מנודה- פרק 1

קמתי בבוקר והתרוממתי מהמיטה.
פתחתי את הארון שלי והוצאתי משם גופייה כתומה, ג'ינס סקיני גבוה ונעלי אולסטאר כתומות.
התחלתי להתלבש וכשסיימתי הלכתי לחדר השירותים והתארגנתי.
עשיתי קוקו גבוה בשיערי החום וירדתי לקומה התחתונה.
אני הבת היחידה ואמא שלי נותנת לי המון יחס. יותר ממה שצריך.
"בוקר טוב אמא" אמרתי בעייפות לאמי שישבה בפינת האוכל ליד המטבח.
"בוקר טוב" החזירה לי, "שבי הכנתי לך קפה".
לא עניתי, התיישבתי ושתיתי לגימה מהקפה.
~ Saw so many pretty faces before I saw you, you
Now all I see is you
I'm coming for you~
שמעתי את הפלאפון שלי מצלצל ועל המסך היה כתוב 'דןדן אהבת חיי ♥'.
"הלו ?"
"מלאני ?"
"דןדן ?"
"אני מחוץ לבית שלך, את באה ?"
"כן אני יוצאת, ביי"
"ביי"
אמרתי לאמא שלי להתראות, לקחתי פלאפון תיק בית ספר וארנק ויצאתי מהבית.
דן חיכה לי ליד האוטו, נשען עליו.
"היי דןדן" אמרתי לו ומשכתי אותו אליי לנשיקה.
כשהתנתקנו הוא אמר בחיוך, "היי מלאני".
נכנסנו למכונית ונסענו לבית הספר שבקיבוץ.
דן החנה את המכונית והלכנו לשער של בית הספר.
"היי" אני ודן אמרנו ל'חבורה' שלנו- שיר, יונתן (אנחנו קוראים לו יוני) ויסמין.
"היי" הם החזירו לנו.
פתאום נשמע הצלצול והלכנו כולנו ביחד לבניין של כיתות יא', ליום האחרון של השנה.
~צלצול~
כל הכיתה יצאה ואני, דן, שיר, יוני ויסמין הלכנו ביחד.
"אני כל כך עצבנית אוף !", אמרה שיר נסערת, "יש לי חמש נכשלים !".
"אל תדאגי סך הכל תעודה" אמרה יסמין בחיוך.
"זה לא עוזר כשאני שומעת את זה ממך" שיר אמרה וכולנו צחקנו.
יסמין תלמידה חרשנית, כל מבחן שלה זה 100.
"אז … איך הייתה התעודה שלך איינשטיין ?" אמר יוני ליסמין בחיוך.
"הכל מעולה … חוץ מבתנ"ך .. טוב מאוד" אמרה יסמין ונשמעה מבואסת.
"יואו אני כל כך מאוכזבת ממך יסמין ! את פשוט תלמידה גרועה" אמרתי לה בציניות.
הגעתי הביתה ואמא ישבה בסלון ונראתה קורנת מאושר.
"היי אמא" אמרתי לה.
"היי מלאני, שבי, יש לי משהו לספר לך"
"מה קרה ?" שאלתי אחרי שהתיישבתי לידה על הספה.
"אבי, הבוס שלי, התקשר אליי ואמר לי ש_____________________" אמרה.
בום. שמעתי רעש של משהו מתנפץ.
זה היה הלב שלי.