להתחיל את הכול מחדש … ~פרק 2~

הייתי דיי נבוכה. לא הייתי רגילה שניגשים אליי, ועוד מציעים לי משהו. אז פשוט שתקתי.
האנה בהתה בי. היא ציפתה שאני יענה לה. האמת שניסיתי לענות, אבל לא ידעתי מה להגיד.
"בכול מקרה," האנה אמרה. "יש לנו מין חבורה כזו. כמו קבוצה של כמה ילדים."
מגי וקיילי הנהנו.
"רצינו לשאול אם את רוצה להצטרף אלינו. את יודעת, לחבורה." האנה אמרה.
שתקתי. לא ידעתי מה להגיד. לא ידעתי מה זה אומר.
"לא כול אחד מקבל את ההצעה הזו." האנה הוסיפה. "באמת, רובם היו מתים שאחד מאיתנו יציע להם."
קיילי ומגי כול הזמן העירו הערות קטנות ומעצבנות, ואמרו : "כן, כן. נכון. היא צודקת."
"ואם לא תסכימי, יכול להיות ששאחרי שתביני את תצטערי שלא הסכמת." האנה שילבה ידיים.
"אוקיי." אמרתי. האנה חייכה ואחזה בזרועי.
"יופי." היא חייכה. "בואי, אני אכיר לך את כולם." היא משכה אותי החוצה, אל החצר. הלכנו אל מאחורי הבניין וראיתי חבורה של נערים שישבו שם על צינור עבה מברזל.
שניים מהם היו ממש מוכרים לי. זיהיתי אותם, מהכיתה. טום ובריאן.
"היי בנים," האנה אמרה במתיקות והלכה אליהם. בריאן קם וחיבק אותה.
"היי," טום ושני הבנים הנוספים שאותם לא זיהיתי אמרו.
טום בהה בהאנה ובריאן, וכשהאנה קלטה אותו היא נישקה את בריאן ארוכות. טום גילגל עיניים.
האנה התנתקה ממנו, והציגה אותי בפני הבנים.
היא אמרה לי את השמות של כולם. טום, אנדרו וסטיבן. וכשהציגה את בריאן היא אמרה שזה החבר שלה.
"אה." פלטתי. זכרתי שטום והיא היו פעם חברים אבל היא נפרדה ממנו.
נראה לי שהבנתי למה נכנסתי… הם בדיוק כמו החבורה הזו מבית הספר הקודם שלי.
הם הציקו לי כול יום. פשוט כול יום.
מגי התיישבה לידם על הצינור, וקיילי סימנה לי להצטרף.
התקרבתי וטום חייך אלי. נעמדתי מולם. טום קם גם ונעמד לידי.
לאט לאט נכנסתי לשיחה. הם דיברו על המסיבת יום הולדת של האנה, זו שהייתה שנה שעברה.
לפי איך שהם נזכרו בדברים, נראה שהמסיבה הייתה שווה.
"אני זוכרת איך שדחפתי אותך לבריכה!" קיילי צחקה ודחפה את אנדרו, שכנראה אותו דחפה.
"גם לי יש בריכה בבית החדש." אמרתי.
"מה את אומרת!" טום התפעל. "אולי קיילי תדחוף את אנדרו לבריכה גם ביומולדת שלך."
האנה הסתכלה עליי ואז על טום, ואז התיישבה על בריאן.
"אולי." משכתי בכתפיי.
"מתי יש לך יום הולדת?" מגי שאלה.
"עוד חודש, אני חושבת." אמרתי.
"ואת מארגנת משהו, נכון?" בריאן שאל.
"ברור שהיא מארגנת משהו!" האנה אמרה. "אבל אמלי, מותק, תגידי לדיג'יי שתזמיני שישים קצת סלואו, טוב? בשבילי ובשביל בריאן."
"בטח," אמרתי, ולא הייתי בטוחה על מה היא מדברת.
"אולי עד אז את ובריאן לא תהיו היחידים שיהנו מהסלואו, האנה." טום אמר וקרץ לי.
"לך תדע," האנה עקצה ובחנה אותו במבט חד.
"אני חושב שהשיעור מתחיל." בריאן אמר.
"טוב, בואו נלך לכיתה." מגי אמרה והלכנו לבניין.
טום הלך לידי. "נראה לי שנצרף עוד בן." הוא אמר. "כדי שנהיה ארבע בנות וארבע בנים."
"נראה." האנה אמרה ונכנסו לכיתה.
התיישבתי במקום שלי, ליד אבלנה.
"יפה, על היום הראשון… התקדמת מהר יותר מאנשים שמנסים כבר חודשים." אבלנה אמרה.
"למה את מתכוונת?" שאלתי.
"את יודעת בדיוק למה אני מתכוונת. אבל רגע, אם את מהחבורה, למה את מדברת איתי?" היא שאלה.
"סליחה?" התבלבלתי.
"עזבי, חבל שניסיתי בכלל. עכשיו, אם לא אכפת לך, המורה מדברת. אני רוצה להקשיב."