מישהי פרק 2
עמדנו עוד זמן מה ככה שכשיש על פנינו חיוך נבוך
וראיתי שהוא רוצה לשאול אותי אלף ואחת שאלות אז אמרתי
"אם אתה רוצה אנחנו יכולים לעשות שאלה תמורת שאלה"
"מה זאת אומרת? " שאל קרטר "זאת אומרת שאתה תשאל שאלה
שאני אענה עליה ואז אתה תצטרך לענות על אחת שלי" אמרתי והתיישבתי
על המיטה "בסדר, תתחילי" אמר והתישב על הכורסה שמולי "אוקי.. מי כול הילדים
ההם?" שאלתי אותו "אלה האחים שלי עכשיו תורי" אמר והסתכל לתוך עייני
"איך הגעת לפה?" שאל"אתה סכבת אותי לפה" אמרתי והתחמקתי ממבטו
"את יודעת שלא לזה אני מתכוון" אמר והסתכל עליי כך שהייתי חייבת להסתכל עליו בחזרה
אני לא יודעת מה אבל משהו בעיינים שלו פשוט מושך אותי אליהן "כן, אני יודעת
שלא לכך אתה מתכוון,אתה מתכוון לך הרגתי הנה" אמרתי ונהנחתי"אני מניחה שכבר
ניחשת ורק רוצה לראות עם צדקתה אז כן אני בורחת ממישהו, ולא זה לא ארוסי או בעלי"
אמרתי "ועכשיו תורי, למה הצגתה אותי בפני יורש העצר?" שאלתי "חשבתי שהוא יעזור
למצוא את משפחתך או יפרוש את כנפיו תחתייך, כי את יודעת אף נערה לא מוגנת "
אמר ובעיניו נראה כאב וענן של זיכרון חלף בעיניו "כן אפילו לא הנסיכה עצמה"
אמרתי ביובש"עכשיו תורי, מהו שמך האמיתי? כולל שם משפחה"אמר קרטר
"חשבתי שאתה יותר נחמד מזה" אמרתי בנימה נפגעת והתכוונתי לצאת
כאשר קרטר נעמד ביני לבין הדלת "תעני לי קודם " אמר בנימה שלא הצלחתי להבין
"שמי הוא אוקסה וובר ועכשיו תורי לשאול שאלה " אמרתי ללא רגש
"למה אתה פשוט לא יכול להשאיר נערה לגורלה המר?" שאלתי ושמעתי את
השאלה מהדהדת ברכבי המסדרונות בזמן שיצאתי אל החצר ומישם אל העיר
ואל תוכניותי להצלת חיי
תגובות (1)
תמשייכיי!!!