מאז מייקל. פרק 1

הכל התחיל כשאחותי החליטה לעבור לניו יורק, אחותי היא כל מה שיש לי. ההורים שלנו מתו התאונת דרכים כשיצאנו לקאמפינג יחד עם אחי, רק אני והיא נשארנו. כל בוקר לפני שאני קמה יש לי את אותו חלום על אותו הלילה הנוראי ואני מתעוררת.
פקחתי עיניים וראיתי את אחותי ליידי, עדיין רדומה.
השעה הייתה רבע ל5 בבוקר ולא יכלתי לחזור לישון, קמתי שמתי טייץ שחור וגופייה שחורה, נעלתי את נעלי הריצה שלי אספתי את השיער צחצחתי שיניים שמתי אוזניות ויצאתי כרגיל לכמה סיבובים סביב הבלוק, חזרתי בשש וחצי הדלקתי mtv והערתי את מריה אחותי. נכנסתי לדוש מהיר ופיזרתי את שיערי החום תחת המים הקרים, יצאתי ותוך רבע שעה הייתי מוכנה לצאת בדיוק בזמן, מריה מזגה קפה לכוס קלקר ואני לקחתי בננה מהשולחן. נכנסנו לרכב והגענו למבנה הענקי של בית הספר.
"מתי את מסיימת היום?" מריה שאלה והנמיכה את המוזיקה.
"14:15 ואת?" שאלתי חזרה בתקווה שניסע חזרה יחד.
"ב13:30 אבל אני אחזור לקחת אותך" היא אמרה בחיוך. נשאר בדיוק שבוע ללימודים ואז נלך למכללה יחד. אנחנו תאומות לא זהות ואני לא חושבת שיש חברות יותר טובות מאיתנו, היא הצילה אותי ואני אותה, ככה אנחנו מאז.
היא באה ב2 ואספה אותי, אבל ראיתי שהיא מעורערת מהבוקר.
"תגידי.." היא אמרה וחייכה בעודה מרוכזת בנסיעה.
"מה את חושבת על ניו יורק?" היא שאלה.
"לחופשה כאילו? זה קצת רחוק" עניתי והתחלתי לפנטז.
"למכללה" היא אמרה ואני קיבלתי את השוק של חיי.
"זה.. ואוו.. שינוי.." אמרתי בתדהמה.
"תחשבי על זה.. אני מועמדת למלגה ויש שם את כל המקצועות שאת יכולה רק לחשוב על ללמוד.. הכסף של הירושה יחזיק אותנו שם אפילו בלי עבודה איזה 10 שנים יפות" היא אמרה.
לא ידעתי מה לענות איך להגיב אפילו.
"אין לנו מה להפסיד.." היא הוסיפה.
"את יודעת מה.. בואי נלך על זה." אמרתי באופטימיות.
לאחר שבועיים מצאתי את עצמי במלון מנדרין אוריאנטל בניו יורק, כמו כל תיירת "מנוסה" עם מזוודה ענקית שחורה על 4גלגלים ותיק גב שחור גדול מוכנה לחודשיים של מנוחה ואז כניסה מוקדמת למכללה, אבל ביינתים יש לי חופש.
אני ומריה עברנו את הצ'ק אין במלון ועלינו אל החדר ישר קפצנו על המיטה וסרקנו את החדר. השעה הייתה 2 בצהריים והחלטנו לצאת לאקסטרים ימי, לקראת השקיעה הגענו לחוף והחלטנו להשכיר לכל אחת אופנוע ים, לבחור בדלפק קראו מייקל, שיערו היה שחור עיניו שחורות וזקנו מקוצץ לזיפים כהים. עצמות הלסת שלו בלטו ומטר ה80 שלו התנוסס גבוה מעל מטר65 שלי. הוא היה שחום ושזוף ושריריו היו בולטים. הוא לבש בגד ים שחור של קלוין קליין וכפכפים שחורות. הוא נראה כאילו יצא מהקטלוג של קלווין קליין וריחו השתלב עם ריח הים.
שיקרתי שאני בת 19 ומכיוון שראו שאנחנו תיירות לא ביקשו תעודות. הם שאלו אם יש לנו רשיונות ומריה אמרה שכן, אבל לי לא היה. נידבו את מייקל שיתלווה אלי על האופנוע וקצת התבאסתי אבל לא נתתי חזה להוריד אותי.. אני ומריה התפשתנו ונשארנו בבגדי ים בלבד, היא בביקיני השחור שלה ואני במונוקיני השחור שלי. מריה קפצה על האופנוע שלה והידקה את ווסט הבטיחות וטסה אל האיזור הפתוח שבו יכוחנו להתפרעה.
"פעם ראשונה שלך?" הוא שאל כשנכנס למים לעזור לבחורה שירדה מהאופנועה שהיינו אמורים לעלות עליו, קולו היה עמוק וישיר והאנגלית שלו הייתה מלוות במבטא בריטי מקצת.
"לא" עניתי ונכנסתי אחריו, הייתי טיפה קפואה מהמים הקרים.
"אז למה אין לך פשוט רשיון?" הוא שאל ועלה לאופנוע.
"בגדול זה כדי לפתות בחורים כמוך ואז לרצוח אותם בלב ים." עניתי בשנינות והוא צחק קצת, שיניו היו לבנות וחיוכו מדהים.
"הבנתי אותך." הוא אמר והתניע את האופנוע לפני שהתיישבתי, במהרה ישבתי וחיפשתי איפה לתפוס ובמה.
"אין לך ממש אפשרות אחרת מלתפוס בי" הוא אמר והרביץ מהירות, מהתנופה כמעת עפתי לאחור והבנתי שפשוט אצתרך להחזיק בו. כשהגענו לאיזור שבו מותר לנסוע מהר כבר היינו קרוב ל100קמש והוא עשה סיבוב חד וזרק אותי אל המים. הייתי בהלם ובעיקר קפואה, שחיתי מהר חזרה אל האופנוע ועשיתי עליית כח וחזרתי אל האופנוע.
"אוקי מיפה אני נוהגת" אמרתי והקמתי אותו, הוא נתן לי את רצועת הבטיחות והחליק אחורהעליתי ל100קמש ופשוט עפנו, ניסיתי להעיף אותו למים אבל הבנתי שהוא יקח אותי איתו. ואיכשהו השיחה שלנו פשוט זרמה וסיפרתי לו מה הולך איתי ועם אחותי ופשוט ישבנו את הרבע שעה האחרונה שלנו אחד מול השני, הנחתי את רגלי על רגליו ונשענתי טיפה אחורה ודיברנו, מריה הצתרפה לשיחה על האופנוע שלה ובסוף סיכמנו שאני ומריה נגיע בערב לאיזה מסיבה במלון שבו התגוררו מייקל וחבריו. חזרנו ב5 דקות איחור ביחד וחזרנו למלון אחרי שאכלנו באיזה גריל בר על החוף, נכנסתי להתקלח והתארגנתי לערב.