מסע אל העבר -פרק 3-

"לא קרה כלום, אלכס פשוט מטומטם" צחקתי וקרצתי לאלכס. "מה שקורה בחדר נשאר בחדר" אמר אלכס בחיוך ויצא מהחדר. עקבתי אחריו בעיניי עד שנעלם בין האנשים שהיו במסדרון. "אוקיי אני מקשיבה" אמרה אמה והתיישבה לידי במיטה. אוי הנה זה מתחיל. "למה?" עניתי וקמתי כדי לסגור את מגירת החזיות שלי. "נו את יודעת, את ואלכס? אני רוצה פרטים!" אמרה אמה. "אין בינינו כלום, תגידי את רעבה?" אמרתי בנסיון התחמקות. "וואי כן, לא אכלתי כל ה… היי! רגע, למה את משנה נושא?" אמרה אמה עם מבט כועס. כנראה שההתחמקות לא עזרה. "איזה נושא?" אמרתי בחיוך ויצאתי לכיוון חדר האוכל כשאמה בעקבותיי. "אולי לא שמת לב מרוב האקשן שקרה בחדר, אבל כשנכנסתי ראיתי איך אלכס הסתכל עלייך, הוא מאוהב בך מתוקה שלי" צחקה אמה. נעצרתי לשנייה בעוד שאמה המשיכה ללכת. היא באמת מתכוונת לזה? איך יכול להיות שפספסתי את זה? אולי בגלל שהייתי שקועה בלבהות בו, יופי מיה עכשיו התחלת לדבר לעצמך? "חכי שנייה, את באמת חושבת שהוא… את יודעת?" צעקתי לעבר אמה. אמה צעקה "ידעתי" והמשיכה ללכת. נו באמת, דווקא עכשיו היא החליטה להיות מעצבנת. הלכתי לחדר אוכל וחיפשתי בעיניי את אלכס או מישהו מ"החבורה" שלנו. ואז מצאתי אותם. בשולחן שהכי קרוב לאוכל, ברור. הגעתי לשולחן ששם ישבו אמה, אלכס, ספנסר, טיילר, קיילי וג'ן. קוראים לה ג'ניפר, אבל אם תקראו לה ככה היא פשוט לא תענה, במקרה הטוב. הם החברים הכי טובים שלי במעון. הכרתי אותם ביום הראשון שלי פה, טוב אלכס הכיר לי אותם. ומאז אנחנו כל הזמן ביחד. "הנה הנסיכה הגיעה" אמר ספנסר. "למה לקח לך כל כך הרבה זמן?" שאלה קיילי. "סתם, לא משהו מיוחד" עניתי. "אה ודרך אגב ספנסר, תבטיח לי שמעכשיו תתרכז באוכל שלך כי רוטב עגבניות לא הולם אותך כל כך" אמרתי והצבעתי על החולצה שלו שהייתי מרוחה ברוטב. כולם צחקו. "מבטיח" צחק ספנסר. "תכוון לחור הגדול באמצע הפנים שלך" אמר אלכס. "טוב תסתמו יש לי משהו חשוב לספר" אמרה ג'ן וקמה. "אני יודעת שאולי הוא לא ירצה לספר אבל אני וטיילר יוצאים!" אמרה ג'ן בהתרגשות. כולם מחאו כפיים ובירכו במזל טוב. חוץ מטיילר, שלי הוא דווקא נראה הכי פחות מאושר מכולנו. אוקיי נראה לי כדאי שאני לא אתערב בזה, הם יפתרו את זה בעצמם. לי יש הרבה בעיות משלי, משפחה, לימודים ואלכס. אוף.