מלחמה – פרק 14

-כעבור שבוע-

חלף לו שבוע נוסף ארוך ומושלם , השבוע היחיד בחיים שלי שבאמת הרגשתי מאושרת , הרגשתי מאושרת לצד טיילור .
התעוררתי ליום נוסף , שטפתי פנים וצחצחתי שנים , לבשתי את תלבושת האחידה של בית הספר .
״אריאל קדימה , את תאחרי״ שמעתי את צעקתה של אימי מהקומה התחתונה כמעט כמו בכול בוקר .
תליתי את התיק על כתפי וירדתי אל הקומה הראשונה .
״בוקר טוב , ביי״ אמרתי באותו משפט ויצאתי מהר אל בית הספר כמו בכול בוקר .
אלכסנדרה וריינה בדיוק הגיעו אל הבית שלי , ״בוקר טוב״ איחלתי לשניהן עם חיוך על הפנים .
״בוקר טוב ״ אמרו שתיהן ביחד .
״היום שון מכין לי הפתעה״ אמרה ריינה בהתרגשות .
״באמת ? , מה היא ?״ שאלה אלכסנדרה את ריינה .
״זאת הפתעה״ אמרה וצחקה , גם אני צחקתי .
הגענו לבית הספר , וכרגיל אותם האנשים שאנו רואות בכול בוקר מסתובבים במסדרונות , ממהרים אל השיעורים שעל ידיהם ספרים ומחברות .
השעתיים הראשונות חלפו במהירות , ההפסקה הגדולה הגיעה .
אני אלכסנדרה וריינה ישבנו במדשאה הקדמית על ספסל הפיקניק החום .
בית הספר גדול , בניין מרכזי מלפנים ומאחוריו שניי מבנים קטנים , האחת מהם כיתות המדעים והשני הספרייה של בית הספר .
מלפני המדשאה חניון רכבים גדול וכביש המוביל אל הכביש הראשי של העיירה .
ריינה ישבה מחויכת עוצמת את ענייה ומתענגת על השמש הנעימה .
אלכסנדרה עשתה כמוה רק שבאוזניה תקועים אוזניות של האייפון הלבן שלה .
לפתע שמעתי רעש של אגזוז ונהמת מנוע , ישר זהיתי את פשר הרעש .
לשון יש אופנוע שטח שחור שאיתו הוא נוסע לכול מקום , ריינה בהתחלה פחדה לנסוע איתו אבל לאט לאט הפחד נעלם .
אל חניון בית הספר נכנסו אופנוע שטח שחור ואחריו פרארי שחורה מבריקה .
ריינה חייכה מאושר ורצה אל האופנוען שבדיוק הוריד את הקסדה מראשו וחשף שיער שחור קוצים וחיוך מאושר .
הוא נישק את ריינה על שפתייה וחיבק אותה .
הבטתי אל אלכסנדרה , לא היה נעים לי להשאיר אותה לבד על הספסל .
היא חייכה אלי , ״זה בסדר לכי״ אמרה ״אני במילא צריכה ללכת לעשות את השיעורים בהיסטוריה ״ אמרה לי .
חייכתי אליה וקמתי מהספסל רצה אל הנער שנשען על מכסה המנוע של הפרארי השחורה .
שיערו השטני נוטה לבלונדיני בתספורת קוצים קצרה , ועיניו הירוקות בורקות כשהן רואות אותי .
זרועותיו השריריות עוטפות אותי בחיבוק, ושפתיו הרכות מנשקות את שפתיי .
״התגעגעתי אלייך״ אמרתי לטיילור שליטף את שיערי .
״גם אני התגעגעתי ילדונת״ אמר ונישק אותי שוב על שפתיי .
הבחנתי במבטיהם העוקבים של התלמידים שישבו בחצר , לא היה אכפת לי , לא לי ולא לריינה .
ראיתי את מייק ילד משכבת י״ב בא לכיוונינו .
״אחלה רכב״ אמר לטיילור .
״תודה אחי״ אמר טיילור כשעדיין עמדתי מחובקת בזרועותיו .
״היי אריאל״ אמר והלך לכיוון החברים שלו שישבו בקצה מגרש החניה עם כמה בנות .
״מתי את מסיימת ללמוד ?״ שאל אותי טיילור .
״בשלוש וחצי״ אמרתי לו .
״אה״ מלמל בבאסה .
״אבל אני פנויה עכשיו ״ אמרתי לטיילור שנזכרתי שעכשיו יש לי שעתיים מוזיקה שהנוכחות לא מחייבת .
״את רוצה ללכת למקום יותר פרטי ?״ צחק והביט על כול התלמידים מסביב שלא הפסיקו לשלוח מבטים לשני הנערים הלא קשורים .
הם באמת לא קשורים , כול הילדים בבית הספר ילדים טובים בעוד שלטיילור ולשון יש את הלוק של הבאד בוי , שכונתיים .
״בוודאי״ אמרתי לטיילור בחיוך רחב .
״יו שון , אנחנו הולכים אתה בא? ״ אמר טיילור לשון שלא הפסיק לנשק את ריינה.
״כן אחי ״ אמר .
טיילור פתח עבורי את דלת הנוסע שלצד הנהג כמו ג׳נטלמן , סגר את הדלת אחרי שנכנסתי ונכנס גם הוא אל מושב הנהג .
הבטתי דרך החלון אל שון וריינה , הוא עלה על האופנוע ואמר לריינה לעלות גם.
היא עלתה על האופנוע והוא נתן לה את הקסדה שלו , ריינה הרכיבה את הקסדה והחזיקה במותניו של שון בחוזקה .
נהמת האופנוע הרעישה בחניון השקט וכול מבטי התלמידים מופנים אלינו , טיילור צחק קצת .
״הוא רק עושה פוזות״ אמר טיילור .
הוא לחץ על הגז נסע והרים גלגל , שמעתי את קולות ההתלהבות של התלמידים .
״הוא לא עשה את זה ״ אמר טיילור
״אריאל תחגרי״ אמר לי כשעל פניו חיוך תחמני .
״אוי לא״ מלמלתי תוך כדי חגירת החגורה .
נהמת המנוע של הפרארי התעוררה לחיים , הוא לחץ על הגז והגלגלים חרקו על הכביש האפור .
והינה שוב פעם מתחילה מלחמה בין טיילור לשון תחרות מהירויות של הכביש , כששון על האופנוע , וטיילור על מכונית הספורט השחורה שלו .