כנפי מלאך – פרק 2

בס"ד

מהפרק הקודם:
"זה לא כזה נורא" אמרה ג'יין "יש לו רק בלוטה קטנה בראשו" הוסיפה,
"ז..זה…זה…" התחילה איימי לומר בגמגום ובפחד, "זה מה?" ניסתה ג'יין להבין מה איימי רוצה להגיד,
אך לפני שאיימי הספיקה לומר משהוא, ג'יין הרגישה יד חזקה אוחזת חזק בזרועה…..

פרק 2:
"אה.." זעקה ג'יין, ועל פניו של הנער היה נראה כעס רב,
"תעזרי לי לקום!" פקד על ג'יין, וג'יין הושיטה את ידה כדי לעזור לו לקום והוא תפס את
ידה בחוזקה והתרומם מהאדמה וניער את בגדיו, "וואו הרגשה מוזרה" מלמלה לעצמה ג'יין,
"א..אנחנו מצטערות הוד מעלתך" אמרה איימי בגמגום והשתחווה לפני הנער שכבר עמד זקוף
אך על פרצופו עדיין מבט כועס, "מה את עושה?" שאלה ג'יין בצחקוק והנער החטיף בג'יין מבט
רציני, "בסדר, בסדר, הבנתי" אמרה ג'יין, התקרבה לאיימי וחיכתה את מעשיה,
"מי זה?" שאלה ג'יין את איימי בלחש, "הנסיך" אמרה איימי בלחש, "המה?" שאלה ג'יין כלא מבינה,
"אני אסביר לך אחר כך" לחשה איימי ובדיוק כשג'יין עמדה לומר דבר מה קטע אותה הנסיך,
"שקט!" פקד בכעס, איימי נראתה מבוהלת למדי לעומת ג'יין שמעשיו של הנסיך הצחיקו אותה מאוד,
"יש לכם מושג מה עשיתן?" שאל הנסיך בשקט ובאיטיות, "לא ממש" אמרה ג'יין ואיימי נתנה לה
מכה קטנה עם המרפק, "אאוץ" אמרה ג'יין בשקט, "אנחנו מאוד מצטערות, אנחנו עשינו טעות נוראית שלעולם לא נחזור עליה שוב" אמרה איימי כשהיא מגמגמת בפחד, והנסיך בהה בה בשקט ולאחר כמה דקות של שתיקה, שבר את השקט "קומו!" פקד, וג'יין עשתה מיד כדבריו לעומת איימי שנראתה מבולבלת למדי, אך לאחר כמה שניות של היסוס קמה גם היא, הנסיך בהה כמה שניות איימי וג'יין ולאחר מכן ניגש לסוס לבן שעמד לא רחוק משם, והקים אותו "הוא כנראה נבהל" מלמל לעצמו ועלה על הסוס,
"לכו אחריי" פקד, וג'יין ואיימי הנהנו והלכו אחרי הסוס.

לאחר כרבע שעה של הליכה ביער אחרי הנסיך, הגיעו איימי וג'יין לשער גדול שמשני צדדיו
עמדו שני שומרים, אחד מכל צד, השומרים השתחוו לנסיך והסתכלו על איימי וג'יין בתמיהה, "הם איתי" אמר הנסיך בקול סמכותי והשומרים פתחו את השער ונתנו להם להיכנס, כשנכנסו הנסיך, איימי וג'יין לארמון, איימי הייתה בהלם מוחלט היא לא האמינה כמה גדול ויפיפה הארמון לעומת ג'יין והנסיך שלא נראו נרגשים במיוחד וג'יין רק חייכה כרגיל, "חכו פה" פקד הנסיך וג'יין ואיימי הנהנו לחיוב ונסיך התקדם לאורך המסדרון לעבר נער צעיר כבן גילו של הנסיך שנראה היה שפלרטט עם אחת מנשות הארמון וכשראתה את הנסיך מיהרה להסתלק, "חמודה" מלמל הנער לעצמו, "אז אחי איך עבר עליך היום כי עליי הוא עבר פשוט מעולה" אמר הנער במבט חולמני, "לצערי עליי הוא לא עבר כל כך טוב" אמר הנסיך, "מה קרה לא הביאו לנסיך אדוארד את האוכל בזמן" אמר הנער בקול לעגני, "לא, הנסיך שרמונט"
אמר אדוארד והדגיש את מילותיו "ניסו להתנקש בי היום" הוסיף, "ועשו עבודה לא כל כך טובה" אמר שרמונט בחיוך לעגני, ואדוארד התבונן באחיו במבט כועס, "נו באמת אד, אתה תמיד מגזים אני בטוח שזה כלום" אמר שרמונט, "דבר ראשון אל תקרא לי אד, אחת המשרתות עלולה לשמוע" אמר הנסיך אדוארד, והנסיך שרמונט גלגל את עיניו, "דבר שני זרקו עליי אבן והפילו אותי מסוסי זה נראה לך כלום?" שאל אדוארד את אחיו, "כן" ענה הנסיך שרמונט, "מי עשה את זה?" שאל שרמונט, ואדוארד הצביע על איימי וג'יין שעמדו אחד ליד השנייה איימי בצד ימין בהתה בכד מסויים וג'יין בצד שמאל בהתה בתקרה,
ושרמונט הביט בהם המום, "וואו השמאלית כזאת יפיפיה" אמר שרמונט בחיוך, "ושוב הוא מתחיל.." מלמל אדוארד לעצמו, "אחי מתי אני יוצא עם השמאלית" אמר שרמונט בלחש, "אתה לא" אמר אדוארד כאילו מופתע, "למה?" שאל שרמונט, "כי היא משרתת" אמר אדוארד, "באמת? אף פעם לא ראיתי אותה כאן" אמר שרמונט לאחיו מופתע, "כי היא מתחילה מחר וכך גם החברה שלה" אמר אדוארד במבט רציני,
"טוב עכשיו אני מבולבל" אמר שרמונט כלא מבין, "הבנות צריכות לקבל עונש על מה שעשו, ואני צריך להפגין יותר רחמים כלפי פשוטי העם, כי בקרוב אוכתר למלך אז החלטתי לתת להם עונש קל,
הם ישרתו פה כמשרתות כמה שנים" אמר אדוארד "ומתי בתוכנית שלך אני יוצא עם השמאלית?" שאל שרמונט, "אתה לא, לבנות האלה יש מזל שנתתי להם עונש כזה קל" אמר אדוארד בגאווה,
"מאוד קל" מלמל שרמונט, ושניהם התקרבו לעבר הבנות שעמדו בסוף המסדרון…………

המשך יבוא……