לא נשברת / 6

" לאן הם הלכו ?"
" אני לא יודעת , הם כאילו ברחו . אני לא יודעת לאן " אמרתי לדפני בעודי מסרקת את שערי הזהוב ,
דפני זקפה את גופה והעבירה עמוד במגזין הנוער שקראה . הגומייה השחורה שהייתי בפי גרמה לי
להשתעל מספר רגעים קטנים .
" אז את אומרת , שמייק הוא בן דוד שלך ? שאמא שלך היא פושעת יותר גדולה מאביו של מייק ?
זה מה שאת מנסה לומר לי , שאת יורשת הפשע הבאה ?" צחקתי .
" תרגעי , אני לא מתכוונת להכנס לעסק הפשע , ברגע שאמא שלי ברחה העסק ברח יחד
איתה " אמרתי ומתחתי את הגומייה סביב שערי .
היה אפשר להבין שדפני מפחדת ממני , היה אפשר לראות זאת בעינייה הכחולות .
" אני לא מבינה למה את מפחדת ממני , בפנימייה הזאת יש שש תלמידים שיש לך הורים פושעים
ודווקא ממני את מפחדת , איזה יופי " אמרתי בציניות והנדתי את ראשי לצדדים .
הדבר האחרון שאני צריכה עכשיו זה שיחשבו שאני ואמא שלי אותו דבר , מה שאני באמת מתכוונת
אליו זה שאני לא *ילדת פשע* בפנימייה הזאת , אולי כולם חושבים זאת מכיוון שזאת מורשת להמשיך
את הפשע , גם אם זה נמצא בדם שלי איך זה להחזיק אקדח .
אבל אני בחיים שלי לא ראיתי אקדח ואני גם לא חושבת שאני אחזיק אותו , גם אם גורל העולם יהיה
תלוי בזה , דוד רון ומייק הבן שלו יכולים לטפל בזה , הם הגאוניים במשפחה הזאת .
גם אם אני לא מרגישה חלק ממנה .
" כן אבל אמא שלך , סבא שלך ואח שלו . הם חתיכת מפיונרים קשוחים , איך אני אמורה להתנהג
לידך , כאילו בכבוד ?" היא התחילה להתחרפן לי .
" לא , נו די ! בואי אני רוצה לאכול " אמרתי ופתחתי את הדלת שלי " תפסיקי להתחרפן " הוספתי
ויצאתי את המסדרון בעודי טורקת את הדלת אחרי , אוף אני כול כך מבואסת מכול הרעש שעושים
סביבי , ועוד מייק לא מסביר לי מה קורה כאן ומה אני קשורה ומה בדיוק מתחיל ?
אמא שלי לא בדיוק התקשרה בשבילי , היא התקשרה בשביל להזהיר את מייק לגבי דבר מסויים ,
ממה היא בדיוק מזהירה ?
שהלכנו במסדרון אל כיוון חדר האוכל עבר לידי נער , אותו נער שהסתכל עלי מחבורה של ילדי המשטרה ,הוא היה חתיך וברגע שהכתפיים שלנו התנגשו הוא חייך לעברי , חייכתי בחזרה והשפלתי את מבטי
למטה , דפני חקרה אותי מכף רגל עד ראש .
" רציני ? ילד משטרה ?" גלגלתי את עיניי ושלבתי את ידיי .
" ואו איזה שוק " עניתי לה , הדפתי ממני את כול מצב הרוח שהיה לי בימים האחרונים וזה מה שהייתי
צריכה .
פתאום התקשר הפלאפון , ראיתי את המספר של ד'ייסון מופיע על גבי המסך .
ידעתי שמשהו קורה , גם הפרצוף של מייק שדיבר עם אמי ולאחר מכן הפרצופים המפוחדים של
החבורה . גם החיוך הענק של אביה נפל מטה ועכשיו השיחה מד'ייסון .
סמנתי לדפני להמשיך ללגת שניה אני יבוא .
" הלו ?"
" סלסט , את חייבת ללכת לקחת את החבילה שהורייך השאירו לך .
המצב נהיה עכשיו מאוד מסובך ומסוכן , את בסכנה ובגלל זה את צריכה ללכת לקחת את החבילה
בדחיפות .
אנחנו נשלח אליך עוד שומרים בהקדם האפשרי , בבקשה סלסט רק תקחי מספר שומרים , תקחי
את החבילה ולאחר מכן אל תעזבי את הפנימייה עד שהמצב יעבור " היה אפשר לשמוע את הפחד
בקולו ,הוא דיבר כול כך במהירות שלא בדיוק הבנתי מה הוא רוצה ממני . שמעתי רק לקחת חבילה , שומרים ולא לצאת יותר מהפנימייה .
" אוקיי " אמרתי ונתקתי את השיחה , ד'ייסון התקשר אלי מספר פעמים אבל סיננתי אותו ברגע
שנכנסתי אל חדר האוכל במהירות חפשתי את מייק בעיניי ורצתי אליו .
" מייק " אמרתי לו , הוא הפנה את מבטו אלי ופקח את עיניו לרווחה " מה קורה כאן ?" הוספתי בשאלה , אביה הנידה את ראשה לצדדים והפנתה את מבטה לאמיליה שישבה ליד אחיה ג'ון .
" נהיה מצב מסובך בגלל שהגעת לפנימייה , את הרי הבת של קרוליין ואיאן גילבורג " אמרה אמיליה
בנימת קול לא מאושרת .
כאילו שאני בחרתי להוולד דווקא אצל הורים מפיונרים .
" ובגלל זה את לא צריכה לדעת כלום " הוסיפה אביה לאחר מכן , שמעתי את פז אחותו של מייק צוחקת
והבטתי לעברה , הדבר האחרון שאני רוצה לדעת למה היא צוחקת עכשיו .
הטלוויזיה נדלקה במהירות , הסתכלתי לעברה והתחילו החדשות , תחושה רעה עלתה בגופי וזאת
אומרת שידעתי שעומדים לדבר על כול העסק הזה בחדשות , ואם לא אני יודה לאלוהים .
" האם מתחילה מלחמה שנייה ?"
אמר הקריין בחדשות , והתפילות שלי לא עזרו לי , ידעתי ! שעומדים לדבר עכשיו על אמא שלי ועל
כול העסק המזדיין הזה .
" מקורות אומרים , הודעה שהגיעה זה עתה , מודיעה שקרוליין גילבורג היורשת של מאפיית דאגלס
חוזרת לארץ כדי להגן על ביתה סלסטיה גילבורג הנמצאת עכשיו באיום פוליטי בין המשפחות .
איננו יודעים מי הוא האיום או מה הוא וזהו כול החדשות " הופיע שם תמונה של אמי ואח שלה , תמונה
למטה של סבא שלי ואח שלו לפני כול המלחמה שהייתי שעוד שניהם היו בשלום ובצד השני
הייתי תמונה שלי מלפני שנה ביום ההוא שרצחו את אבי , התמונה הייתה ברורה .
עמדתי והבטתי בגופתו של אבי בעודי מחזיקה אקדח בידי .
אבל רק דבר אחד הבנתי , אמא חוזרת !