מקובלת או לא?- פרק 3
כל הדרך שטקתי,
חשבתי: 'למה הם הכניסו אותי?'
ולא מצאתי תשובה אבל אז הבנתי שאולי זה בגלל שרקדתי יפה?…
אני חייבת להתחיל לפעול,
בבוקר למחרת עברתי דרך הבית של רונה, זאת שהכניסה אותי לאוטו שלה.
הסתתרתי ליד השיחים כדי שכשהיא תיצא אני אלך ב'טבעי' וניפגש.
היא יצאה, זה הזמן שלי לצוץ.
"הי, רונה!" נופפתי לה לשלום.
"היי" היא נופפה לי גם, אך ראיתי שהיא עושה את זה אך ורק מתוך נימוס.
"מה קורה?" התקרבתי אליה.
"בסדר" היא גלגלה את העיניים, רק לא להסתכל עליי.
"אז…בא לך ללכת ביחד?" שאלתי אותה.
"אממ.. שי, תקשיבי, אתמול הכנסתי אותך לאוטו רק כי את גרה ממש רחוק ומתוך נימוס ולא יותר מזה" היא השפילה ראשה.
"אז זה אומר כן?" אני התעלמתי מדבריה ונדחפתי. אני לא מתכוונת לוותר רק בגלל מה שהיא אמרה.
"טוב.." היא המשיכה ללכת.
כל הדרך העברנו בשתיקה, ניסיתי לדבר איתה אך היא לא זרמה..
"אז…עשית את העבודה במתימטיקה?" ניסיתי למצוא לנו נושא לדיבור.
"אממ.. כן" היא אמרה ולאחר מכןם שתקה והמשיכה ללכת.
"ו..היה לך קל?" התעקשתי לדבר.
"כן..לא..לא כל כך " היא התבלבלה לרגע ואז חזרה לעצמה.
"טוב.."
"לינוי!!" רונה רצה ללינוי.
"למה את הלכת עם שי?" היא אמרה בקול, בכוונה כדי שאני אשמע.
"כי..אממ.. אמרתי לה ללכת אבל היא לא הלכה.." רונה גמגמה.
"למה את נדחפת כשאנשים לא רוצים בקרבתך?" לינוי צעקה אליי מול כולם,
כולם הסתכלו עליי.
המשכתי ללכת אך היא לא הפסיקה, "מה יש לך? למה את לא עונה?"
"היא מתבישת..!!" אמרו כולם וצחקו עליי,
רצתי מהר לכיתה, חיפשתי את שיר והיא ישבה במקומה.
"שיר!" רצתי אליה, "את לא מבינה מה היה עכשיו, אני הלכתי.."
היא קטעה את דיבוריי "אני לא חברה שלך יותר!"
"מה?" לא הבנתי.
"אני לא חברה שלך יותר! חזרה על עצמה.
"למה?" עדיין לא הבנתי.
"את עזבת אותי אתמול! נאלצתי לחזור הביתה לבד!" היא צעקה, למזלי אף אחד לא היה בכיתה.
"מתי?" רציתי שתסביר לי יותר.
"אתמול, אמל לינוי. כשחזרנו הביתה, רונה הכניסה אותך לאוטו שלה ואת עזבת אותי, בלי להגיד כלום!" הסבירה.
"אהה.." עכשיו הבנתי על מה היא מדברת "אני מצטערת.." התקרבתי אליה.
"לא! התרחקי! אמרתי לך, אנחנו לא חברות יותר!" היא הדפה אותי.
פתאום לינוי והחבורה שלה באו לכיתה.
"שי, למה את מתחבאת?" היא חייכה חיוך מרושע וכולם מאחוריה.
"אני לא מתחבאת" אזרתי אומץ.
"אז למה לא ענית לי בחוץ, כששאלתי אותך משהו?"
"כי..לא היה לי כוח, ואני לא חייבת לענות על כל שאלה שלך, את לא מלכת אנגליה!"
"מצחיקונת! יש רק בעיה אחת, אף אחד לא צוחק!"
"אני לא ניסיתי להצחיק..!"
"יפה..התחלת לדבר. חבל שנזכרת רק עכשיו, כי מאוחר מידי!"
צלצול…
-ההמשך יבוא-
תגובות (0)