מה הייתי עושה בילעדייך? פרק 3

~מנוקדת המבט של נופר~
בלה באה ונתנה לי כיף.. אחרי כמה דקות ראיתי את שירן ונויה שתי בנות שהיו מסתובבות אם בלה
"יהה בלה תראי מי פה" אמרתי
"OMG נויהה שירן! " היא צעקה
"זה יפריע לכם אם אני יהיה איתם 10 דקות?" בלה שאלה
"לא" הארי אמר
"מה אתה מתכנן?" שאל לואי
"כלום" הארי אמר
"ועכשיו את האמת" לואי אמר
"טוב.. אני.. אני… טוב.. אני…" הוא התחיל להגיד
"אוהב אותה?" נייל אמר
"מאוהב בה?" ליאם אמר
"לא יכול בילעדייה?" זאיין אמר
"רוצה לצאט איתה?" לואי אמר.. כל הבנים צחקו, לא כל כל הבנתי ממתי הארי בקטע של בלה
"רגע, הארי אתה בקטע של בלה?" שאלתי
"כן מה לא רואים?" לואי ענה
"את האמת כן.." הארי אמר מובך

~מנקודת המבט של הארי~
"תעזרו לי" אמרתי
"הלוו אתה הארי סטיילס כל בחורה תרצה אותך" נייל אמר
"אבל בלה היא אחרת שונה היא לא מעריצה אותי ויש הרבה שרוצים אותה" אמרתי מבואס. רק מלהגיד את שמה בלה אני מרגיש כאילו כל העולם נעצר והלב שלי מחסיר פעימה, אף פעם לא הרגשתי ככה למישהי, היא כל כך יפה, חמודה והיא משחקת אותה קשה להשגה ואני אוהב את זה אבל אותה יותר, היא משחקת אותה קשה להשגה כי היא לא רוצה אותי הייי צריך לדעת את זה
"אני יעזור לך!" נופר אמרה כולה מתרגשת
"אני צריך אותך ערנית לדייט שלנו" לואי אמר
"דייט?" נופר שאלה
" נופר שילבין (השם משפחה שלה)האם תצאי איתי לדייט?" לואי שאל
"אמ.. דהה" נופר אמרה
"מה עושים?" שאלתי
"אוקי.. בעוד יומיים יש לה יומלדת 18, אני עושה לה מסיבת הפתעה, מסיבה בלאגן, שתייה ריקודים הכל! אולי תבואו לנגן לה שיר ליומלדת?" נופר אמרה
"רעיון טוב" אמרתי וחושב על זה
"אבל תקשיב היא לא מהבנות שאם תגיד לה אני אוהב אותך או רוצה להיות חברה שלי או רוצה לצאט היא ישר תסכים היא תסכים רק אם היא אוהבת אותך או מחבבת אותך" נופר אמרה
"אה"אמרתי מבואס היא לא משטינה לכיוון שלי איך אני מצפה שהיא בכלל תאהב אותי מה אני יעשה עכשיו! למה אני צריך להתאהב בכלל.. למה אני בכלל מתאהב בבנות שלא שמות עליי
"יש לי רעיון, איך בלה אוהבת את הבחור שלה?" ליאם אמר
"קודם כל עוד לפני הכל אסור שהוא יראה לה א מה שהוא מרגיש אליה שהוא יהיה ביישן לדבר איתה…" נופר אמרה
"אז יש לי רעיון!" ליאם אמר נרגש
"דבר" זאיין אמר
"בלה ונופר @#$%$^^%^&^%$*)(*&^*^%&$^&$%^#$^@%#@%%" ליאם אמר
"רעיוןן גדול" כולם אמרו

-חצי שעה אחרי- מנקודת המבט של בלה
"את באה?" נופר שאלה אותי
"כן רגע" אמרתי..
"טוב נו יאללה כמה זמן את שמה את הנעליים?" היא שאלה מעוצבנת
קמתי והלכנו לדוכן של הנעלים והחזרנו אותם..
"אני אוהב אותה" שמעתי ברקע
"זה הבנים מדברים שם?" שאלתי
"כן.. למה?" נופר שאלה
"כי הארי אמר שהוא אוהב מישהי" אמרתי, והתקרבתי אליהם מסתתרת מאחורי מכונה
"זה לא יפה להקשיב להם" נופר אמרה
"שששששש" לחשתי לה
"אני אוהב אותה החיוך שלה ממיס אותי היא חמודה ויפה ואני מרגיש שאני לא יכול בילעדייה" הארי אמר
"על מי הוא מדבר?" לחשתי
"אחי, תגיד לה" זאיין אמר
"תקשיבו זאת בלה.. היא לא כמו כל אחת היא מיוחדת ויש הרבה שרוצים אותה ואני מעדיף לתת לזמן לעשות את שלו" הוא אמר
ברגע ששעמתי אותו אומר את השם שלי הרגשתי פרפרים בבטן, אבל למה דווקא אני? זה הארי סטיילס למה שהוא יאהב אותי? למה אותי? יש כל כך הרבה בנות שמאוהבות בו כמו שאני מאוהבת בו… רגע מה??!?!? מה אמרתי לא לא לא לא לא אני לא מאוהבת בסטיילס אין מצב אני בקושי מכירה אותו.
"נוו תגיד לה" ליאם אמר
"אני לא יכול זה יהרוס הכל" הארי אמר
הרגשתי שאני עומדת להתמוטט אמרתי לנופר שאני צריכה פיפי רצתי לשירוטים כשאני לא יודעת מה לעשות אם עצמי.

~מנקודת המבט של נופר~
"אני צריכה לעשות פיפי" בלה אמרה
רצתי אל הבנים
"היא אכלה את זה, היא האמינה להכל" אמרתי נרגשת
"באמת" הארי שאל
"היא הלכה לעשות "פיפי" היא עוד כמה דקות תחזור" אמרתי
"ליאם רעיון ענק לגרום לה לדעת שאני אוהב אותה בלי שאני ידע בכלל שהיא יודעת שאני אוהב אותה כי היא לא אוהבת בנים שישר אומרים לה שהם אוהבים אותה.. רגע מה??" הארי אמר מבולבל
נייל צחק " זה מבלבל" הוא אמר
"אז אפשר את המסר פלאפון שלך יפה?" לואי שאל אותי
"כן.. אתה רושם? 054\$^*)$$ " אמרתי
"אני ידבר איתך מאוחר יותר אבל עכשיו צריך להחזיר אותכן הביתה" לואי אמר
בלה חזרה מהשירוטים
"אז על מה מדברים ?" היא שאלה כשהיא מנסה לא ליצור קשר בעין אם הארי
"על זה שצריך להחזיר אתכם הביתה" לואי אמר
"אה.. טוב" בלה אמרה
נכנסנו ללימוזינה הדרך הייתה שקטה אף אחד לא דיבר כולם הרגישו את האווירה שהייתה באוויר
" טוב אז שמחנו להכיר אותכם בנות, ונופר דברי איתי" לואי אמר
"טוב" אמרתי לו
יצאנו מלימוזינה
"לדבר על מה?" בלה שאלה
"הוא הזמין אותי לדייט" אמרתי
"בהצלחה יפהשלייי" בלה אמרה ונתנה לי חיבוק

~מנוקדת המבט של בלה~
"בהצלחה יפהשליי" אמרתי לנופר ונתנתי לה חיבוק
"אני לא מאמינה שפגשנו היום את זאיין לואי בעלי נייל ליאם והארי" נופר אמרה
כשהיא אמרה את השם הארי נעצרה לי הנשימה עברה בי צמרומרת לא יכלתי לדבר
"כן.." אמרתי מנסה להוציא את המילה מהפה
"אז מה אם הארי הוא אמר שהוא אוהב אותך" נופר אמרה
"כן…" אמרתי חושבת על מה שהוא אמר… סוף סוף מישהו שלא אומר לי את זה בפרצוף נמאס לי מכל הבנים האלה שהם רק רואים אותי זה אני אוהב אותך רוצה לצאת איתי רוצה רוצה? כמה אפשר איזה כיף שיש בחור כמו הארי… רגע דייי אני לא יכולה להתאהב בהארי לא אסור לי אני חייבת לשכוח אותו
"את אוהבת אותו?" נופר שאלה
"לא!!!!!" צעקתי
"טוב מה את צועקת?!?!?" היא אמרה

-כעבור יומיים-
כל היומיים האלה לא ישנתי לא הפסקתי לחשוב עליו על הארי אם יצא לי לראות אותו… כבר ידעתי מה אני הולכת לבקש היום כשאני יכבה את 18 הנרות בעוגה לראות אותו את הארי את החיוך שלו רק עוד פעם אחת.
קיבלתי אסאמס מנופר " מזל טוב חיימשלי היינה מלאו 18 שנה…." בלה בלה בלה אמרתי
עוד אסאמס מנופר " היום בשמונה את לבושה מושלם ואני יבוא לאסוף אותך תחכי להרבה הפתעות הלילה"
חשבתי על מה שאני הולכת ללבוש ומה ההפתעות הגדולות שנופר תכננה כבר, השעה הייתה רק 10:00 חזרתי לישון וקמתי ב-16:00 נכנסתי להתקלח ובחרתי שמלת מיני ורודה עם פפיון שחור עם נעלי עקב שחורות שידרתי את השיער ובקצוות עשיתי ביביליס, שמתי בוסם וענדתי שרשרת.
השעה הייתה 19:57 ירדתי למטה כולי מתרגשת לקראת ההפעה.. נופר הגיעה עם רכב גדול
"תכנסי" אמרה לי. נכנסתי למכונית הגדולה, ונופר שמה לי צעיף על העיניים
"בשביל מה כיסית לי את העיניים?" אמרתי מבהולת
"הפתעה זאת הפתעה" היא אמרה. יצאנו מהרכב לפחות ככה זה היה נראה היא הובילה אותי
והורידה לי את הכיסוי עיניים המקום היה חשוך בקושי שראיתי משהו אבל הצלחתי לזהות את המקום זה היה האולם ספורט של בית הספר הישן שלי
"מה אנחנו עושות פה?" שאלתי מחפשת את נופר
"3,2,1 ו… הפתעההההההההה!" שמעתי צעקות
"זה בשביל מישהי מיוחדת שנמצאת כאן ויש לה יומלדת היום! בלה זה בישבילך" חברי וואן דירקשיין אמרה. ראיתי את הארי אחרי כמה ימים שלא ראיתי הרגשתי שאני הבחורה הכי מאושרת שיש בעולם שסוף סוף מצאה את הנסיך שלה אחרי שעברה מסע קשה, אבל לא אני חיייבת הכחיש הכל אני לא אוהבת את הארי אני לא אוהבת את הארי אמרתי לעצמי וכשהרמתי את מבטי ראיתי את הארי על הבמה שר ופשוט חייכתי חיוך ענק לא יכלתי להוריד את העיניים שלי ממנו
אחרי כמה שעות שצחקתי עם נופר וחברי הלהקה…
"הגיע הזמן לשנות קצת את האווירה, תפסו לכם בני זוג" הדיי גיי אמר
חבורה של בנים התקדמה אליי אבל סירבתי לכל אחד מהם עד שהארי בא
"אפשר?" הוא שאל
רק חייכתי לא יכלתי לדבר פשוט נצמדתי אליו והתחלנו לרקוד את הסלואו הזה… פשוט נשבעתי לעצמי שאני הולכת לזכור את הסלואו הזה כל חיי
"בלה?" הארי אמר
"כן.." אמרתי
"מזל טוב " הוא אמר ונישק אותי על הלחי עברה בי צמרמורת בכל הגוף
השיר נגמר והייתי חייבת לצאת החוצה לשאוף קצת אוויר. את המקום הזה הכרתי מצוין עמדתי ליד עץ גדול, כמה זכרונות מהעץ הזה, עץ הנשיקות. ראיתי מישהו מתקרב אלי לא זיהיתי אותו בחושך.
"הייי את!" מישהו זר אמר. היה בידו סכין והוא התחיל לרוץ לעברי התחלתי לרוץ הכי מהר שיכולתי
"מה אתה רוצה ממני?" צעקתי כשאני רצה
"אם תעצרי אני יוכל להדגים לך" הזר אמר. המשפט הזה רק גרם לי לרוץ יותר מהר. רצתי את כל בצפר והוא עדיין מאחורי.
"בלהה! בלהה! בלה!! את פה?" שמעתי קול מוכר
"הצילווווווווו!!!!!!!!!!!" צעקתי.