Dana
והינה נגמרה העונה .
סורי חחח XD
מקווה שהפרק לא היה יותר מידי נדוש ושציפתם לזה , את העונה השלישית אני מתחילה לבנות
ואתם לא תאמינו ממי תהיה נקודת המבט בעונה השלישית , לא משנה מה לא תצליחו להגיע לתשובה
ביום שישי , שאני יתעורר בבוקר אני מעלה סיפור חדש בשם " עיניי החתול " מקווה שתאהבו אותו :)
אוהבת ♥

לא נשברת / 47 – פרק אחרון לעונה 2

Dana 06/06/2013 998 צפיות 9 תגובות
והינה נגמרה העונה .
סורי חחח XD
מקווה שהפרק לא היה יותר מידי נדוש ושציפתם לזה , את העונה השלישית אני מתחילה לבנות
ואתם לא תאמינו ממי תהיה נקודת המבט בעונה השלישית , לא משנה מה לא תצליחו להגיע לתשובה
ביום שישי , שאני יתעורר בבוקר אני מעלה סיפור חדש בשם " עיניי החתול " מקווה שתאהבו אותו :)
אוהבת ♥

לאחר התדהמה הרבה , כולם התחילו להתפז ובקושי אנשים נשארו בכיכר .
דין שהיה רחוק מכול האנשים , ניסה להתקרב אל אמי אבל היא לא הסתכלה עליו ולא דבר אלא רק
התחבקה עם אבי ונשקה לו , לחשה לו שהיא אוהבת אותו והוא כול עולמה .
וכאשר היא שואלת אותו איך הוא חי , הוא אומר לה שהוא היה בתדרמת ארוכה ולבסוך הוא עלה
לרשויות העליונות ששום דבר לא יעמוד בניסיון התנקשות חוזר .
המשפחות חזרו להיות מאוחדת שנית אבל משהו הפריע לי, איך זה שדין מסתובב פה חופשי
ואבא לא עשה לו שום דבר ?
אבל לפני זה אני צריכה ללכת לדבר עם זאק שעמד ודיבר עם החברים שלו , מסביבם הייתה המשטרה
שעקיפה אותם ושמעתי את מר הריסון צועק שישמרו על הבן שלו עד שהוא יגיע אל העיר .
התקרבתי אליהם בשקט והוצאתי את התג שלי " אפשר לדבר עם זאק הריסון ?" שאלתי , השוטרים
הביטו בתג שלי ואני סובבתי את מבטי לכיוון הוריי שנראו מאושרים כול כך , אבל האושר הזה לא היה
אמין , הוא נראה מזוייף .
" כמובן " אמר אחד השוטרים ופתח את המעגל של זאק , הוא יצא מתוך המעגל בעודו מרים את האקדח
שלו שהיה על הרצפה , מביט בי בעיניים גדולות .
" אני מצטערת " שיחקתי באצבעותיי " הלכתי לבדוק מספר דברים , לבסוף כלאו אותי במרתף ואחרי
שהצילו אותי באתי לכאן במהירות רבה . שכבר שבאתי לכאן תפסו אותי שנית עד שאבא שלי
הרג את השוטר ו .."
" תשתקי !" אמר זאק בכעס והצמיד את שפתיו אל שפתי , התמכרתי אליו ועטפתי את זרעותיי
סביב צווארו , סוף , סוף הרגשתי מאושרת אבל האושר הזה לא נמשך הרבה מאוד זמן כי שמעתי
את הצעקה של אמיליה .
" אבא , לא !" באינסטינקט גדול הסתובבתי והתחלתי לרוץ לכיוון אמי , דין הלך עם האקדח במהירות
רבה לכיוון אמי וכיוון אותו .
" אם קרוליין לא תהיה שלי , היא לא תהיה של אף אחד !"
אמי נסתה להסתובב לכיוון של דין אבל אבי כבר עקף אותה , ולפני שאבי הגיע אל דין אני קפצתי
לקדימה וכיוונתי את האקדח שלי לכיוון צווארו של דין .
" להתראות " הוא אמר וירה, יריתי בחזרה .
הכול התחיל להיות מוזר , ערפל ..
" סלסטיה , בתי !" שמעתי את צעקתם של הוריי ואת צעקתו הרבה של זאק שקוראת לי לבוא אליו ,
אבל אני מתחילה לשמוע רק גלי מים שקטים ועצובים .
הכול מתחיל להיות חשוך .

*
כולם ראו איך התרחש הרצח הזוגי , בו סלסטיה גילבורג יורה בדין מוריאטרי ואיך שדין מוריאטרי יורה
בסלסטיה גילבורג .
הידיעה התרחשה במהירות רבה , המוות היה מידי וראו איך שניהם סוגרים את עיניים לנצח נצחים .
כאב ורוע חזק התרחשב בליבו של זאק , נקמה צמאת דם נרקמה בליבו של איאן גילבורג ובכי מר
זלף מעינייה התכולות של קרוליין דאגלס .
הם איבדו חברתם אמת , הרגישו ריקנות . פז ואמיליה נתלו על זרעותיהם של בני זוגם שהתחילו
לבכות יחד איתם , הכאב היה כה גדול .
על המדרכה שכבה נערה בת שש עשרה , העונה לשם סלסטיה גילבורג . שערה הזהוב הגיע עד
כתפייה והעינייה הכחולות שקיבלה מהוריה נסגרו לעולם . פעימות ליבה הפסיקו לפעום וחזה
הפסיק לעלות ולרדת .
חשכו עיניים של כול הסובבים , וברגע שהגיע מר הריסון אל הזירה ולא הבין מה קרה , הוא ראה
את הגופה ותדהמה בהקה ממנו .
הוא לא בכה , אבל הכאב היה בליבו כזה גדול כי הוא הבין שהזדמנות לאושר אמיתי של בנו
נעלמה , הוא היה כול כך מאוכזב שלא יכול להגיע לפני זה ולהפסיק את כול זה .

*
שבוע לאחר מכן .
ההלוויה הייתה גדולה , היא התקיימה בבית הקברות המחוזי של העיר דומני , כול המשפחות מרחבי
העולם באו להלוויה הגדולה של סלסטיה גילבורג , נערה אמיצה עם לב זהב .
כולם לבשו שחור , גם העם שלא קשור למשפחות היה באבל יחד איתם . הם ידעו מה הנערה הזאת
ניסתה לעשות , היא נסתה להשיג שלום בעוד אנשים אחרים ניסו להתחיל מלחמה חדשה .
הם ראו איך חופרים את הבור , בו ארון הקבורה מתחיל לרדת מטה אל תוך האדמה , נעלם מזווית
עיניהם של הסובבים .
ארון קבורה שחור , עם כתוביות גדולות ומסביב לבור היו מפוזרים תמונות מחייכות , שיניים לבנות
נראו בהם . התמונות של העבר , תמונות ההווה ותמונות שיכלו להיות בעתיד אילו היא לא הייתה
מנסה להגן על אימה שכול כך התחילה להצטער על זה .
זאק הרגיש רע עם עצמו ,לא יכל לצאת עם הבית . הוא לא מאמין שככה הוא פגע בה , הייתה לו
הזדמנות להיות איתה יותר , אבל במקום זה הוא פגע בה .
כולם התחילו לעלות על הבמה , להחזיק את המיקרופון השחור ובקול מלא דמעות חנוקות התחילו
לומר מילים טובים על ילדת זהב אמיתית .
' היא רצתה רק שלום' אמרה אימה , אמרו חברותייה .
התחילו לשיר שירי אבל , פז דאגלס עלתה על הבמה והתחילה לספר הכול מהתחלה , איך סלסטיה
הצילה את אביה מההריסות ואיך היא התחילה את החקירה כדי למצוא את הבוגד במשפחה .
ולפעמים שנראה שאין מוצא , תמיד היה משהו שמעודד אותם . במיוחד שסיפורו לה שהCSI נמצא
על הזנב של משפחותיה , היא הגדילה את העוצמה ולבסוף מצאה לבסוף את הבוגד .
אמיליה וג'ון עלו לבמה והתחילו לספר איך ולמה ,הם לא יכלו להאמין שאביהם היה יכל לעשות
את כול זה מאחורי הגב שלהם . הם אמרו שהוא לא היה אבא שלהם באמת אם הוא ניסה להרוג
את מי שהם אוהבים והיה מאוהב באישה אחרת . אמיליה וג'ון סיפרו איך סלסטיה פקחה להם
את העיניים לאהבה וברגע שאמרו זאת . עיניו של זאק נפערו בפעם הראשונה בשבוע הזה .
כולם בכו מול תמונתה של סלסטיה , הם לא הבינו איך העולם יכול להיות כול כך אכזרי כדי לקחת את
הילדה הזאת .

בסוף הלוויה התקרב איאן בצעדים קטנים אל אהובתו קרוליין שבכתה על מות ביתה , הוא נשק על
מצחה ואמר לה שאם העולם לקח אותה כנראה שהוא צריך אותה . הרי סלסטיה היא מלאך והעולם
זקוק למלאכים שישמרו על האנשים . קרוליין מהנהנת אומרת " אלוהים ,תשמור על ביתי " עם
הקול המר שיוצא מגרונה החנוק .
היא לא יכלה לעשות דבר חוץ מלשבת וליבכות , איאן ידע שהוא הצטרך לגרום לסבל הזה להעלם ,
אבל הוא לא יכל והוא ידע שהדבר הבא יעשה לה סבל עוד יותר גדול .
" אני מצטער אהובתי " הוא אמר לה ושלף את המכשיר למחיקת זיכרון , הוא ידע שקרוליין לא יכולה
לדעת שהוא חי והוא נמצא ברשויות העליונות , אסור לה לדעת זאת ולא משנה מה יקרה .
זה היה מקרה חד פעמי .
הוא לבש כובע ומשקפיים ונשק פעם אחרונה לאוהבתו הגדולה מכולם " להתראות " ולחץ על העט הגדול
שהוציא אור בוהק , במהירות רבה נשכחה מקרוליין הזיכון שאיאן חי וכול דבר הקשור לרשויות
העליונות .
הוא צעד אל עבר המכוניות , שם האנשים שלו התכנסו לאחר שמחקו את זכרונם של כול אנשי העיר ,
זה לא היה דבר קל אבל היה דבר הכרחי .
הוא הסתובב והביט פעם אחרונה בקרוליין " אהובתי אני מצטער " הוא לחש לאוויר .
" יום אחד נתאחד כולנו שוב , עד אז להתראות " וזה היה הפעם האחרונה שאיאן ראה את קרליין
בוכה , זאת הייתה פעם אחרונה שהוא ראה את אוהבתו הגדולה .
המכוניות השחורות נעלמו אל תוך חשכת הלילה , אל תוך הצללים הדוממים .

כול הזיכרונות אבדו לעד .

הסוף !
נתראה בעונה השלישית והאאחרונה של " משפחות הפשע" בשם ' גורם ההפתעה' .


תגובות (9)

אמאאאאאאא איזה מושלםםםםםםם אין על הסיפור הזההההה אני קראתי מפרק 34 עד עכשיו ! יואוווו את כל כך מוכשרת וכישרונית והכתיבה שלך פשוט מדהימה שתדעי לך שאני בפרק הזה בכיתי ממש אבל ממש לא רציתי שהיא תמות ממש נכנסתי לתוך הסיפור ! אין זה סיפור מושלם ! ואת חייבת להמשיך אותו הכייי מהר שאפשר !
מאוהבתתת בסיפור ובכךךך אוהבת המוןןןןן

06/06/2013 14:57

וואו זה היה ממש אבל ממש *לא* צפוי..
גרמת לי ממש להתחבר אל הסיפור ובאמת היה לי עצוב על סלסטיה :(
-זה היה אחד הסיפורים הטובים, מחכה לסיפור החדש-

06/06/2013 15:12

מה למה הרגת אותה בכיתייי

06/06/2013 15:19

יואו, אני לא מפסיקה לבכות… זה פשווווט מווושללם !
מסכן זאק ! (אבל לפחות עכשיו הוא פנוי ;) חחח סתם…)
וחשבתי שאיאן אוהב את קרוליין ! אבל למה הוא מחק לה תזיכרון ?! דביל…
תמשיכייי כבר ! מחכה לעונה השלישית !!
ומחכה לסיפור החדש <3

06/06/2013 21:22

מה לעזאזל???? המשך דחוף!!!!!!!!!

06/06/2013 23:09

סיפור מושלם !!!! מחכה כבר לעונה הבאה , אני בנתיים ינסה להתחיל לנחש מי היה נקודות המבט הפעם ;-)
יש לי תחושה או קרוליינה , או זאק :-)

07/06/2013 02:59

קרוליין **

07/06/2013 02:59

לא קרוב P:

07/06/2013 03:45

אמלה קראתי את הסיפור עוד פעם ופשוט התחלתי לבכות
אני כולי בוכה ואמא שלי שואלת אותי מה קרה
עכשיו אני זוכרת מה זה האתר של פעם של האיכות
של הכותבים של פעם אני כולי בוכה וואי את אחת הכותבות
הכי טובות שהיו באתר חבל שאת כבר לא כותבת

19/01/2014 13:56
12 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך