להישאר ? פרק 5

"בחיים שלי לא היית כל כך עייפה "אמרה רובי לקים אחרי שהשיעור הסתיים "את עד תתרגלי לזה ואחר כך לא תוכל להפסיק " היא אמרה בעידוד "תשמעי שמת פעם לב לגוף של לולה זה נראה כאילו יש לה קוביות בבטן "אמרה רובי וקים צחקה ושנהם פסעו לכיוון מגורי הבנות ,פתאות רובי נזכרה שהיא אמורה לפגוש את לוק והתחילה להגביר את הקצב "קרה משהו רובי ?. זה בסדר אני אתן לך להיות ראשונה במקלחת " אמרה קים שהדביקה את הקצב "זה לא זה כלומר באמת שאני אשמח להיות ראשונה במקלחת אבל אני אמורה לפגוש את לוק לשיחה פרטית או משהו ואני אפילו לא יודעת איפה להתחיל לחפש מה עם הוא יחשוב שהברזתי לו "אמרה רובי לחוצה "אל תדאגי הוא לא יחשוב ככה ובדרך כלל אחרי שעות הלימודים הוא בסיפריה עם הלימודים שלו אז זה בסדר הוא לא ירגיש עם תאחרי קצת והוא זה שהזמין אותך לשיחה או שאת הצעת ?" שאלה קים בחיוך קטן שהיה שונה מהחיוכים האחרים שהיא שלח לרובי קודם לכן "האמת היא שהוא זה שהציע שנדבר להמ שה לא בסדר ?" שאלה רובי בזמן שנכנסו למגורי הבנות
⦁ "אין בשזה שום דבר לא בסדר אבל זה פשוט לא קורה הרבה למען האמת אני לא זוכרת שזה קרה מעולם במיוחד לא ביום הראשון "אמרה קים שפתחה את חדר מספר 12 "אני לא מבינה " אמרה רובי "תקשיבי כשאני הגעתי לכאן הייתי ילדה קטנה וטיפשה שמתאהבת בכל אחד אבל כשראיתי את לוק זה היה שונה זה היה מיוחד חיכיתי די הרבה זמן אבל הוא לא הזמין אותי לשיחה אחרי שבעה שהייתי פה החתתי לקחת יוזמה והצעתי לו לדבר הוא הסכים אבל השיחה הייתה שיחה שטוחה הוא לא ממש התעניין בי וזה לא שאני אומרה שהוא לא מזניב והכל אבל הוא פשוט … אני לא יודעת איך להסביר את זה פשוט תיזהרי טוב " אמרה קים במין נימה משונה שרובי לא שמע עד כה "אבל עכשיו הכל בסדר זאת אמרת יש לי את צ'אס ואני באמת באמת אוהבת אותו והוא אוהב אותי ואנחנו מאושרים "הוא הוסיפה וחייכה את היחוך ונעים והמעודד שלה זה נראה לרובי קצת מוזר אבל היא החזירה חיוך ומיהרה להיכנס למקלחת
⦁ אחרי שהמים שתפו ממנה את הזיעה הרבה שהצתברה במהלך הזומבה היא לבשה גינס ארוך וחולצת טריקו שחורה עם כיתוב צבעוני של 'New York City' ונעלה את נעלי הסניקרס האפורות שלה ויצאה מהחדר היא ירדה במדרגות במהירות "אח שלך נחמד "אמר קול מוכר .זאת הייתה קיילר שבידיוק עלתה לחדרה "כן אמ.. ראית אותו עכשיו? " שאלה רובי בהסח דעת "כן הוא היה באורבה עם ליאו הוא אמר לי למסור לך שתפגשו כבר הארוחת הערב יש לו משהו חשוב לספר לך " אמרה קיילר וכשהי דיברה על דילן היה לה מעין ניצוץ העיניים כמו זה שהיה לרובי כשהיא חשבה על לוק "בסדר תודה "אמרה וחייכה אל קיילר שהחזירה חיוך .אז זה הקטע דילן כבר סימן לו מטרה ,חשבה רובי בעודה יוצאת מהמגורים ,הם בטוח היו חמודים ביחד. היא מהרה לכיוון הסיפריה שהייתה בניין דגול וארוך בעל קומה אחת היא פתחה את דלתות העץ הכבדות ומיד ראתה את לוק יושב בשולחן גדול וסביבו כמה ערמות מכובדות של ספרים היא התקרבה בשקט ואז חיככה בגרונה הוא הרים את מבטו מספר עבר בשם 'אל תשאל למה אני ' "היי בואי שבי "אמרה והחווה בידו לכיסא שלידו
⦁ רובי התיישבה קצת נבוכה "את רוצה שנלך למקום אחר ?" שאל "לא זה בסדר "היא אמרה והוא חייך עליה "אז רובי שמעתי שזה סופי את ודילן נשארים ללמוד פה זה נפלא "אמר בחיוך "כן באמת שרציתי להישאר כאן וגם דילן רצה אפילו לפני " היא הסמיקה ולוק חיך "טוב אז רק בשביל הרישמיות אני אמור לשאול אותך כל מיני שאלות "אמר ושאל אותה שאלות רגילות כמה מקום מגורים ,גיל, תחביבים . "את בתולה ?" שאל ונראה מעט נבוך רובי פלתה שיאול " כ..כן " הוא חייך "השתמשת פעם בסמים חשיש , גראס ? " שאל " לא " אמרה וחשבה שהיא מבינה לאן זה מוביל "את משתמשת באלכוהול באופן קבוע " רובי שתקה לכמה רגעים "לא קבוע מידי פעם " אמרה במבוכה לוק הניח את העט "זה בסדר יש הרבה בני נוער שעושים את זה את פשוט צריכה לדעת לא להגזים "הוא אמר ברכות היא הביטה בו והרגישה שדמעות מאיימות לפרוץ מעינייה "זה העיניין אני לא יודעת מתי אני מגזימה " היא אמרה והתכילה לבכות .
⦁ ואז כאילו קיר נשבר מעליה היא התחילה לספר ללוק הכל על אמא שלה שמתה בתעונת דרכים אחרי ששתתה יותר מידי, על הדחף שלה לשתות בכל פעם שמשהו משתבש, על זה שהיא תמיד מרגישה אשמה על כך שהיא מאכזבת את כולם. בשלב מסוים היא הרגישה נורא פטתית אבל פשוט לא יכלה לעצור היא שמרה את זה יותר מידי זמן לעצמה ולוק היה כל כך נחמד הוא הקשיב לה בצומת לב בזמן שדיברה היא הרגישה שהוא מבין אותה כאילו הוא בעצמו עבר את זה היא הרגישה שהיא יכולה לסמוך עליו .כשסיימה לדבר ונגבה את עינייה הוא אמר :" רובי אני מבין שהיו לך חיים לא פשוטים בכלל אבל מה שיותר חשוב הוא שאת צריכה להסתכל קדימה ולשאוף ליותר כי עם תמשיכי להסתכל על העבר ולא תמשיכי הלאה כל הטעויות שעשית היו לחינם את צריכה להסתכל על העבר ולילמוד ממנו "הוא חייך וחיבק אותה קלות היא הסמיקה ואמרה :" אתה יודע מה לוק באמת מתאים לך להיוץ פסיכולוג של נוער " היא חייכה "אז.. 300 דולר בבקשה "הם צחקו ורובי יצאה מהסיפריה אל איוור אחר הצוהריים הקריר


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
9 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך