לילה נטול כוכבים(1)

~הבוקר שאחרי הידיעה~

קמתי מלילה נטול שינה, כל גופי היה מכוסה זיעה. קמתי מלילה מתיש, הלכתי בכבדות למקלחת ופשטתי את הבגדים שיישנתי אתם. נכנסתי לאמבטיה ופתחתי את ברז המים הקרים, ישבתי בסיכול רגליים ונתתי למים הקרים לשטוף מעליי את הכאב. המים הקרים זרמו על גופי העירום והמצולק. בכיתי מעט אך כל הדמעות נגמרו לי קודם.
המים זורמים עלי, על הידיים, נוטפים מהסנטר ונוחתים על רצפת האמבט. לקחתי מעט שמפו ושחפפתי את השער שלי, נתתי למים לשטוף אותם מעליי. המים הקרים לא הרתיעו אותי, כבר לא היה לי כוח לזה.
רק כמה שעות עברו מאז שהשוטר הזה הודיע על מותה של ג'ול.
השם הזה משב לי רק עצב וכאב בלתי נסבל. סגרתי את המים והתבוננתי בהם יורדים בפתח הניקוז והרגשתי כאילו כוחי נשאב אתם. קמתי באטיות ולבשתי חולצה ארוכה ושחורה ומכנס קצר וצהוב שבקושי ראו. פתחתי את הדלת האחורית ויצאתי החוצה.
האדמה הרגיעה את כפות הרגליים שלי ודשה קצוץ דגדג את כפות הרגליים. ישבתי ליד גזע עתיק של עץ תות. נשענתי עליו בכבדות ועצמתי את עניי. עצמתי את עניי ושקעתי בחלום נעים.

בחלום רצתי במקום שחור וג'ולי הופיע מולי.
עיניה החומות והגדולות היו עצבות, שערה החום והגלי היה סביבה כהילה חומה בהירה. עורה בהיר מעט עם גוון שזוף, על פניה היה ציור של ציפור ירוקה שציירתי לה ביום שלישי ולא יכול להימחק במשך שבועה.
היא הלכה אליי, החולצה ירוקת השרוולים שלה עליה ומכנס ג'ינס שמגיע עד הברכיים והיא היית יחפה.
היא גם הלכה על דשא אך הוא שלה היה בצע זהוב עם מעט כתום ואז פתאום הדשא נעשה ללהבה.
"ג'ולי" צעקתי "ג'ולי תברחי!"
אבל היא רק הביטה בי, בעוד הלהבות עוטפות אותה. היא חייכה אלי והרימה את ידה הקטנה לאות של שלום.
"לא!" קראתי "אני לא רוצה שתמותי! את חברתי הטובה ביותר!"
"איה" אמר קול נעים "התעוררי, את חולמת"
"מה?" שאלתי ופקחתי את עניי, אמא הייתה שם. היא רכנה מעלי וליטפה את שערי הזהוב.קמתי באחת.
"ג'ולי" אמרתי "איפה היא?"
"מתה" אמרה אמא בעצב, הבטתי למטה וצעדתי שוב הביתה. עליתי לחדר שלי וישבתי במיתה שלי.
שום דבר לא היה כמו שרציתי!
לא רציתי שג'ולי תמות, לא רציתי שאבא שלי יחיה או שכל זה יקרה.

קמתי מהמיתה בהחלטה של רגע וירדתי מבדרגות, הלכתי לכניסה ולקחתי את האופניים שלי. עליתי עליהם ונסעתי במורד הרחוב לעבר זירת הפשע. האטתי כשראיתי סרטים של משטרה ונכנסתי לשם.
זרקתי את האופניים על המדרכה והתבוננתי סביב.
דם היה בכל מקום, על המדרכה, על הדשא על הגדר הברזל שגידרה את הפרק. ראיתי כמה עקבות עם דם וחצאיי עקבות, כאילו הפושע חלץ את נעליו. היו גם כמה עקבות על הדשא ואז כנראה שהפודעה הלך על שביל האבנים.
"שלום ילדה" אמר קול
הסתובבתי, זה היה שוטר. לא היו לו את המדים של השוטר אך תג השוטר בצבץ בכיס חולצתו. הוא לבש חולצה עם כיס די גדול בבתן ומכנס ג'ינס פשוט. יכולתי לראות אפילו אקדח בנרטיק שלי לצד גופו.
"מי אתה?" שאלתי אחרי בחינה קצרה
"את לא מזהה אותי?"
"אתה פרנק, שוטר" אמרתי בקול חסר גוון
"נכון ואת?"
"אתה יודע, אני איה חברה של ג'ולי"
"אני מצטער" אמר, הפנים שלו היו טובות, לא מרושעות
"מה קרה כאן?" שאלתי
"את בטוחה שאת רוצה לדעת?" שאל
הנהנתי
"בסדר. ג'וליה עמדה כאן" אמר והצביע על המרכז של שלולית הדם "הרוצח בא אליה מאחור ודקר אותה 13 פעמים, 7 פעמים בחזה, 4 בבתן ו2 בעניים. אחת בכל עיין." אמר
"והוא נשאר כאן, אפשר לראות לפי הסימנים של טביעות הרגליים וחלץ את נעליו כשברח" השלמתי אותו
"הוא אנס אותה?" שאלתי לפתע
"כן" אמר
"אז ש סיכוי שידעו מי עשה לה את זה?" שאלתי בתקווה
"לא, הוא השתמש בקונדום ועקר את העניים שלה"
"אז איך אתה יודע שהוא דקר אותה בעניים?"
"כי מצאנו אותם בפח הזבל" אמר בשקט "אני בטוח שהיא הייתה ילדה טובה" הוסיף אחרי רגע
"איך אתה יכול להיות בטוח?" צעקתי עליו "אתה לא הכרתה את ג'ולי ואתם לא תוכל לעשות את זה לעולם!"
לקחתי את האופניים ורכבתי משם הביתה, כשהגעתי עצרתי לפני הבית שלה והתבוננתי בו. ואז אני החלטתי שאני יצמא את הרוצח שלה!

הנה אליס. היא טיילה בעצבות עם הכלבה החמודה שלה, זו כלבה רגועה ומעורבת. יש לה שער שחור שאסוף בקוקו גבוה ועניים כחולות כהות. נכנסתי לשביל של הבית של ג'ולי והתחבאתי בשיחים.
היא טיילה לייד הפרק בדיוק כמו ג'ולי!
באתי לצעוק אך זה היה מאוחר מדי, איש גבוהה בשחור צץ מתוך הפרק ודקר אותה. שלולית של דם נשפכה על הרחוב והוא ברח.
ישבתי שם בשקט והרוצח ברח במעלה הרחוב. קמתי ורצתי לאליס עוד אחת מחברותי מתה.