מכת נינג'ה-פרק 1

ניה הלכה בשקט ובשלווה, היא לבשה חולצה כחולה וחצאית ורודה, היא לא טרחה לסובב את מבטה למקום אחר.
"ניה!" היא שמעה קול, זה היה הקול של חברתה שירו, שירו לבשה חולצה כתומה ומכנסיים ירוקים.
"שירו!" צעקה ניה ורצה אל הנערה עם השיער השחור והעיינים בצבע חום שוקולד, הן התחבקו.
שירו היא ילדה עשירה, בת לאבא בעל חברת מחשבים מפורסמת, אימה היא תופרת ידועה באיזור, היא תופרת לשירו את כל התלבושות שלה. שירו למדה עם ניה בבית הספר הישן, אבל עברה עם ניה.
"מה חדש?" שאלה שירו, בדרכן צועדות לבית הספר החדש, ניה נגעה בשיערה.
"צבעתי לירוק טורקיז ושמתי עדשות כחולות" אמרה ניה.
"אהמ..ניה? כבר הגענו לבית הספר" אמרה שירו בשיעמום, ניה הרימה את מבטה מהאדמה, ושנייהן נכנסו לבית הספר.
בית הספר היה מפוצץ ורועש, מבטה המופתע של ניה נתקע בילדה שלבושה חשוף, היא שמה את ידה על עייניה של שירו, כי שירו קטנה (הערה:ניה בת 14 ושירו בת 12.5), היא עדיין תמימה, וניה לא רוצה להרוס לה את התמימות.
"ניה?" שאלה שירו, הילדה עם הלבוש החשוף הלכה וניה הורידה את ידה מעייניה של שירו.
"הא?" שאלה ניה ושתייהן המשיכו ללכת, פתאום הן נתקעו באישה עם שיער אדום ועיינים אפורות.
"ניה איזומאיה ושירו פוג'ימוטו, נכון?" שאלה האישה.
"כן" ענתה ניה.
"לכו לכיתה מספר שלוש, כיתה של הגילאים 11-15" אמרה האישה וחילקה להן דפים.
"עכשיו נוכל ללמוד באותה הכיתה!" התלהבה שירו וגררה את ניה לכיתה.
הכיתה הייתה מפוצצת בתלמידים, את מבטה של שירו משכה נערה עם שיער לבן ועיינים סגולות, הנערה קראה עיתון, ניה חשבה שהיא בטח צובעת ושמה עדשות.
"שירו!" צעקה ניה, שירו רצה אל הנערה ותכננה לשאול אותה מיליון שאלות, ניה רצה אחריה.
"שירו! שירו!!" צעקה ניה חזק יותר, שירו המשיכה לרוץ עד שהגיעה לנערה.
"אהבתי את השיער שלך" אמרה שירו בתמימות, הנערה סגרה את העיתון בשקט.
"תודה" ענתה הנערה בשקט, היא לבשה מכנס כחול וחולצה שחורה.
"איך קוראים לך?" שאלה שירו.
"יוקי אסטאנו, את?" שאלה הנערה.
"שירו פוג'ימוטו" ענתה שירו וחייכה חיוך חמוד ותמים.
"שירו!!" צעקה ניה, היא עצרה ליד שירו והנערה.
"ניה, תפסיקי להפריע!" צעקה שירו בכעס.
'הן נראות מתאימות, אני אצלם אותן ואשלח לסנסיי שיראה' חשבה הנערה.
"אני רוצה שתכירו מישהי" אמרה הנערה (ששמה הוא יוקי).
"מי?" שאלה שירו, ילדה עם שיער חום בהיר, עיו כחולה ועדשת כוכב הגיעה.
"תכירו את יונה האקירו, יונה, שירו, שירו, יונה" אמרה יוקי.
"אני ניה" אמרה ניה.
"אני יוקי" ענתה יוקי.
"ואני יונה" ענתה יונה, יונה לבשה שמלה ורודה פרחונית.
"טוב טוב טוב, הכרנו מספיק" אמרה שירו בכעס.
'סוף סוף שירו התבגרה קצת' חשבה ניה.
"הממ..אני יכולה לצלם אתכן?" שאלה יוקי והוציאה פלאפון.
"כן" ענתה שירו, יוקי צילמה את ניה ושירו, היא שלחה את התמונות לסנסיי, כעבור כמה דקות היא קיבלה הודעה מסנסיי.
'כן, הן מתאימות, אבל תדאגי שלנערה ההיא עם השיער השחור יהיה משהו מיוחד'
'כן, סנסיי'
"שירו, הבאתי לך משהו" אמרה יוקי והושיטה לשירו סיכת עכביש עם יהלומים ירוקים במקום עיינים.
"תודה" אמרה שירו ועשתה פרצוף חמוד ותמים.
פתאום נשמע הצילצול, ניה מיהרה להתיישב במקומה, המורה נכנס לכיתה, הוא נראה דיי זקן.
"ניה איזומאיה, שירו פוג'ימוטו, יונה האקירו, יוקי אסטאנו, סוקה קאקאימו (זה בן XD), ארי אקאיו (בן), ואיינה יאנאטו, בואו בבקשה" אמר המורה, השבעה יצאו החוצה אחריו.