מה יהיה איתי? – פרק 2

קודם כל אני מקווה שאהבתם את הפרק שלי ואולי ההתחלה קצת משעממת אבל זה משתפר מבטיחה ואם יש לכם טיפים הערות וביקורות אני יקבל הכלל באהבה.

ובבקשה בבקשה תגיבו אני רוצה לדעת מה אתם/ן חושבים/ות

"כ…..כ..כן" עניתי מבולבלת.
ואז שמעתי צעקה "ס-ו-פ-י-הההה!!!!!!!!!!" פתחתי את עיני בבהלה ורק אז הבנתי מה קרה הרגע..

הכל היה החלום. לפני שנה בדיוק חלמתי את החלום הזה וגם לפני שנתיים. החלום הזה הוא זיכרון מדויק של היום לפני שנתיים. זו השנה שלישית ברציפות שאני חולמת את החלום הזה באותו תאריך. תאריך האימוץ של אמה ומייק "סופיה!!!!!!" שמעתי את מייק צועק לי שוב ירדתי עליו עצבנית "מה אתה רוצה?" באמת שרתחתי, אם יש משהו שאני ממש שונאת זה שמעירים אותי "ג'ייקוב פה" אמר באדישות "ולמה הוא פה?" שאלתי, הוא הסתכל עליי לא מבין מה אני רוצה ממנו ואז אמר "סופיה היום הראשון של הלימודים היום השעה רבע ל8. את מוכנה להתארגן כבר ושג'ייקוב יקפיץ אותך?" אמר בעצבים. ~ג'ייקוב הוא הידיד הכי טוב שלי הוא כמו עוד אח רק שהוא לא גר איתי אבל הוא מלא זמן אצלנו בבית, הוא בן 17 אבל הוא לא לומד עם מייק בכיתה, ובכללי הם לא חברים טובים כל כך~ הלכתי בעייפות לחדרי הקטן שאני חולקת עם מייק התלבשתי במהירות חולצה לבנה (בכל זאת יום ראשון של הלימודים ויש טקס והכל) ג'ינס קצר בצבע בורדו וסנדלים בצבע מתאים לחולצה. עשיתי קוקו גבוה, לקחתי את התיק ויצאתי מחדרי. עברתי במטבח נתתי נשיקה לאמי על הלחי ובירכתי אותה 'בבוקר טוב' וישר היא אמרה "מייק אולי תלמד קצת נימוסים מסופיה" הסתובבתי עליו והוצאתי לו לשון, אימא וג'ייקוב צחקו קצת אבל ראיתי שמייק התעצבן זה די שימח אותי היחסים בינינו ממש מוזרים אנחנו שונאים אחד את השני כל הזמן מקניטים, מציקים וכו' אבל מצד שני אנחנו ממש דואגים אחד לשני כל הזמן. ראיתי שאימא סיימה לעטוף 4 סנדוויצ'ים "אמה" שמעתי אותה קוראת לה ואמה הקטנה באה בריצה מאושרת על 2 צמות על הראש תיק של בית ספר שיותר גדול ממנה זה היום הראשון שלה בכיתה א' נתתי לה חיבוק ואיחלתי לה בהצלחה ואימא עשתה כמוני ולבסוף נתנה לה את הכריך שלה. מייק הרים אותה על כתפיו והתחיל לרוץ בביתנו הקטן אמה צעקה ולא הפסיקה לצחוק. אני וג'ייקוב צחקנו מעט. אמי הכניסה כריך אחד לתיק של מייק שאני בטוחה שהיה רק ממחברות וספרי לימוד. ולבסוף הגישה לי 2 כריכים "אני לא כל כך שמנה" אמרתי לה וגיחתי מעט "אחד לך ואחד לג'ייקוב" אמרה בביטחון "אוקי מה שתגידי" נתתי לה נשיקה ויצאתי וג'ייקוב ישר אחריי ואיך שיצאנו מהבניין ג'ייקוב התפוצץ מצחוק "מה עובר עלייך?" "המשפחה שלך. ממש מצחיקה" גיחכתי נכנסנו למכונית שלו היא הייתה קטנה וישנה אך היא אחת המכוניות היחידות שהיו לנו בשכונה הוא הסיע אותנו לבית הספר הוא החנה את המכונית ונכנסנו בשער של בית ספר היד שלו הייתה כרוכה סביב כתפיי והוא לחש לי בשקט 'בהצלחה' חייכתי עליו והמשכנו, הוא ליווה אותי לבניין י' ושם ראינו את וויליאם, ג'ייקוב ישר הוריד ממני את היד. וויליאם הוא חבר שלי כבר שנה שהכרתי אותו הוא היה בן אדם טוב שהתאהבתי בו ישר אבל עכשיו הוא התדרדר, הוא התקרב אליי "אני ידבר איתך אחר כך" אמר ג'ייקוב בחיוך והלך. וויליאם תפס במותניים שלי והצמיד אותי לקיר בכוח אני מודה זה כאב כמעט פלטתי אנחת כאב אבל הוא הקדים אותי ונישק אותי נשיקה חזקה על השפתיים. פעם הנשיקות שלו היו עדינות, ליטפו את השפתיים שלי. הרגשתי טעם של אלכוהול מהפה שלו הוא שיכור, וכנראה שגם מסומם. כמו כל יום כבר במשך חצי שנה. הוא הפסיק את הנשיקה אך נשאר צמוד אליי. לא הייתה לי את האופציה לזוז יותר מדיי הוא פשוט חסם אותי. "אנחנו צריכים לדבר" אמר בהחלטיות הוא גרר אותי אחריו לאיזה כיתה וסגר את הדלת ישר מאחורינו. "מה קורה איתך?" שאל באדישות "מה קורה איתי?" חזרתי על שאלתו לא מבינה "את לא את בזמן האחרון" "מי שמדבר" עניתי בזלזול "מה אמרת?" שאל עצבני מתמיד "אתה כבר חצי שנה על סמים ואתה חושב שאני לא שמה לב?" צעקתי ולקחתי נשימה עמוקה וישר המשכתי "אתה כבר לא אותו בן אדם שהתאהבתי בו" את המשפט הזה אמרתי יותר בשקט אבל עדיין צעקתי "שלא תעזי בחיים שלך לצעוק עליי זה מובן?" שאל או יותר נכון איים תוך כדי שתפס בידיי בחוזקה "תשחרר בבקשה" התחננתי בשקט "מה?" הוא שאל מיתמם "את הידיים" הרגשתי אותם כואבות אני יודעת שברגע שהוא ישחרר אותם יישארו לי שם סימנים כחולים. נלחמתי עם דמעה שעמדה לצאת ידעתי שזה רק ידרבן אותו יותר. 'בוגדת' אמרתי לעצמי בראש, כשהרגשתי את הדמעה יורדת לי על הלחי. ישר השפלתי את מבטי לרצפה. לא יכולתי להסתכל לו בעיניים. שמעתי אותו מגחך טיפה ומגביר את הלחץ שהפעיל על ידיי "את תאהבי אותי כמו שאני את מבינה את זה?" הנהנתי בשקט "יופי" אמר הוא התקרב אלי לא זזתי הוא שיחרר לאט לאט את ידיי, הוא נצמד אלי ונישק אותי בכוח תוך כדי שהוא מלטף את הגב שלי מתחת לחולצה הרגשתי נורא כל מה שרציתי זה לברוח משם. ואז שמעתי את……