מותר אבל אסור פרק ה'
שלומי כשגלית לצידו שאל אותה באם היא רוצה לנסוע למקום מסוים .
"שלומי השיבה גלית העקר שאנו נוסעים יחדיו וממילא אן לי זמן רב אז אסתפק בסיבוב ואשוב הביתה."
"אין בעיה מה שרק תבקשי"
"גלית רציתי לשאול אותך ואינך חייבת לענות לי רק אם תרצי האם את נשואה או אלמנה? אני אלמן מזה 3 שנים וסעדתי את אשתי המנוחה זיכרה לברכה עד הרגע האחרון בהיותה בחיים. היא נפטרה לאחר מחלה קשה והסבל שלה ושל כל המשפחה היה כאב לב אחד גדול".
אני מצטערת לשמע ומשתתפת בצערך השיבה לו גלית.
"לשאלתך אני לא אלמנה אני נשואה"
"עכשיו אני מבין מדוע אינך מסכימה להיפגש אתי וברשותך אסיע אותך מיד הביתה ויותר לא אזמין אותך כמובן, מקווה שאת חיה בשלום עם בן זוגך כי את אשה מדהימה כל כך יפה כל כך סקסית כל כך צנועה וענווה אילולא היה הסטטוס שלך שונה לא הייתי מרפה ממך לעולם"
גלית חייכה ולא אמרה מלה.
לאחר סיבוב קצר בעיר החזיר אותה שלומי הביתה ונפרד ממנה בלחיצת יד כשהוא מאחל לה רק טוב.
גלית נכנסה הביתה ופרצה בבכי מרורים – החיים שלה לא התנהלו כפי שחושב שלומי אך מוטב שיחשוב כך כי אין טעם להכניס אותו במעמדי ובסטטוס שלי.
היא צלצלה לחברתה שולי ותוך כדי בכי סיפרה לה על הפגישה הקצרצרה עם שלומי ועל כל מה שנאמר באותה נסיעה קצרה באוטו שלו לכיוון הבית.
"אוקי גלית פעלת נכון מאד מאד תני לזמן לעשות את שלו ואולי תוכלי להיפתח אליו ולספר לו את כל אשר על לבך אך לפעם ראשונה נהגת בתבונה רבה"
"אני חושבת כי נהגתי בתבונה כי אינך רוצה לייאש אותי עוד יותר?"
"גלית לעולם לא אומר לך משהו רק כדי לא לייאש אותך לאחר שנים רבות של ידידות מדהימה בין שתינו אני כנה כלפייך במלוא מובן המלה, אזי תתעשתי ונראה לאן זה יתקדם"
המשך יבוא
תגובות (0)