם שיכור. "נהדר" מלמלתי וניסיתי לא להסתכל על שניהם, מה שגרם לי למות מבפנים. "היי" קול פתאום נשמע, והסתכלתי על לוגן שהתיישב לידי.
"מצטער על מקודם" הוא אמר ואני חייכתי אליו. "זה בסדר, אתה רק צריך להבין שאני לא רוצה להתקדם מהר מידיי" אמרתי והוא הנהן. "אני מבין את זה. אבל קצת הגזמתי כשראיתי אותך בשמלה הזאת" הוא אמר ובחן אותי. חייכתי בגיחוך ונתתי לו מכה קטנה ביד. "זהו הפסקתי" הוא צחק ונתן לי נשיקה על השפתיים. העברתי את מבטי לשנייה, רק כדיי לראות את זואי ואוסטין וראיתי שהם כבר לא נמצאים שם.
"את מי את מחפשת?" לוגן שאל והסתכל לאותו כיוון. "אמ.. את זואי, כדיי לראות אם היא לא שיכורה מידיי, אתה יודע" אמרתי בחצי גיחוך והוא הנהן בהבנה. "בואי" הוא אמר פתאום ומשך אותי לרקוד שוב פעם.
הערב המשיך ככה, עד שאחד אחד, כולם התפנו והלכו הביתה. "זואי!" קראתי כשראיתי אותה שוכבת על הכורסא. "מה.. מה? או! שאנלי שלי!" היא חייכה בגיחוך. "לוגן" קראתי לו והוא עזר לי להרים אותה לחדר האורחים, והניח אותה במיטה לצד אשלי, שישנה בצורה מתוקה. תוך כמה רגעים זואי הספיקה כבר להירדם לצידה. לאחר מכן התקשרתי לאימהות שלהן, והודעתי להן שהן ישנות אצלי.
"תודה" חייכתי אל לוגן כשירדנו למטה במדרגות. הוא רק חייך כתשובה. העברתי מבט אל הבית, שהיה מלא בריחות מוזרים ובאוכל ושתיה על הרצפה. "את רוצה שאני אעזור לך לנקות?" הוא שאל. "לא לא, ההורים שלי חוזרים רק מחר בערב ככה שיהיה לי זמן. אני רק רוצה לישון עכשיו" אמרתי והוא הנהן, נתן לי נשיקה וחיבוק ויצא מהבית.

נכנסתי לתוך החדר שלי, והוצאתי את העקבים מרגליי. אספתי את שיערי הארוך לקוקו גבוה, ונשכבתי במיטה בעייפות. קולות מוזרים נשמעו מחדר המקלחת שמחובר לחדרי. קמתי ממיטתי בבהלה.
התקרבתי לאט לאט ופתחתי את דלת המקלחת, כשאני נושמת עמוק.
ראיתי את אוסטין מתיישב על הרצפה, עם אותו בקבוק ממוקדם – רק שהפעם הוא היה ריק, והוא מלמל לעצמו דברים.
"אוסטין" קראתי במהרה והתקדמתי לעברו. "הו, היי קאפקייק" הוא חייך חיוך גדול ומפיו נדף ריח של אלכוהול. "אידיוט! למה שתית כל כך הרבה?" סיננתי בדאגה וזרקתי את הבקבוק לפח הקטן שהיה בצד החדר. "קום, תשטוף פנים" אמרתי ועזרתי לו לעמוד. הוא חייך אליי. "את יפה, מאוד, מאוד, מאוד יפה" הוא אמר בקול ילדותי וגיחכתי. "אתה שיכור, מאוד, מאוד, מאוד שיכור" החזרתי לו וגיחוך קטן נשמע מפיו.
הסתובבתי עם הגב אליו, לקחתי מגבת והרטבתי אותה. כשהסתובבתי בחזרה, הוא נעמד מולי בלי חולצה.
"אמ.." מלמלתי. קצב ליבי דהר, והוא רק חייך אליי. החזקתי את המגבת והעברתי אותה על פניו, ומטה אל גופו. הוא תפס את ידי בעדינות, וקירב אותי אליו. הבטתי בו ולא יכולתי להתנגד. לפתע, לא רציתי אפילו להתנגד.
"אני רוצה אותך כל כך" הוא אמר והתקרב יותר ויותר. "אבל לעצמי" הוא נאנח לפתע, והתרחק ממני. המשכתי להסתכל עליו, עד שלבסוף תפסתי את ידו ויצאנו מתוך חדר מהקלחת לחדר שלי. "שיט" סיננתי לעצמי. הוא לא יכול לנסוע ככה הביתה וחדר האורחים תפוס. ואין מצב בעולם שאני אתן לו לישון בחדר של ההורים שלי, הם ידעו על כך אפילו אם אני אשטוף את הסדינים ואקרצף את החדר שלהם.
"בוא" אמרתי והשכבתי אותו במיטה שלי, והנחתי את הסדינים מעליו. ראיתי שהוא היה עם הגב לצד השני, אז הרשאתי לעצמי להוציא את השמלה מעליי, והחלפתי במהירות לתוך מכנס טרנינג שחור וגופיית בטן משוחררת בצבע לבן.
הסתובבתי אל עבר המיטה בחזרה, ופניו של אוסטין בהו בי. קפצתי בבהלה. "אוסטין! לא היית אמור להסתכל" אמרתי נאנחת ונכנסתי לתוך המיטה. לא הייתה לי בעיה לישון לצידו כיוון שכבר ישנו יחד בטיול.
אוסטין לפתע הניח יד אחת על הלחי שלי וליטף אותה. "את.." הוא פיהק. "אני מה?" הסתכלתי בעיניו, אך הוא עצם אותם לאט ובעייפות. חייכתי והסתובבתי עם הגב אליו. הנחתי את כפות ידי מתחת לראשי ועצמתי את העיניים גם.
ידו המוכרת הורגשה על בטני ועיניי נפקחו. הוא התקרב אליי לאט, וקבר את ראשו בכתף שלי. הנחתי את ידי על ידו, והתכוונתי להזיז אותה, אך נכנעתי כאשר הוא לא נתן לי. עצמתי את עיניי בחזרה ולאט לאט נרדמתי.