להישאר ? פרק 7
⦁ בזמן שדילן תקלח ונתן למים לשתוף את מה שצ'אס אמר הוא חשב גם על צ'אנס הוא היה הסוס הכי יפה שדילן ראה בחייו עם הפרווה הכסופה והראמה השחורה דילן ממש היה יכול לראות אותו מחייך כשליטף לו העדינות את הראש ,דילן לא הבין למה צ'אס אמר את מה שאמר אבל מה שבטוח הוא העדיף להיות חבר שלו מאשר משהו אחר ' אני אלך לדבר איתו אחרי ארוחת הערב '. חשב לעצמו 'זאת נשמעת כמו תוכנית טובה ' דילן יצאה מהמקלחת ובלש מכנסיים וחולצה שליאו נתן לא ואפילו שהם היו קצת קטנים הוא לא התלונן "אז אתה מוכן לראות מזה פינוק ?" שאל ליאו בחיוך "בטח " ענה דילן ושניהם יצאו מהחדר
⦁ אחרי שיצאו ממגורי הבנים ועברו כמה מטרים של הליכה בשטיקה ליאו נעצר "היגענו " אמר והצביעה על משהו מולם דילן הרים את מבטו וראה בסך הכל גן שעשועים נטוש " אני לא מבין " אמר בבילבול " דילן כל פעם שאני עצוב או מדוכה או כל פעם שאני צריך להחליט לחלטה חשובה אני באה לכאן וזה לא רק אני כל הילדים בבית הספר עושים את זה למקום הזה יש מין קסם כזה " אמר ליאו וחייך בנעימות דילן הביט שוב במקום הקסום . מגלשה ישנה עם ציורי גרפיטי שלוש נדנדות עמגו בעיגול אחת מהם היתה שבורה ומשהוא נשראה כמו מתקן מתיחה שהרבה מאוד אנשים נגעו הוא לפני הרבה מאוד זמן " אתה לא מבין אה ?" שאל ליאו דילן הינהן " בסדר בוא הנה " הוא גרר אותו לספסל שעמד נטוש לגמרי מולם " תעצום עיניים " דילן הרים גבה אבל בכל זאת עמם עיניים "עכשיו תקשיב "
⦁ בהתחלה דילן לא שמע שום דבר וחשה שליאו עובד עליו אבל אחרי בערך דקה הוא הבין למה ליאו מתכוון . זה היה כמו מוזיקה הוא שמע ציוץ חחוק של ציפור שהלך והתקרב, הוא שמע את משב הרוח הקרירה של הסתיו והרגיש את שערו הבלונדיני מתבדר בה , הוא שמע צחוק קליל של ילדים קטנים ואחריו קול מתוק של שירה " אתה מבין המקום הזה מושלם הוא רחוק מכל הרעשים המעצבנים אבל קרוב לצלילים הנעימים " אמר ליאו שדי הרס את הרגע "מי שר שם ?" שאל דילן שניסה נואשות להקשיב " הלהקה של בית הספר אולי זה נשמה חנוני אבל יש להם שם חטיחת תנאים מטיסים אותם לחו"ל שלוש פעמים בשנה " אמר ליאו הערעת כבוד " איפה הם ?" שאל דילן עדיין מהופנט " אני מצטער אחי אנחנו צריכים ללכת לארוחת הערב " דילן היה מאוכזב אבל הלך בעיקבות ליאו לחדר האוכל הגדול
⦁ "היי דילן בוא הנה " קראה עליו רובי שישבה ליד השולחן של הכיתה שלהם , חדר האוכל היה ענק מלא בשולחנות מלבנים היה בו דימיון כל שהוא לקפיטריה של כל בית ספר אחר אבל הבדל הממשי והגדול ביותר היש שהשולחנות היו מסודרים לפי כיתות ולא לפי חברים דילן התיישב ליד אחותו ורק אחרי רגע הבחין במי שישב בצידו השני " דיי דילן " אמרה קיילר וחיכה חיוך נעים ביותר " היי " אמר דילן בבישנות הוא הגיש שהלב שלו פועם במרץ כמו קודם שפגש רת קיילר וביקש שתמסור לרובי הודעה "אז דילן אני רואה שלהשאלת בגדים מליאו " אמרה קיילר הנימה קלה של כעס דילן הסמיק ואז ראה שהכעס לא מופנה עליו אלה לליאו שישב מולם " אהה ליאו יש לך מה להגיד להגנתך . אני קניתי לך את החולצה הזאת " אמרה וחיקתה לשמוע מה יגיד " היי אחותי הוא היה חבר בצרה לא יכולתי להפקיר אותו ואתת יודעת שהארון שלי נראה מזעזעה " הוא אמר וחיכה שתחייך אבל היא חזרה להביט בדילן בזמן שמילמלה " מזעזעה חושים " דילן גיחך והיא חיכה " אתה יודע מה היא הרבה יותר יפה עילך " אמרה והוציאה לשון לליאו וכך הראתה שסלחה לו
⦁ " אז אנחנו כזה מחכים שהאוכל ינכת מהשמיים? " שאל דילן " לא הטבחים מביאים אותו בעוד … עכשיו " אמרה קיילר בעוד קבוצה של טבחים בסינרים לבנים נוסיעים מגשים עמוסים באוכל "וואו" אמר דילן בשום בית ספר שהוא היה בו לא הגישו את האוכל ככה "יופי היום אוכלים ספגטי וכדורי בשר " אמר ליאו וחייך מאוזן לאוזן דילן ניסה לאתר את צ'אס בין כל ההמולה הוא ראה אותו יושב בקצה השולחן ומחבק את קים בזמן שהיא צחקה עם כמה בנות אחרות " אתה לא צריך לקחת ללב כל מה שהוא אומר " אמרה פיתאום קיילר "מה ? מי ?" דילן לא הבין במה מדובר "צ'אס " אמרה בפשטות "מה ? איך את יודעת ?" שאל ואז הבין שדבריו לא היו בדיוק שיא הנימוס " זאת אומרת איך שמעת על זה " היא רק חיכה " ליאו סיפר לי " אמרה "מתי? " הוא שאל למרות שידע שהוא נשמע כמו אידיוט " תבין אני ולילוש שלי חברים בערך מאז שהיינו ברחמי אימותינו ועם השנים פשוט לומדים לקרוא הבעות פנים " דילן איבד אותה עד שאמרה לילוש שלה אבל הוא לא רצה להישמה יותר טיפש אז חייך והשפיל את מבטו אל הצלחת שלו שעמוסה בספגטי
תגובות (0)