כנפי מלאך – פרק 6

בס"ד

מהפרק הקודם:
"כן" אמרה ג'יין, יצאה מהחדר והלכה במהירות במסדרון,
ונתקעה במישהו, "אני מצטערת" אמרה ג'יין בפרצוף מתנצל, והסתכלה על נער בלונדיני,
בעל עיניים כחולות, "זה בסדר" אמר הנער בביישנות וחייך חיוך מאולץ אל ג'יין
"נפגעת?" שאלה ג'יין, "לא אני בסדר, האמת עדיף שתעזבי" אמר בחיוך מאולץ,
"למה?" שאלה ג'יין כלא מבינה, "את!" שמעה קול כועס מתקרב אליה…….."

פרק 6:
"כן אדוני?" שאלה ג'יין בחיוך והסתובבה לכיוונו של אדוארד הכועס,
"מה עשית לספר הזה?" שאל בכעס והחזיר מול אור את הספר שהחזיקה כמה דקות לפני כן,
"כלום" אמרה ג'יין בתמימות,
"אז למה כל הספר ריק" אמר אדוארד בכעס,
"לא יודעת, גם אני לא הבנתי" אמרה ג'יין בשלווה,
"טוב, פשוט לכי" אמר אדוארד ונשם עמוק,
"טוב, להתראות" אמרה ג'יין בחיוך קטן והלכה משם,
"המשרתים האלה ישגעו אותי" אמר אדוארד לחברו,
"היא דווקא נראת לי חמודה" אמר הנער בחיוך,
"אל תיפול למלכודת שלהם דרק" אמר אדוארד והתחיל להתקדם לאורך המסדרון ודרק אחריו,
"מה שתגיד אד" אמר דרק בחיוך שובב,
"באמת דרק גם אתה" אמר אדוארד מופתע,
"סליחה אדוארד, ג'ניפר קצת משפיעה עליי" אמר דרק בחיוך,
"החברה שלך?" שאל אדוארד,
"כן" אמר דרק מסמיק מעט, "היא משפיעה עליי" הוסיף בחיוך,
"אז מתי נפגוש אותה?" שאל אדוארד,
"היום בערב, במסיבה" אמר דרק בחיוך,
"ואחותך?" שאל אדוארד,
"כן היא תהיה שם גם" אמר דרק בחיוך "למעשה היא וג'ניפר מתכוננות למסיבה ביחד" הוסיף,
"שתיהן?" שאל אדוארד בחשד,
"כן גם לי זה נשמע קצת מסוכן, אבל הן הבטיחו לי שהן ינסו להסתדר ביחד" אמר דרק,
"נקווה שהן יצליחו" אמר אדוארד מעט משועשע,
"גם אני" אמר דרק במבט מיואש, "אדוארד אני יכול לשאול אותך שאלה?" שאל,
"כמובן" אמר אדוארד,
"יש לך רגשות כלפי אחותי?" שאל דרק אך אדוארד לא ענה והמשיך ללכת כשבמבטו
מבצבץ חיוך קטן בשפתיו.

"איימי" אמרה ג'יין בחשש כשנכנסה לחדר האוכל,
"ג'יין" קראה איימי ורצה לעבר ג'יין וחיבקה אותה בחוזקה,
"התגעגעת אליי?" שאלה ג'יין וזיק של שעשוע נראה על פניה,
"איפה היית דאגתי לך?" שאלה ג'יין,
"הייתי בחדר ואדוני נכנס אך יצאתי וראיתי ספר ריק ואז ראיתי את השני ונפלתי וראיתי.." אמרה ג'יין,
"לא הבנתי כלום, אבל העיקר שהכל הסתדר" אמרה איימי בחיוך,
"אז את החדשה השנייה" שמעו ג'יין ואיימי קול לצידם וכשהפנו את מבטם ראו את
איתן מתקרב אליהן בחיוך,
"מה?" שאלה ג'יין מבולבלת,
"ג'יין תכירי זה איתן" אמרה איימי בחיוך,
"שלום איתן" אמרה ג'יין בחיוך,
"את חמודה" אמר איתן בחיוך,
"תודה" אמרה ג'יין בצחקוק,
"למה את צוחקת?" שאל איתן מבולבל,
"למה לא?" שאל ג'יין בחיוך,
"עכשיו אני מבולבל" מלמל איתן בבלבול,
"אל תתני לאיתן להציק לך" אמרה אנה בחיוך,
"אני לא מציק לה" אמר איתן,
"אתה כן" אמרה אנה,
"הוא לא מציק לי" אמרה ג'יין בחיוך,
"אל תגני עליו, הוא מציק לכולם" אמרה אנה,
"אני.." התחילה ג'יין לומר אך הדלת נפתחה וקטעה את דבריה,
"כל עובדי המטבח מתבקשים להגיע אל אולם המסיבות" אמר משרת אחד שעמד
בפתח הדלת והלך לדרכו, "אנחנו צריכים ללכת" אמרה אנה באדישות,
"גם אנחנו?" שאלה איימי,
"אני חושבת" אמרה אנה וכולם יצאו מהמטבח לעבר האולם.

בערב אולם המסיבות היה מלא בבני אצולה נרגשים ואיימי, ג'יין ושאר המשרתים עמדו בצדדים
והסתכלו על המאורה בשקט, "למה אנחנו פה?" שאלה ג'יין,
"אנחנו משרתות, זה המקום שלנו" אמרה ג'יין,
"אני מרגישה מוזר, אני מרגישה כאילו משהו מתרוצץ בבטן שלי" אמרה ג'יין,
"את רעבה, גם אני, לא אכלנו כל היום" אמרה איימי,
"מזה זה רעבה?" שאלה ג'יין,
"בני האדם צריכים אוכל כדי להתקיים וכשאנחנו לא מקבלים ממנו הרבה זמן אנחנו
נהיים רעבים" אמרה איימי,
"מה זה אוכל?" שאלה ג'יין,
"אני אסביר לך אחר כך" אמרה איימי בייאוש,
"מה שלום החדשות?" שאל איתן משועשע למדי,
"אנחנו בסדר, אתה יכול ללכת" אמרה איימי,
"למה את גסת רוח" אמר איתן בחיוך שובב,
"אני לא, אתה מעצבן" אמרה איימי,
"הוא לא מעצבן" אמרה ג'יין בחיוך,
"סוף סוף משהי שמבינה" אמר איתן ועבר לעמוד ליד ג'יין,
ואיימי הנידה את ראשה מצד לצד בחצי חיוך,
"העלמה ג'ניפר מור והעלמה בריג'יט וינטר" הכריז אחד המשרתים ושתי נערות צעירות
ירדו באיטיות במדרגות,
אחת הנערות הייתה בעלת שיער שחור מבריק מתולתל, עיניה ירוקות, אפה היה קטן ונראה ככפתור
קטן מתחת לעיניה, היא לבשה שמלה ירוקה מתנפנפת ובה קפלים קטנים בידיה ובמוטנה,
והנערה השנייה הייתה בעלת שיער שטני, עיניה כחולות כים, אפה היה סולד במקצת והיא לבשה
שמלה תפוחה ורודה בעלת קפלים קטנים בקצוותיה, עיני כל האורחים והמשרתים היו
תלויות בשתי הנערות, "וואו" אמרו דרק ואדוארד כאחד…..

המשך יבוא…..