כתר הקיסר – פרק 10 – אנבל

X
אנבל

הלכתי בדריכות ובעצבנות לביתה של כריס.
כשנעמדתי מול הדלת המעוטרת קישוטים חרוטים,
היססתי לרגע.
אולי זה לא רעיון טוב? אולי איימי,אמה של כריס,תפתח ותחקור אותי,
כמו אמא שלי? לא,אמא של כריס נותנת חופשיות ולא חוקרת יותר
מידי.
נקשתי באצבעות רועדות על הדלת,חוששת מהגרוע מכל.
כאשר נפתחה הדלת,עמדה למולי נערה מתבגרת בת 12,
בעלת שיער חום-שוקולד ארוך וגמישי,עיניים ירוקות וזחיחות
והבעת פנים מופתעת,שלבשה חצאית קפלים סגולה,סוודר לבן,גרביים
עד הברכיים בצבע לבן תואם ונעלי בית ארנביות צמריריות.
זאת הייתה כריס.
"אנבל!" קראה בהפתעה.
"כריס." אמרתי כתשובה.
"מה קרה?" שאלה.
"זה בדיוק מה שרציתי לשאול אותך. למה ברחת מבית הספר?" שאלתי,
משתדלת להשתמש בנימה הכי כעוסה שלי.
"אז שמת לב." מלמלה.
"נו?" דחקתי בה.
היא נאנחה,"לא רציתי להראות את עצמי אחרי מה שעשיתי."
"ובגלל זה לברוח? את לא יכולה לנעול את עצמך בשירותים או משהו?!" צעקתי.
"סליחה.." מלמלה ואז שמתי לב לדמעות שהציפו את עיניה.
"א-אני מצטערת.." הנמכתי את קולי.
"זה בסדר."
"וויליאם הסנוב הזה התקשר גם אלייך?" החלפתי נושא.
"כן," היא צחקקה,"למה לדעתך אלואיס מזמין אותנו אליו?"
"לא יודעת,אבל אני מקווה שזה טוב." חייכתי אליה.
"בואי," אמרה,"אני רוצה לספר לך מה עשיתי כשלא הייתי בבית הספר."
צחקנו ונכנסו.