מה הייתי עושה בילעדייך? פרק 11

~מנקודת המבט של בלה~

הארי קם מהשולחן בצורה עצבנית "הארי" אמרתי אבל הוא לא שמע אותי
"מה יש לו?" שאלתי, אף אחד לא ענה לי
"נראה לי שהוא מקנא" זאיין אמר
"ממה יש לו לקנא?" שאלתי לא מבינה…
"ג'סטין" נופר אמרה..
"עשיתי משהו?" ג'ס שאל
"כן.. הרבה…" ליאם אמר וקם מהשולחן ואחריו נייל זאין ולואי
"תדברי אם הארי טוב?" נופר אמרה לי וקמה גם היא מהשולחן כך שאני וג'סטין נשארנו לבד בשולחן
"זה היה מוזר" הוא אמר
"ג'ס.. אני הולכת להארי…" אמרתי וחיבקתי אותו והלכתי לכייון החדר.. נכנסתי ולא מצאתי אותו בשום מקום בחדר.. הלכתי לכיוון השירוטים
"הארי?" שאלתי
"לכי מפה" הוא אמר
"לאא" אמרתי
"מה את רוצה?" הוא שאל
"לדבר.. אתה לבוש?" שאלתי
"כן.." הוא אמר
"חבל" אמרתי ושמעתי אותו צוחק, נכנסתי לשירוטים והיתיישבתי על הרצפה
"הארי.. תקשיב לא קורה כלום ביני לבין ג'סטין" אמרתי, ולא שיקרתי כי כלום לא קורה ביינו אני אוהבת אתהארי רק את הארי.
"אז למה את קוראת לו ג'ס?!" הוא שאל עצבני
"שם חיבה" אמרתי
"ולי אין אההה" הוא אמר עצבני
"אני לא צריכה שם חיבה בשבילך כדי לדעת שאני אוהבת אותך ורק אותך" אמרתי וחייכתי אליו, הוא רק חייך.. השעה הייתה 15:30
"הארי עוד מעט ההלוויה…" אמרתי . הוא יצא מהשירוטים ונישק אותי
"אני אוהבת אותך" אמרתי
"גמאני אותך" הוא אמר וקרץ לי .. התלבשנו ויצאנו כולנו מהמלון לכייון ההלוויה
"רוברט פליסטון" אנשים אמרו והתחלו לדבר עליו.. השם הזה היה לי מוכר כל כך מוכר… כל האנשים בהללויה התחילו לדבר עליו "רוברט" "פליסטון" פליסטון פליסטון פליסטון אני לא מצליחה להיזכר . ראיתי את הארי מתקדם לילדה שנראתה בגיל שלנו .. היא בכתה והארי התקדם אלייה ואחרי כמה דקות הם התחבקו, לא ממש דאגתי כי אחרי הכל הוא מחבק אותה כדי לנחם אותה

~מנקודת המבט של הארי~

ראיתי ילדה די יפה בגיל שלנו בוכה.. התקדמתי אלייה הראש שלה היה כל הזמן למטה והיא לא ראתה אותי
"את בסדר?" שאלתי אותה
"לא…" היא אמרה
"איך קוראים לך?" שאלתי אותה
"אל…אלנ…אלנה…" היא אמרה בוכה ומגמגמת
"שם יפה" אמרתי
"איך קוראים לך?" היא שאלה אותי.. וצחקתי
"הארי… הארי סטיילסט" אמרתי
"יש לך שם כמו של הבחור מוואן דירקשיין" היא אמרה ואז הסתכלה עליי
"אתה.. אתה.. אתה.. הארי מוואן דירקשיין" היא אמרה בוכה
"מה שנכון נכון" אמרתי
"הוא היה קרוב אלייך?" שאלתי
"כן.. הוא היה אבא שלי…" היא אמרה בוכה עוד יותר. חיבקתי אותה
"אין לי אף אחד יותר.. אמא שלי נפטרה לפני 7 שנים.. אני לבד" היא אמרה בוכה כשהיא מחבקת אותי.
"הכל יהיה בסדר" לחשתי לה
"מה אתה עושה פה?" היא שאלה
"אבא שלך.. הוא הציל אותי… עמדתי להידרס והוא קפץ עליי והעיף אותי לצד והוא נפגע מהמכונית ו.." אמרתי.. היא רק בכתה.. בלה וכולם התקרבו אלינו
"אני מכירה אותך מאיפשהו?" בלה שאלה. אלנה לא ענתה
"איך קוראים לך?" בלה שאלה.. אבל אלנה לא ענתה
"אלנה" אמרתי
"את מלונדון?" בלה שוב שאלה…
"כן" אלנה לחשה
"אלנה פליסטון" ?" בלה שאלה
"כן" אלנה אמרה
"אני מצטערת כל כך!" בלה אמרה וחיבקה את אלנה
"אומיגאד אלנה" נופר אמרה והיצטרפה לחיבוק
"אתם מכירות?" שאלתי
"כן" בלה אמרה