להמשיך הלאה – פרק 15

הסתכלתי עליו וראיתי שהוא לא כל כך מבין ..
" אתה יודע מזה נכון ? " שאלתי כמובן מאליו .
" בעיות שכליות לא ? " שאל , וגיחכתי .
" לא בדיוק .." עניתי בלחש ..
" אז ? " שאל בהתעניינות , נשמתי נשימה ארוכה , וחשבתי מאיפה להתחיל .
" אוטיזם זה סוג של בעיה תקשורתית , לליאל למשל יש PDD , זה אומר שהוא לא יכול לתקשר עם אנשים כמו כולם , הם לא יכולים להביע את הרגשות שלהם יש להם בעיות עם תחושה , מגע , זה סתם דוגמאות , זה לא הכול , ליאל למשל , רק עושה קולות כי הוא לא יכול לתקשר "
אמרתי במהירות ושתקתי , אני סומכת עליו יותר מדי , זה עוד הולך לבוא נגדי , בטח עכשיו הוא יצחק , ויילך לספר לכולם על האח המפגר של מיטל , חס וחלילה זה לא שאני מתביישת בו , פשוט לא כולם יודעים מזה , בשביל לא לצחוק על מה שיש לו , או להשתמש בזה כקללה .
" וואו " אמר ושתק . בטח ווואו עד עכשיו חשבת שזה סתם קללה , לא ידעת אפילו מה זה .
" טוב השגת את מה שרצית , עכשיו לך לצחוק על זה עם כל החברים שלך " אמרתי בעצב מעורבב עם כעס , והפנים שלו היו נראות בהלם .
" את באמת חושבת שזה מה שאני הולך לעשות ? " שאל והיה נראה פגוע , ממה בדיוק ? זה מה שהוא עושה לכולם , מה ימנע ממנו לעשות את זה עכשיו ?
" אתה ילד כזה שאוהב לדרוך על אנשים לא ? מה ציפית שאני יחשוב עלייך ? "
שאלתי ברגש לא מוסבר , לא מסירה ממנו את המבט .
" טוב כדאי שאני יילך " אמר , ושתקתי מה הוא נעלב ? זה מה שהוא התכוון לעשות לא ? הוא יצא מהדלת , ושמעתי אותו יורד במדרגות .
" היי מי אתה ? " שמעתי את הקול של אמא , והלכתי למדרגות להציץ .
" אני מהכיתה של מיטל , אני בדיוק הולך " אמר ליעד בחיוך .
" בטוח ? רוצה לאכול , לשתות משהו ? " שאלה אמא מחייכת .
" לא תודה " אמר ויצא .
נכנסתי חזרה לחדר מהמדרגות , וראיתי שליאל לא זז מהמחשב .
" מיטל " שמעתי את אמא אומרת שנכנסה לחדר .
" לא יכולת להודיע שתחזרי עם ליאל ? " שאלתי בעצבים .
" למה הייתי צריכה להודיע ? " שאלה , לא מבינה דבר , ובדיוק ליאל ירד למטה .
"לא יודעת , אם יהיה מישהו בבית ? אני הסתמכתי על זה שליאל לא בבית בשעות האלה "
עניתי , עדיין כועסת .
" סליחה מיטל לא ידעתי שאת מתביישת באח שלך " אמרה , יצאה מהחדר וסגרה את הדלת .
הלכתי למיטה , עדיין לא מעכלת שזה מה שהיא חושבת עליי .
שאני יתבייש בליאל ? בחיים לא . פשוט אני לא רוצה לקחת את הסיכון שיידעו עליו .
הספיק לי שנה שעברה .. אני רוצה התחלה חדשה , נורמלית , שאף אחד לא יידע על המשפחה שלי . לא שזה משהו רע , בכלל לא , אני חושבת שנותנים ילדים כאלה למשפחות שיכולות , ואם אנחנו קיבלנו את המלאך הזה , כנראה שזה מה שצריך להיות .
הרבה אנשים מרחמים עלינו .. רק חבל שהם לא יודעים שאני מרחמת עליהם , הם לא קבלו את המתנה שאנחנו קיבלנו , את ליאל .
נכון .. זה מאוד קשה לגור , ולטפל בילד כזה .. אבל אני משתדלת לא לחשוב על מה שיהיה כשיגדל , אלא לחשוב שהכול יהיה בסדר .

נקודת מבט ליעד –
אני לא יודע מה לחשוב .. אני בהלם , מהכול .
מזה שיש לה אח כזה , מזה שהיא מתמודדת עם זה , ומזה שככה היא חושבת עליי .
למה היא חושבת שאני כזה ? למה שאני יספר את זה , או יצחק על זה ?
דבר אחד אני יודע , להמשיך לעזור למור אני לא .

נקודת מבט מיטל –
" לירון ! " צעקתי על לירון שעוד לא קם .
" נו כבר שבע וחצי , אתה קם ? " צעקתי יותר חזק בזמן ששמתי בושם .
" לירון " צעקתי שוב .
" אני לבוש כבר יקרצייה " צעק בחזרה .
" לא יכולת להגיד את זה לפני שהתחלתי לצרוח ? ! " שאלתי בעצבים שנכנסתי לחדר שלו , וראיתי שהוא שם את התיק על הגב .
" אחותי תירגעי " אמר בחיוך , לקחתי את התיק שלי גם , וירדתי לשתות .
סיימתי את השוקו וגם לירון , ויצאנו לכיוון הבית ספר .
" אז איך היה אתמול ? " שאל אותי לירון .

נקודת מבט לירון –
" אז איך היה אתמול ? " שאלתי את מיטל .
" גרוע , הוא יודע על ליאל ? " ענתה בפנים עצובות .
" אז ? " שאלתי בחוסר הבנה .
" אתה רציני ? הוא יספר לכולם , ועוד פעם אני יצטרך לעבור " אמרה בעצבים .
" ואם כולם ידעו אז ? מיטל תפסיקי לקחת הכול קשה , אז ידעו , מי ישמע " אמרתי בעצבים .
תמיד היא בלחץ של מה יהיה , גם אם היא אומרת שהיא לא כזאת , היא בדיוק כזאת .
במקום להתמודד היא עוזבת . ומה עובר עליה שהיא חושבת שליעד יספר ? מה יש לה ?
" תפסיק כל פעם לקחת את הכול ככה כאילו אני מגזימה ! אתה לא היית בבית ספר שהייתי ואתה לא יודע מה קרה בכלל ! אין לך שום זכות לדבר אליי ככה " אמרה תוך כדי שנכנסנו לבית הספר , בוכה , ועצבנית . שתקתי , בטח שאני לא יידע , כי את לא מספרת כלום .
מה כבר יכלו לעשות ? מי ישמע ..
היא הלכה לכיוון הכיתה שלה ואני הלכתי לעשן סיגריה במחששה .
" מור אני לא רוצה להמשיך רד ממני ! " אמר ליעד בעצבים למור .
נכנסתי בעצבים , והתיישבתי על הספסל .
" אש ? " שאלתי את ליעד הוא הביא לי ומור הלך .
" מה יש לו זה ?" שאלתי את ליעד והצבעתי על מור .
" עזוב .. " אמר בעצבים .
" מה אתה עצבני ?" שאל ליעד , ונרגע קצת .
" סתם אחותי משגעת אותי " אמרתי בעצבים .
" כן גם אותי …" ענה ליעד והוציא עוד סיגריה .
" נכנסת לסרטים על כלום.. כאילו בגלל שאתה יודע .. מי ישמע " אמרתי ושאפתי מהסיגריה .
" מה הקטע שלה באמת ? " שאל .
" סתם קרה לה איזה משהו בבית ספר הקודם שלה , על משהו כזה ומאז היא בלחץ שלא ידעו "
אמרתי והוצאתי עוד סיגריה ..
" מה קרה לה שם ? " שאל בסקרנות .
" האמת ? אין לי מושג היא לא רצתה לספר .. " אמרתי . וליעד הנהן .

נקודת מבט מיטל –
סוף סוף עוד חמש דקות נגמר היום הזה .
היום בערב , בפגישה עם שי אני יסביר לו טוב מאוד , שאני מעוניינת בו רק כידיד , שלא יחשוב על משהו אחר ..
ייש צלצול !!
" מיטליי בואי אליי היום " אמרה לי מיטל כשחיכתה שאכניס את כל הדברים לתיק .
" סבבה אבל לא להרבה זמן " אמרתי בחיוך , והתקדמנו לשער .
" למה ? " שאלה .
" אני יסביר לך בערב , ביי " אמרתי והתחבקנו .
הלכתי לכיוון הבית , והחלטתי שאני חייבת לדבר עם ליעד , אני חייבת לו סליחה .