תיקנתי. להמשיך לכתוב את זה?

אני עוד ישנתי כאשר המחשבה על הציד היום החלה להשתלט על חלומותיי.
התהפכתי על צדי וניסיתי לא לפתוח עניים. הציד היום יהיה עם שתי אחיותיי, צ'רי ולורה.
צ'רי היה שם חיבה בלבד לאחות הקטנה ביותר, בת השניים עשר.
לורה הייתה האחות האמצעית, בת ההרבע עשר, ואני הבכורה בת השישה עשר.
גרנו לבד בחווה קטנה עם העז , שלושת הסוסים ותרנגולת.
לבסוף פקחתי עניים אל היום מלא העננים, לישון לא יכולתי. "את לא חושבת שזה מוזר שכמות כזאת של עננים כבר שבוע מעל ביתנו?" שמעתי קול עדין, קולה של צ'רי. התרוממתי והבטתי סביבי, צ'רי הייתה תלויה על קצה מיטתי המתפוררת, לורה גם הייתה בחדר וחייכה חיוך עצוב, על השולחן הקטן שלורה גילפה נחו שלושה כוסות חלב עזים וגבינה וגם שלושה קשתות היו בצדי המיטה, מוכנות.
"יוצאות?" שאלה לורה והספה את שערה הארוך והכהה בזנב סוס.
היתה לי הרגשה שהיא זאת שלא רוצה לצאת.
"מה השעה?!" שאלתי מנומנמת, זה לא התאים לי.
" בערך חמש בבוקר." אמרה צ'רי ובקפיצה אחת הגיעה אל הקשת שלה.
"חמש בבוקר?!" צעקתי ומיהרתי לשטוף פנים, רציתי לצאת בארבע אבל בדרך כלל אני יוצאת תמיד בשש. "חמש…" מלמלתי והרטבתי את ראשי במים הקרירים.
צ'רי הציצה לעברי כאשר עשיתי זאת וחייכה. "הכנתי לך לחמנייה." אמרה לי ונאנחה בעצבות.
צ'רי הייתה מאוד יפה לדעתי עם השער הג'ינג'י והעניים האפורות שלה, היה לי חבל שהיא צריכה לבלות כאן ולא בבית מלוכה כלשהו, אבל בית המלוכה בארצנו היה יותר כמו קללה.
אחריה הגיעה לורה ואמרה לי שיש גבינת עזים עכשיו ושחצי ממנה היא רוצה למכור.
לבסוף יצאתי רעננה וניגשתי אל השולחן ושם חיכתה לי הפתעה. על השולחן הקטן שהכינה לורה נחה לה מפה מעלים יבשים בצבעי ארגמן, אדום, כתום וצהוב. היא הייתה גם רכה ונוחה ואפילו לא מלוכלכת. "לורה?!" שאלתי אבל לורה הצביעה על צ'רי שמשכה בכתפיה. "פשוט כשיאצתי לעבר העץ שלנו כדי להשקות אותו…" צ'רי עצרה לרגע, חשבה ופשוט הוסיפה בחיפזון, בלי לתאר כלום. "נפלו כל העלים וזה מה שיצא." אני לא האמנתי לצ'רי.
לורה גלגלה עניים. "הציד מתבטל אני וצ'רי הולכות לעיר למכור גבינה ולקנות אוכל." צ'רי הזעיפה פנים. "אני לא רוצה, וגם לא קוראים לי בכלל צ'רי, לורה." לורה פשוט גררה איתה את צ'רי שעדיין דיברה שהשם צ'רי הוא לא שם מתאים בשבילה.
הייתה לי הרגשה שזה לא רעיון טוב, מי יודע מה יכול לקרות עם כבר עכשיו הגמדים נגד הממלכה והאלפים והפיות, ו… הדרקונים.