מלחמה – פרק 18

-כעבור שבוע וחצי –
אני מתעוררת בבוקר וכאב חזק לוחץ לי בחזה , הייתי צריכה לדעת שלכול דבר טוב יש סוף .
היום טיילור עוזב ומתגייס לצבא ארצות הברית .
הפעם הבאה שאני רק הראה אותו זה בעוד שלושה חודשים מהיום .
הבטן שלי כואבת וסחרחורת קלה מקשה עלי , הלחץ בחזה מתגבר , אני לא רוצה שהוא יעזוב .
הוריי נסעו שוב לבקר את סבתי החולה לכמה ימים והשאירו אותי עם אדלינה עוזרת הבית שלי .
קמתי מהמיטה באי חשק , אדלינה היחידה שיודעת על טיילור אז היא הרשתה לי לא ללכת היום לבית הספר .
צחצחתי שניים ושטפתי פנים , פתחתי את הארון והתלבשתי בזריזות אולי אני יזכה לעוד קצת זמן עם טיילור .
לבשתי מכנס ג׳ינס כחול בהיר וחולצה ארוכה צמודה בצבע תכלת עדין שתואם לעיני , לרגלי נעלתי את המגפיים הנמוכים השטוחים בצבע חום .
אספתי את שיערי לקוקו מתוח ומסודר והתאפרתי קלות .
בטח ריינה גם היא מתארגנת עכשיו והולכת אל שון .
יצאתי מהר מהבית , וכרגיל כמו תמיד ראיתי את טיילור נשען על מכסה המנוע של רכב הספורט השחור שלו .
רצתי אל זרועותיו ואל שפתיו שקיבלו אותי בנשיקה .
״את נראת מדהים״ אמר לי .
״תודה״ מלמלתי והלחץ בחזה גדל , וגוש חנק את גרוני , ממש עוד מעט טיילור עוזב .
נסענו אל הבית שלו , בעוד שעתיים וחצי תגיעה ההסעה שתאסוף אותו .
ישבנו בסלון ביתו על ספת העור החומה לא עוזבים אחד את השני לרגע , ושפתינו מסרבות להיפרד .
״אני אוהב אותך״ מלמל בין נשיקה לנשיקה .
דמעה קטנה זלגה מקצה עיני , המילים האלה כול כך יחסרו לי שהוא לא יהיה פה אבל הוא הבטיח שהוא יחזור .
אנחנו יושבים במשך כול השעתיים , אחד בזרועות של השני .
״אני הולך להתארגן״ אמר ונשק לשפתיי .
הוא עלה במדרגות אל עבר הקומה העליונה ולבי כבר השתולל ודפק בחוזקה.

והלב שלי כמעט נקרע מהמקום כשאני רואה את טיילור יורד מהקומה העליונה לבוש במדים ירוקים של הצבא .
קיט-באג גדול על כתפו ובפנים כול הדברים שהוא צריך .
הלב שלי מחסיר פעימה .
״איך אני נראה?״ שאל אותי והניח את התיק לצד הקיר על הרצפה .
״מדהים״ אמרתי עוצרת את הדמעות שעוד שנייה פורצות מעיני הכחולות .
כיוונתי את מצלמת הפלאפון שלי לכיוונו הוא חייך את החיוך ההורס שלו וגרם לי להתכווץ במקומי .
הוא חיבק אותי חזק וריח הבושם שלו נישא באפי , גרם לעורי לסמור ולצמרמורת ואת לטפס במעלה גבי .
הוא מנשק אותי על שפתיו והטעם כול כך טוב וקשה , מחר בשעה הזאת הוא כבר לא יוכל לנשק אותי בגלל מליוני הקילומטרים שיפרידו בנינו .
הוא הביט על שעון המחוגים הגדול שעל הקיר , ״הגיע הזמן״ אמר וגרם ללבי לצנוח בקירבי .
שמעתי צפירה חזקה מבחוץ , ההסעה שלו הגיעה .
אנחנו יוצאים מהבית שאני לצידו והוא מחזיק בתיק הגדול .
נשקתי אותו חזק , ״אל תלך ״ התחננתי ונתתי לדמעות לפרוץ .
״ כבר דיברנו על זה״ אמר טיילור ונשק שוב לשפתיי בלהט .
שפתיי צרבו אחרי שישחרר את שפתיו .
משכתי אותו אלי מנשקת אותו שוב , ״אני אוהבת אותך״ אמרתי לו .
הוא נשק שוב לשפתיי ״אני אוהב אותך " אמר לי .
הוא חיבק אותי חיבוק מוחץ ואחרון ועלה אל האוטובוס הקטן שחנה על הכביש .
הלב שלי נקרע כשהוא עלה על ההסעה , והדמעות לא הפסיקו לנזול כשההסעה נסעה והשאירה אותי עומדת לבד על המדרכה האפורה .