להיות חזקה – פרק שלישי: שיעורים (חלק 2\5)
השיעור הבא היה פיסול, והוא התקיים קומה אחת למטה בחדר העבודה. החדר היה מלא בפסלים קטנים של אנשים בתנוחות שונות. חלק שוכבים בצורות שונות, חלק יושבים וחלק עומדים. המורה הציגה את עצמה כליאת. היה לה מראה די נורמלי ביחס לשאר המורות, שיער חום מתולתל, עיניים ירוקות-חומות, גופייה לבנה ומכנסיים ירוקות כהות. הדבר היחיד שייחד אותה היה סוודר שחור שהיה כרוך סביב מותניה. היא הקריאה שמות וניגשה למטלה.
"בידי יש כובע ובתוכו פתקים, כל אחד שולף פתק. המספר מסמל את תנוחת הפסל שלכם,"
לא בחירה טובה של מילים. גיחוכים שונים נשמעו מכמה ילדים.
"אחד זה עומד, שתיים יושב, שלוש זה שוכב. לכל פסל יש אות, אתם תלכו לפסל עם האות הזהה לזו שעל הפתק שלכם."
כולם ניגשו במהרה לקחת פתק, כמה סיפרו בדיחות גסות בין לבין וכמה באמת לקחו את זה ברצינות. אני קיבלתי 2-ד', אנה קיבלה 1-א', בהתחלה היא ניסתה להחליף עם מישהו כדי להיות לידי, אבל ליאת לא הרשתה לה. קיבלתי פסל של אדם יושב זקוף על כיסא, פסל די משעמם אך זה מה שנותן לו אפשרויות מגוונות כל כך. לידי היה הילד שישב אז שני שולחנות לפניי, הפסל שלו היה של אדם היושב על ברכיו ומכסה את פניו, גם לפסל הזה היה פוטנציאל, אבל פחות.
"המשימה שלכם היא לפסל העתק של הפסל שלכם מחמר כשאתם מוסיפים פן אישי משלכם. אסור לצבוע או לכתוב, מותר לחרוט, מותר להוסיף פריטים, מותר גם להוריד. יש שאלות?"
אף אחד לא הרים את היד.
"אם כך, אתם מוזמנים להתחיל לעבוד."
ידעתי ישר מה לעשות, עשיתי את האדם יושב על הכיסא כשחבל כרוך סביב מותניו וקושר אותו לכיסא. את האיש עשיתי בלי ידיים או רגליים. הוא לא 'באמת' קשור לכיסא, אבל הוא חסר אונים, הוא מרגיש כאילו משהו קושר אותו לכיסא.
הילד שעבד לידי עשה את האיש מלא חריטות, אלו היו קעקועים, כולם היו קשורים איכשהו לאמונה.
"די צפוי."
אמרתי לו בטון מגעיל, לא התכוונתי להישמע ככה, אבל זה מה שיצא לי. הוא פשוט הלך על הכי בנאלי, אפילו לא התאמץ לחשוב מעבר.
"ושלך עלוב."
החזיר לי בטון זהה. אולי זה הגיע לי, אך בכל זאת חשתי צורך להתגונן. אני השקעתי מחשבה בפסל שלי, הוא פשוט לקח את הדבר הראשון שיעלה לכל אחד מפסל שנראה כמו אדם מתפלל.
"הפסל שלי מראה על הקושי בנכות, תחושה של חוסר אונים. מה הפסל שלך מביע?"
הוא הביט בי בכעס, לא היה ברור אם כעס על זה שהוכחתי שטעה או משום שלעגתי לו, אולי שניהם ואולי משהו אחר לגמרי.
"הפסל שלי מביע אמונה חסרת טעם. האדם הזה הוא יהודי מקועקע, הוא עבר על החוק שאוסר עליו לעשות זאת. הוא טוען כי הוא מאמין אבל הוא לא יודע במה, ובמובן מסוים הרבה דתיים היום הם כאלו."
סקרתי את הפסל שלו, אחרי כמה שניות ראיתי את הטעות שלי. חשבתי שהוא שם קעקועים כדי שידעו שזו אמונה, אבל הוא בחר במשהו עמוק יותר. לא הייתי צריכה לשפוט כל כך מהר את הפסל שלו, בכל זאת, הוא הראה כבר בכיתה שהוא בן אדם שמעריך אומנות.
"אהבתי."
אמרתי בחיוך וחזרתי לעבוד על הפסל שלי במהירות, קיוויתי שהוא באמת מתבודד כמו ששיערתי, ככה לא אצטרך לסבול אותו. משום מה הרגשתי צורך להמשיך איתו בשיחה, ניסיתי לעצור את עצמי, אני לא רוצה עוד מישהו שידבק אליי. אבל…
"אתה אדם מאמין?"
הוא הביט בי בסלידה, כנראה הוא לא אהב את הצורה בה שאלתי את השאלה. היה אפשר לשמוע בטון שלי שאני לא מאמינה.
"אני לא אומר שיש אלוהים, אבל אני גם לא אומר שאין, אלא אם את יכולה להוכיח לי שאין?"
הוא היה די עוין, זה הזכיר לי אותי, אהבתי את זה. כנראה שללכת לכיתה לאמנים היה רעיון חכם, יש פה אנשים לטעמי. לי היה שיער שחור עם קצוות כחולים, לו היה שיער שחור צבוע. לי היה עגיל באף ושני עגילים באוזן הימנית, לו היה עגיל מתחת לשפה וחישוק באף. לי הייתה שרשרת עם גולגולת, לו היה צמיד עם גולגולת. היינו יכולים להיות אחים.
"הלוואי שהייתי יכולה להוכיח שאין אלוהים, אולי הייתה פחות שנאה בעולם."
אמרתי בעליזות. הוא נחר בבוז, כנראה שלא הסכים עם דעתי, בעיה שלו. אתם יכולים להגיד שאני כופרת, לא באמת אכפת לי מה אתם חושבים גם ככה. תבינו, כל הוויכוחים הכי גדולים בעולם, רוב השנאת חינם, זה הכל מהדת. הומואים הם לא בסדר, מוסלמים הם לא בסדר, נוצרים הם לא בסדר, חילונים הם לא בסדר. כל מי שמעיז לשאול הוא כופר וצריך להרוג אותו.
"בלאק."
הוא אמר והשיט לי את ידו. הבטתי בו מבולבלת, לפני שנייה הוא כעס עליי, עכשיו הוא מחבב אותי פתאום? החלטתי לא לחשוב על זה יותר מידי.
"אלכס."
אמרתי ולחצתי לו את היד. הוא חייך לעברי וחזר לעבוד על הפסל שלו.
בסוף השיעור כל אחד הציג את הפסל שלו והרעיון מאחוריו. אנה קיבלה פסל של אדם שוכב על גבו עם ידיים צמודות לגוף ורגליים צמודות אחת לשנייה, בהעתק שלה היא עשתה אותו כבת בלי פנים, שוכבת חסרת אונים על הרצפה. היה משהו ממש עצוב בפסל שלה.
היו המון פסלים יפים והמורה אמרה לנו לחבר את כל הפסלים יחד, זה יצר פסל משותף עם אמירה חזקה על החברה שלנו.
תגובות (32)
בהחלט, בחירת מילים מצערת…
זה השם שלו? בלאק? יעני שחור?
הוא הילד מהפרק הראשון?
אהבתי תמשיכי.
ממש אהבתי את הפרק הזה, הוא מאוד יפה. גם החלק הראשון, אני מחכה להמשך.
בכל מקרה, יש לי הערה על השמות. מצד אחד, לפי מה שאני מבינה הסיפור מתרחש בישראל, וזה מובן שיש כאן שמות של ישראלים כמו צופית וכאלה. גם אנה ואלכס זה שמות שמסתדרים, למרות שאלכס לבנות זה שם שהוא יותר נדיר בישראל.
בכל מקרה, זה מפריע לי כי בית הספר נראה ממש אומנותי. הם מציירים על מפרסות, מה שלא קורה בישראל בכלל. באמת שאני מרגישה שאני קוראת על סיפור שמתרחש בחוץ לארץ כי הרבה דברים אני לא רואה מתרחשים בארץ. גם השם בלאק, כיאלו, אני בטוחה שיש אנשים בישראל עם מלא שמות לא רגילים ומקוריים, אבל זה קצת מפריע במקום מסויים.
ואני מצטערת שאני רק מעירה דברים. לרוב אני אומרת דברים טובים, ולסיפור הזה יש מלא דברים טובים, יש סיבה שאני קוראת אותו. אני מרגישה שאני רק מתלוננת אבל אני רק מנסה להעביר ביקורת, מקווה שתביני את זה(:
בכל מקרה, בקשר לסיפור עצמו – אני כל-כך משפפת בין אלכס ובלאק עכשיו. פשוט. הו*-*
אני שמחה שאת אוהבת את הסיפור. בעניין השמות, מדברים על זה בפרק הרביעי, אבל אני יכולה להסביר כבר עכשיו על בלאק.
זה לא השם שלו, יש שם ילדים שבחרו לעצמם שמות.
מן הסתם זה בית ספר לא שגרתי, הוא אמור לתת תחושה של חו"ל.
ולגבי הביקורת, אם לא היית נותנת ביקורת לא הייתי יכולה לשפר נכון? אני אוהבת לקבל ביקורת, למען האמת יותר היה מעצבן אותי אם היו כותבים לי רק "מושלם! תמשיכי!!!" כי אז אני מרגישה שלא באמת לוקחים את הסיפור ברצינות. ככה אני…
כעיקרון גם שמות יחודיים בארץ יכולים להיות סטיית תקן כזו. זה לא שכולם בשמות כאלה בסיפור, רק אחד. והאמת שעכשיו בלאק מסקרן אותי יותר. גררר.
הו, ולגבי משהו באחת התגובות הקודמות שלי, יש ספר אחד שגם לימד אותי איך לחפור בספרות לעומק. הרבה יותר מהמורה. בלעדיו לא הייתי יודעת שיש אמירה בסיפור שלי בכלל. [אני אקראית, אני פשוט מגיבה מה שעולה לי לראש]
לגבי בחירת המילים… לא הבנתי [?]… כאילו, בגלל המילה תנוחה? אני לא… לא יודעת… לא מבינה. לא משנה. זו רק אני.
בהתחלה לא אהבתי את המשימה אבל הדהים אותי מה הם יכולים לעשות איתה. האמת שאני עדיין לא אוהבת את המשימה, אבל אני אוהבת את התוצאה.
מסכימה איתך שיש שמות יחודיים בארץ! גם בבתי ספר אפשר לראות הרבה שמות מקוריים ורגילים. אני נגיד לא פגשתי אף-פעם מישהו עם השם שלי בארץ, אני רק יודעת שבאמריקה הוא ממש ממש נפוץ.
אישה, קוראים לי אליזבת. גם השם שלי הוא לא בדיוק נפוץ.
כן, הוא לא נפוץ בישראל. לי קוראים ג'יין ^^
השם הזה הוא אחד השמות הכי נפוצים באמריקה אבל אחד הנדירים בארץ.
הא, וואו. מגניב~ יש לי דמות בשם ג'יין באחד הסיפורים שלי אבל היא קוראת לעצמה ג'יין ר. כי השם שלה נפוץ מדי לטעמה [אירוניה חופשית]
לפחות אני יכולה לקצר את שלי לליזה, ומכאן הדרך קצרה [אני מכירה חמש ליזות בערך, בקטע של פנים מול פנים.]
תודה רבה(: היה לי סיפור שלדמות הראשית קראו אליזבת'. לא פירסמתי אותו כאן. ממש אהבתי אותו. היא אהבה את השם המלא שלה וגם אני.
אני מכירה מיליון ליזות. אני לומדת בבית ספר של רוסים אז יש מלא ליזות. בשכבה שלי יש 3 באותה כיתה. בשכבה מעליי יש 8. כן, 8. ליזה זה אחד השמות הכי נפוצים אצלי בבית ספר. גם מקסים ודניאל זה שם סופר נפוץ אצלנו. חחחחחחחחחחח
אני אוהבת דווקא אליזבת'. זה נשמע יותר מקורי מליזה. לדעתי לפחות^^
שמות יפים, אליזבת וג'יין. לי יש שם ממש מוכר בארץ :( אבל אני אוהבת אותו.
לגבי בחירת המילים, תנוחה ומספר, 69, בדיחות גסות…
הייתה לי הרגשה שלשם זה הלך אבל סביר להניח שלא הייתי מצחקקת מזה כי זה קצת… איך לומר? מוסווה מדי לבדיחה מסוג זה. נגיד, יש לי בכיתה בחורה שנולדה בשישי לספטמבר [6.9] והיא מזל בתולה בשם חווה [AKA האמא של הכל] אז אני צוחקת על זה די הרבה. למרות שאני צוחקת יותר כי זה אירוני ואהבתי לאירוניה עשויה לספר חמישה היפסטרים.
והאמת שאני גם אוהבת אליזבת, אבל זה ארוך מדי ומיוחד מדי. אולי בעתיד.
זה די ריאליסטי שהם צוחקים על זה. אני לא הייתי צוחקת על זה, אבל אני רואה את עצמי בכיתה ז' צוחקת על זה. הרבה פעמים הם יותר בוגרים מהגיל שלהם, אבל גם אפשר לראות צחקוקים ודברים שמאוד מתאימים לכיתה ז' ולהתנהגות הטיפוסית בגיל הזה. זה די ריאליסטי.
תודה. אני בכל זאת חייבת שיהיו חלקים ראליסטים.
בקשר לפרק-
אני דתייה, כך שהדעה שלה עוררה בי התנגדות באופן אוטומטי, ויש לי תשובה לחלק מהטענות שלה (אם זה מעניין אותך, או יעזור לסיפור או משהו).
החלק היה יפה, רעיון מעניין לשיעור, עוברת לחלק הבא:)
והשם שלי גם ממש לא נפוץ..
אני אשמח לשמוע את הדעות והטענות שלך, החלק הכי כיף שהיה לי היום היו כל הדיונים בעקבות הסיפור שלי.
אז אני מתחילה,
לא לנוצרים- מבחינה היסטורית, הנוצרים לוקחים את אמונת היהדות, ומשנים קצת, גולת הכותרת שלהן היא שאלוקים עזב את היהודים ועבר אליהם (כמה מקורי), ותפקידם הוא להעניש אותנו…, אז סליחה שאנחנו לא מחבבים אותם.
לא למוסלמים- המוסלמים מאמינים שצריך שכולם יהיו מוסלמים, קצת מתנגש לנו עם הדת.
לא לחילונים זה יותר מהאנשים ולא מהדת (יש לי ידידים וידידות חילוניים), בתחילה היה נתק קשה בין הדתיים ולבין החילונים כדי למגר את תופעת החילון (לא בדיוק עבד, בתחילת התופעה באירופה), כך שזה תלוי באנשים נטו.
לא להומואים- ציווי בתורה, באופן אישי לא ירדתי לזה לעומק.
אני מניחה שגם מעניין אותך בעניין נישואים אזרחיים, הבעיה היא שמצב של נישואים אזרחיים יצור מצב בו גם הגירושים וכו' יהיו לא לפי היהדות, אין לזה בעיה מבחינת היהדות בטווח המידי אלא בטווח הארוך, בעניין מעמד הילדים ביהדות.
** רוב האנשים שאני מכירה, דתיים, ואין להם בעיה עם נישואים חד מיניים, למיטב ידיעתי הבעייה היא שכאשר פותחים פתח לנישואים אזרחיים בארץ פותחים לכולם וזה כבר יוצר בעיות. (נניח, אישה התחתנה אבל לא התגרשה כדין, לא יכולה להתחתן עם משהו אחר לפי היהדות, אבל בנישואים אזרחיים היא כן תוכל, זה יצור מצב מסובך כיוון שלפי היהדות היא נשואה לאיש אחר…)
בעניין הדיונים- מאמינה לך:)
עניין הציווי נגד הומואים, הופיע בפרשת השבוע, לכן אני זוכרת אותו..
גם אני זוכרת אותו מצויין, יש לי כמה הומוסקסואלים במשםחה כולל אותי אז…
אני אומר לך את דעתי, היא לא באה מתוך זלזול, זו דעתי האישית בסך הכל.
נוצרים – יש לכם כמעט אותה דת, אתם יכולים בקלות להגיע לפשירה אם תנסו.
מוסלימים – same same new name
הומוסקסואלים – פעם הומוסקסואליות הפרה את מצוות "פרו ורבו", בנוסף, הומו סקסואלים נדבקים יותר במחלות מין. כיום שני הגרורמים בקושי משנים ולכן אני חושבת שזה, ועוד עמה חוקים מהתנ"ך, לא צריכים להימשך גם היום.
בנוסף, יש בתנ"ך שוביניזם ובכלל הרבה אנשים שונאים אחרים בגלל הדת.
אני לא אומרת שהדת לא בסדר, אלא הדתיים כי הם משתמשים בתנ"ך ובאלוהים כדי לתרץ את השנאה שלהם. (לא כולם כמובן).
אין סיכוי שאני אראה דיון ולא אצטרף. ישששששששששש דיון על דת! אני כל-כך שמחה, אני פשוט אהבתי כל-כך את כל הדיונים היום. שמחה להשתתף בעוד אחד ומקווה שזה בסדר שאני מתפרצת^^
קודם כל, משהו שאמרתי כבר לpsy ואני אגיד כדי שגם להבה תבין. אני לא מאמינה ביהדות ואפילו מזלזלת בה בגלל שאני ישראלית ומאז גיל קטן מדברים על יהדות ועל תנך. אני מכירה את היהדות מספיק טוב כדי לדעת שזה לא זרם שאני מאמינה בו.
בקשר לדתות אחרות. אני אומנם נוצריה, נולדתי נוצריה ונטבלתי כשהיה תינוקת, אבל אני לא מחשיבה את עצמי נוצריה לפי אמונה. לא, זה לא אומר שאני לא מאמינה, זה פשוט אומר שאני לא מכירה מספיק טוב את הנצרות כדי שאני אחליט את זה. אני כן מכירה את הנצרות ממש טוב, יותר מרוב הישראלים, כי אמא שלי מאמינה ואני כן חקרתי ונכנסת לדיונים פה ושם, אבל אני כן צריכה לדעת קצת יותר לפני שאני מחליטה סופית.
נוצרים – מצטערת psy, אני ממש לא מסכימה בקשר ל"אתם יכולים להגיע בקלות לפשרה אם תנסו". זה שני דתות שונות לחלוטין שמאמינים בדברים שונים לגמרי ולעולם לא יגיעו לפשרה. אומנם הנצרות התפתחה מהיהדות, אבל היא מאוד שונה ממנה.
מוסלמים – מצטערת, לא מבינה בזה בכלל. כיאלו, יש לי חור ענקי בהשכלה כשזה מגיע למוסלמיות. פשוט לא מתחברת לזה וזה לא משהו שמעניין אותי.
הומואים – אני מבינה לחלוטין למה אסור ביהדות הומואים. זה נגד פרו וברו וכל החרא הזה בלהבלה. יש לי רק שאלה קטנה. אם אלוהים לא רוצה שיהיו הומואים ולסביות, למה הוא יוצר הומואים ולסביות? הם הרי לא מחליטים להיות כאלה, הם נולדים כך.
בקשר לנישואים האזרחיים יש לי כבר הרבה הרבה דעות.
אני חושבת שכן צריך נישואים אזרחיים בישראל ושום טענה נגד זה לא תשכנע אותי אחרת. כן, אולי יש כל מני סיבות כמו מה שלהבה אמרה, אבל זה לא כזה מעניין אותי. כן, אולי אם יהיו נישואים אזרחיים אישה תחשב על פי היהדות נשואה למישהו, ולפי המדינה למישהו אחר, אבל אם לא אכפת לה מאיך שהיא נחשבת על פי היהדות? מה אם היא בכלל לא יהודיה?
אני ממש נגד הנישואים בישראל. לדעתי לכל אחד יש זכות להתחתן עם מי שהוא רוצה. אנשים דתיים שבשבילהם זה חשוב איך הם נחשבים ביהדות, שילכו להתחתן ברבנות, יתגרשו ברבנות וכדומה. יש חלק גדול מאוד באוכלוסיה שלא אכפת לו והוא לא רוצה להתעסק עם הרבנות בכלל, אז למה להקשות עליו?
אני אתן את עצמי בתור דוגמא. אני לא יכולה להתחתן בישראל. זאת אומרת, שאם אני אמצא לעצמי מישהו שאני אוהב ויהיה יהודי, משהו שמאוד צפוי לקרות, אני לא אוכל להתחתן איתו. כל החברים שלי עד היום היו יהודים. כנראה בעתיד גם יהיו. למה? כי אני גרה בישראל, מדינה יהודית דמוקרטית. אבל בגלל שאני נוצריה אני לא אוכל להתחתן עם יהודי בארץ ישראל, גם אם לאותו יהודי לא יהיה אכפת מהדת שלי. גם אם לאותו יהודי לא יהיה אכפת בכלל מהרבנות או מכל הדברים האלה.
היהודי הזה יכול להיות בכלל אתאיסט, אבל עדיין לא נוכל להתחתן בארץ ישראל, כי אני נוצריה. ואז נצטרך להתחתן בחו"ל. בואו נתעלם שניה מכל ההוצאות הכספיות. למה לי ללכת ולהתחתן במקום אחר, ולא בארץ שנמצאת המשפחה שלי וכל החברים שלי?
אני אוכל להתחתן איתו רק אם אני אתגייר, אבל אני לא רוצה. אני לא מאמינה ביהדות, וגם אם אני לא אאמין בנצרות, אני לא אשנה את הדת שלי אלא אם אני אמצא דת שכן תתאים לי.
אז כן, זאת הסיבה שאני ממש בעד נישואים אזרחיים, כי אני בטוחה שיש הרבה אנשים שבמצב שלי וגם במצבים יותר גרועים ממני. אבל אני ריאלית. אני לא מצפה שיהיו נשואים אזרחיים בארץ, אנחנו בכל זאת ארץ יהודית דמוקרטית. לא דמוקטרית יהודית.
אבל אני כן אוהבת את זה שבארץ תומכים בחברה ההומוסקסואלית כמה שיותר. אני לא מצפה שישראל תאשר נישואים הומוסקסואלים. אולי בעתיד הרחוק, אבל לא בעידן עכשיו. כמובן שאני ממש מקווה, כי אני חושבת שלכל אחד יש את הזכות להתחתן עם מי שהוא רוצה, אבל אני לא מצפה שזה יקרה בישראל בגלל היהדות. זאת בכל זאת מדינה יהודית. אבל למרות זאת, יש לנו את מצעד הגאווה וזה יפיפיה לדעתי. כן, יש הרבה מתנגדים, אבל יש גם הרבה תומכים, ובגלל זה אני שמחה.
נראה לי שאני ממש תוקעת את האתר עם התגובות הארוכות שלי.
אני אתחיל בזה שהתגובות הארוכות של ג'יין מדהימות ולא תוקעות כלום.
בעניין הדתות, יש הבדל מהותי ביניהן, אי אפשר להתפשר.
אנשים משתמשים בדת כתירוץ לשנוא- סיפור חיי, והחלק הכי מצחיק הוא שגם נגיד חילוניים משתמשים בזה כתירוץ לשנוא , נגיד מוסלמים וחרדים למשל.
יש בהומוסקסואליות יותר מהפרה של פרו ורבו (זה נניח בפרשת בראשית) השבת (בפרשות אחרי מות וקדושים) יש ציווי מפורש על הומוסקסואליות (בצורה מפורשת).
עניין השוביניזם ביהדות- לא ראיתי אותו, כלומר יש הרבה חכמים גדולים שמשתמשים ביהדות כדי לטעון לשובניזם כשלמעשה יש ציווי מפורש בתורה לבעל לשמוע לאישתו ולעשות כדברה ("כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה").
עניין הנישואים האזרחיים יוצרים בעיות לא רק כמו שציינתי בעתיד הקרוב אלא גם בעתיד הרחוק- נניח, לילדים שלך.
מוסלמים- אני גם לא מומחית לדת הזו, אבל אם הם מאמינים שחובתם הקדושה היא למחוק אותי מעל פני האדמה… טוב, אין לי מה לומר על זה.
נקודה למחשבה- היהדות היא הדת היחידה שמכבדת את האישה, ולא רואה בקיום יחסי מין חטא או דבר טמא.
נגד הטענה של היא הדת היחידה המכבדת את האישה. מה שpsy אמרה בקשר לשובינזם בתנ"ך הוא צודק לחלוטין, ואני לא יכולה להבין איך לא ראית שובינזם רציני בתנ"ך או בכל דבר שהולך. בכל מקום שאני שומעת או רואה משהו שקשור ליהדות רואים שובינזם גברי ממש קיצוני שאני ממש לא מאמינה בו.
אני אומרת את זה בתור שובינסטית. אני שונאת את היחס של הנשים בדת היהודית והוא פשוט מגעיל אותי.
בכל מקרה, לגבי קיום יחסי המין. זאת כן נקודה יפה למחשבה, אבל גם ביהדות קיום יחסי מין מוגנים וכל החרא הזה אסור. כיאלו, שלא ישפך הזרע כי זה ילדים ועוד. אני לא בטוחה מה להגיד לגבי זה כי אני כמעט בטוחה שבכל דת זה ככה, וזה כן נכון שהיהדות מקבלת את קיום יחסי המין בניגוד לדתות אחרות. (מישהו שמע התנזרות)
זה ארוני כי פעם הייתה כת יהודית שהייתה מתנזרת בימי המדינה החשמונאית, אבל זה כל-כך מזמן. עם זה אני חייבת להסכים איתך, היהדות באמת לא מסתכלת על קיום יחסי מין בתור משהו טמא או חטא. אחד-אפס.
ג'יין
++חזרה לנושא אחר- סיימתי את החומר למגן, כך שאני לא מרגישה יותר מידי אשמה על להתכתב עכשיו
חזרה לעניין השובניזם= יש שמתרצים דת כסיבה לשובניזם, ואני לא יכולה להגיד שלא עושים את זה עם היהדות (מישהו צריך להוציא חוק נגד שימוש בדת כתרוץ למעשים שגויים, אבל זה עניין אחר).
אבל יש מלא דוגמאות בתנ"ך שהן דווקא בקטע של פמיניזם, וגם בדורות שאחרי.
"כל אשר תאומר אליך שרה שמע בקולה"- הקב"ה לאברהם, מכאן נלמדת הלכה שעל הבעל להקשיב לאישתו (כמה אלפי שנים לפני שהיו לאנשים או נשים זכויות).
ביהדות מוזכר גם הרבה פעמים "כל כבודה בת מלך פנימה" בעיקר העניין של צניעות, הרבה מתייחסים לזה בקטע של זה שוביניסטי שיש קוד לבוש שהיהדות מחייבת אישה לעמוד בו, אבל לא עוצרים לרגע לתהות או להביע אותה הטענה, שחוצפה שמלכת אנגליה מצפה מקייט לנהוג באותו קוד לבוש ונוזפת בה כשהיא מפרה אותו.– למה כשהיהדות אומרת את זה, זה שגוי, וכשמלכת אנגליה אומרת את אותו הדבר מאותה הטענה זה בסדר?
* לשניהם סיבה אחת, ללכת בצורה לא צנועה זה לא מכבד בשום צורה שהיא (ובכל העולם חושבים כך, רק בישראל יש התנגדות לרעיון כיוון שהוא מזוהה עם אמונה), בטח שלא לבת מלך. אז למה שאצלנו זה יהיה בסדר ללכת לא צנוע? במה אנחנו פחות ממנה? (הערת סוגריים: היהדות רואה בנשים נסיכות, ומציבה את כולם בעמדה זהה).
אני כן מסכימה עם עניין הלבוש, אפשר להבין מה היהדות מנסה לעשות בזה, אבל אני לא מסכימה עדיין לגבי עניין השובינזם. אולי יש קטעים מסויימים בתנ"ך שיכולים לצאת יותר פמינסטים, אבל זה עדיין לא מתקרב כלל לקטעים השוביניסטים בתנ"ך. הוא כל-כך שובינסטי ברמות שקשה אפילו להסביר. הוא מתייחס לנשים בצורה כל-כך מגעילה. זה שנולד למישהו בן זה משהו מעולה, בת זה לא. מותר לגבר להתחתן עם כמה נשים, כמובן. שיהיו לו הרבה שפחות. הגבר הוא הדבר הנעלה במשפחה. בלעדיו לא היו ילדים. (נחשו מה. גם בלעדי הנשים לא היו ילדים)
ושתיכן אמרתן כמה פעמים שהרבה משתמשים בדת בתור תירוצים לדברים שונים, ואני מסכימה שזה משהו שרואים לעיתים קרובות, אבל אני לא אוהבת להשתמש בזה או לדבר על זה אפילו, כי זה כל-כך חסר טעם לדעתי.
ואני לא סיימתי את העבודות שלי): נשארה לי אחת שאני עושה מחר, כי, טוב, כן. הדיונים. ואני צריכה להתעורר עוד 4 שעות ועוד לא הלכתי לישון. ~אנחת יאוש~
עוד דוגמא ליחס לנשים ביהדות:
*כנגד הטענה שנשים לא לומדות גמרא (כי זה קשה), רש"י (אחד מגדולי הפרשנים) לימד את הבנות שלו גמרא.
בנוסף ביהדות יש עניין מאוד חזק לשיוויון כללי:
* מצוות שמיטת כספים- נועדה לגרום לשוויון כלכלי וחברתי.
*מצוות צדקה
דברים נוספים שאולי יעניינו אותכן, תגידו אם לפרט:
*מצוות ואהבת לרעך
*אהבת הגר
*אהבה ביהדות (בן גבר לאישה)
* נידה
בעניין הזה- מדובר בסיפורים. סיפורים של המציאות שהייתה אז. מציאות שהייתה אז בכל העמים.
–אני גם כנראה לא אקום מחר- בהצלחה בעבודות:)
כן, אני כנראה אלך לישון ברגעים אלא, אני פשוט לא רואה את עצמי קמה כי אני יודעת שגם יקח לי הרבה זמן להרדם. אז אני אצטרך לנטוש את הדיון הזה, אבל לפני זה אני אגיב למה שאמרת וגם אגיד שממש כיף לדבר איתכם. כל הדיונים היום היו ממש נפלאים!
עכשיו, אני אגיד לך בכנות שאין לי מושג מה היא מצוות שמיטת כספים ומצוות צדקה, למרות שהשמיטת כספים ממש מוכר לי. בקשר לאהבת לרעך כמוך, אני חושבת שזה זכות בסיסית לכל בן-אדם ללא קשר למין שלו. אני לא חושבת שזה צריך להיות קשור לדת.
אני אשמח אם תוכלי לפרט על האהבה ביהדות ומה מיוחד בה ומבדיל אותה מאהבה בדתות אחרות.
** מציאות שהייתה אז בכל העמים, אבל רק כשזה מופיע ביהדות זה שוביניסטיות. מבחינה היסטורית, זו הייתה המציאות, עצובה קשה ומעצבנת ככל שתהיה, התנ"ך מתאר אותה במדוייק.
בנוסף, לפי המציאות שהייתה אז לנשים לא היו זכויות, והיהדות היא הראשונה לתת יחס. (חומש דברים, הפעם הראשונה בה בהיסטוריה האנושית הבנות יורשות כמו הבן.)
הייתי צריכה עכשיו לקרוא עשר הודעות.
אז דבר ראשון, כנראה שאתן צודקות ואי אפשר להגיע לפשרה, אולי קצת הייתי פזיזה עם האמירה הזו.
בכל אופן, אני חושבת שאמרתי את זה קודם אבל אגיד את זה שוב, הבעיה שלי היא לא עם הדת, מה שהתנ"ך מצווה בסדר גמור (לרוב), הבעיה היא שלוקחים את זה למקומות לא נכונים.
ציטוט לפנקס: "זה לא אשמתי שהם לא רוצים להקשיב, זו אשמתם שהם לא רוצים לשמוע" (פרק 3 חלק 5\5)
אז ככה, אהבה ביהדות מתוארת קודם כל כדבר טוב וקדוש. (קצת סותר דתות אחרות).
אהבה בין גבר לאישה מתוארת כאהבה מאוד חזקה, שצריך לעבוד עליה, לא קורה ברגע ולא נגמר ברגע, דבר ארוך טווח. (פסי סוג של העבירה את המסר הזה באחד השירים שלה- בובת סמרטוטים).
כמו כן, ביהדות יש דרישה בנשואים מהגבר להתחייב לקיים יחסי אישות עם אישתו אם תרצה בכך- בעוד שבדתות אחרות יחסי אישות ונשואים מוגדרים כחיים בחטא.
כמו כן ביהדות יש התייחסות למניע לאהבה (מסכת אבות), ואז יש 2 דוגמאות:
– דוגמא לאהבה התלויה במשהו מבחוץ, וסופה לההרס
-דוגמא לאהבה התלויה רק באוהבים, והיא תחזיק לעד.
כמו כן, יש הלכות דינים ושיטות אפשר לומר, לתחזק קשר לאורך זמן= קוראים להם הלכות טהרת המשפחה.
עניין ה ואהבת- גם אני חושבת כך, אבל זה מעבר, כי רוב האנשים לא חושבים כך או מבצעים את זה. חוץ מזה זה יותר מיחס, זה דרך חשיבה.
שמיטת כספים- מצוות שכאשר מגיעה שנת השמיטה, כל מי שחייבים לו כסף צריך לבטל את החוב. בדרך הזו עניים נפתרו מחובות כלכליים ויכלו להשתקם כלכלית.
צדקה- לעזור לאנשים בצרה, יש לזה מלא ציוויים ומצוות, לעזור לאנשים להימנע מלהכנס לצרה.
אם יש מונחים שהיית רוצה שאסביר יותר, תגידי:)
בהמשך לדיון עם ג'יין ופסי
הייתי צריכה עכשיו לקרוא עשר הודעות.
אז דבר ראשון, כנראה שאתן צודקות ואי אפשר להגיע לפשרה, אולי קצת הייתי פזיזה עם האמירה הזו.
בכל אופן, אני חושבת שאמרתי את זה קודם אבל אגיד את זה שוב, הבעיה שלי היא לא עם הדת, מה שהתנ"ך מצווה בסדר גמור (לרוב), הבעיה היא שלוקחים את זה למקומות לא נכונים.
ציטוט לפנקס: "זה לא אשמתי שהם לא רוצים להקשיב, זו אשמתם שהם לא רוצים לשמוע" (פרק 3 חלק 5\5)