להיות בן של מיליונר- פרק 3
עקבתי אחריי מיה כל השבוע הזה. כשהיא הלכה עם רינה לקניות, כשליוותה אותה לבית הספר וכו'. התצפית הזאת גילתה לי הרבה דברים, על מיה. מיה אהבה שוקולד, ואהבה פתקים מפתיעים, היא מתה על הפתעות, ואמא שלה מנהלת את רשת הספרייה של העיר.
ולכן, החלטתי שאני מתחיל לקרוא!.
"יניבב! ארוחת בוקר!" קרא אבא שלי, שלא היה לי שמץ שהוא בבית.
"אבא!" קראתי כמו ילד קטן ורצתי למטה לאכול את ארוחת הבוקר הקבועה שהוא מזמין לנו בבוקר.
"היי יניבי, ייאלה שב לאכול אני ממהר לעבודה" אמר אבא ואני מיהרתי להתיישב על יד השולחן ולזלול את הפנקייקים שהיו על הצלחת שלי, היוגורט המתוק שהיה לידי והשוקו.
"אבא" אמרתי בעוד אני לועס פנקייק. "כן?" הוא שאל בעוד הוא עונד על ידו את השעון השוויצרי שלו.
"יש מצב שאני אלך היום עם לינוי להחליף ספרים?" לינוי תקעה בי מבט והמשיכה ללעוס את הפנקייק שלה.
"לא" מילמלה ואבא מיהר לומר "בטח! בכיף!". החטפתי לה מבט של "אה! מגיע לך!" והיא רק עשתה קול עצבני כזה.
"טוב אני ממהרת לבצפר, אבא תסיע אותי" אמרה לינוי וקמה ממקומה ממהרת אל התיק שלה.
התרעת הודעה, זה מתחיל כבר לעצבן אותי.
"ללכת לספרייה זה לא רעיון טוב
-מ'-".
לא אכפת לי, אני מתעלם מזה. "אוקיי… אז תזרזי את אחייך" אמר אבא בעוד לוגם מהקפה שלו.
"יניבבבבב!!! אני מאחרת!! תזיז את עצמך ובוא!" מיהרתי לאכול את היוגורט שלי ואז לשתות במהירות את השוקו ולצאת עם לינוי החוצה.
"אם אתה בא איתי לספרייה אתה חייב לקחת ספר" אמרה לי לינוי. משכתי בכתפיי "בסדר. ואני יודע את זה לינוי. זה מה שאני הולך לעשות" היא תקעה בי מבט עצבני ואז הסתובבה והניפה את השיער הבלונדיני שלה בשוויצריות כזאת.
"ותרגיעי לינוי" אמרתי והתיישבתי במושב הקדמי באוטו.
היום אני מקווה שאצליח לגלות מי זה מ' ואם לא, לפחות לפגוש את מיה. רשמתי לעצמי את זה במחברת ההזכרות שלי ומיהרתי לבית הספר.
תגובות (1)
ממש יפה! תמשיכי!!