לנסות להגיע לצמרת הקדמה +פרק1

היי כן אני זואי שכתבה את הסיפור של קרן עד שפרצו לי למשתמש ושינו את הכל וחרא…
אז עכשיו אני כותבת סיפור על החיים של אחותי הקטנה רוני אז…
הקדמה:
היי אני רוני אני בת 16 אני לא הכי מקובלת בכיתה יש לי אחות גדולה קוראים לה זואי היא בת 19 היא בצבא והיא ממש יפה ומקובלת… יש לי כלב קוראים לו בופי כי הוא מלא פרווה והאפצי שלו נשמע כאילו הוא אומר בוף יש לי חבר מחוץ לעיר קוראים לו עמית הכיתה שלי מחולקת ל3 קבוצות: מקובלים (פרחות ערסים מפגרים…) לא מקובלים (שם אני!) וחנונים אני בלא מקובלים ויש שם רק אותי את סתיו ואת נופר סתיו ונופר הן BFF רציניות כאלה…
פרק 1:
"בוקר טוב רוני!" אמרו לי אמא וזואי הן ישבו מסביב לשולחן ואכלו.
"בוקר…" עניתי להן.
"תתארגני לבית הספר אין הרבה זמן"צעקה אמא מרחוק.
אוף… זה עוד בוקר שאני יהיה לבד בהפסקות שאני עוברת ליד ילדים ושומעת ליחשושים שאומרים לי בעצם: "לכי מכאן! מי רוצה אותך פה ?!"
אני ממש טובה בלצייר ואני מציירת כל הפסקה מה שעולה לי לראש.
התכוננתי לבית הספר וראיתי…את כולם רצים ומשחקים ולא לבד כמוני! עם חברים!! מכיתה ז (סוף היסודי) אין לי אף חבר! טוב… עמית זואי ובופי לא נחשבים…
בעצם… אני לבד… כל הפסקה אני יושבת לבד עם המחברת והצבעיםוהיום שחר באה אלי ושאלה בסנוביות כמובן…: "רוצה לשחק מה הסיכוי?" הנהנתי עם הראש ובאתי אחריה מה הסיכוי זה משחק שהכיתה שלי המציאה צריך בשבילו המון ילדים. נפסלתי 3 לפני האחרון. מהר מאוד ניזכרתי… איזה כיף זה חברים!! אבל זה לא משנה כי ככל שניסיתי יותר כולם אמרו לי: "**שאני לא מנסה להגיע לצמרת!**"…