מר פופולארי ואני פרק 6

" מה זה הבית המפלצתי הזה?!" החניתי את האוטו בחנייה וחייכתי אליה. "לא טוב?" שאלתי אותה מסתכל על הבעת פניה בחיוך מטומטם. "לא טוב?!" היא שאלה והסתכלה עליי כמו ילדה קטנה שביקרה בפעם הראשונה שלה בדיסנילנד. "מבפנים הוא יותר יפה.." לחשתי לה ושניות לאחר מכן טרקתי מאחוריי את דלת הג'יפ. "רגע.." היא יצאה מהמכונית גם. "איפה אני אישן?" היא נעמדה מולי בעמידה העצמאית שלה ומבטה היה רציני ביותר. "איפה תשני?" סגרתי את דלת תא המטען והחזקתי בתיקיה,"יש חדר אורחים אבל אם את מתעקשת לחלוק את מיטתי איתי" התחלתי להתקדם בשביל הגישה משאיר אותה מאחורי. "רוי עמר תעצור ברגע זה!" היא צעקה וניסתה לצמצם את הפער שהיה ביננו. "כן?" הסתובבתי אליה בחיוך מיתמם. "אני לא מתכוונת לבלות שבוע שלם באותו מבנה איתך!" היא הפנתה אליי אצבע מורה ודקרה איתה את בית החזה שלי. "להיעלב?" שאלתי אותה מרים גבה אחת,"שנינו יודעים איך זה יגמר.." היא אמרה והורידה את קולה. "וואלה?" בסקרנות הורדתי את התיקים שלה לרצפה ושילבתי את ידי. "איך?" ציפיתי לתשובה מקורית. באמת שכן. אלא הדבר שהפתיע אותי יותר הייתה הדרך שבה היא ענתה. "סקס" היא לחשה לי והסתכלה מסביבה שאף אחד לא ישמע. "נטלי סבג האם את בתולה?" שאלתי אותה בחצי פה פתוח. "מה? לא!" היא ענתה בקול גבוה והסומק השתלט על פניה שוב. "בגלל זה הסמקת במועדון.." נזכרתי באותו יום וחייכתי חיוך מוזר. "טוב בוא נעבור נושא!" היא קראה והמשיכה ללכת בשביל הגישה. "אפ אפ אפ" תפסתי בידה וסובבתי אותה אליי. "את בתולה קטנה" צחקתי וליטפתי את ראשה. "אז כל הפוזה של ביצ'ית חסרת רחמים לא תואם את מי שאת באמת הא?" שאלתי אותה ונישקתי את אפה. "רוי.." קולה החל להחלש. "אף אחד לא הראה לך כמה הוא אוהב אותך עדיין?" נישקתי אותה מתחת לאוזנה ויכולתי להרגיש בשפתיי את הדופק שלה מתחיל לדהור. "את מתרגשת ככה.." לחשתי לה ונשקתי לה בלשוני,משאיר נקודה לחה בעור שבצווארה,"..כשאני מנשק אותך כאן" נשכתי את תנוך אוזנה,"ונושך אותך כאן" שמעתי את נשימותיה רפות ונשכתי בעדינות את כתפה,"וכאן" חייכתי אל נגד עורה מסניף באפי את ריח הקוקוס שאיתו התרחצה. "די.." קולה נשמע כגניחה רכה וידה הונחה על עורפי,"תינוקת קטנה" העברתי את ידי על אוזנה ונשקתי לה עמוקות לשפתיה. הנשיקה נהפכה לעמוקה יותר וחודרנית יותר. לשוננו נפגשו וזזו בתיאום חייתי. הצמדתי אותה אליי שלא תברח לי לעולם ובלעתי את גניחתה. שמלתה כמעט שנתלשה מהמקום מרוב אחיזתי בה. "רוי.." היא התרחקה ממני טיפה והתנשמה מול שפתיי. "מה קרה?" שאלתי אותה עדיין מסומם מתשוקה. "אתה.." היא החלה לומר ולאחר מכן הסתכלה בעיניי,"אני מצטערת" היא אמרה והסתכלה מטה אל מכנסי. "על מה?" שאלתי צוחק והיא הסתכלה עליי המומה "אתה..זה.." צחוק מתגלגל בקע מגרוני והרפתי את אחיזתי בה כך שנשארנו מחובקים בעצלנות באמצע שביל הגישה. "זה רק באשמתך..ואל תגידי שאת מצטערת בגלל זה.." אמרתי לה ותפסתי בידה,"בואי אני אערוך לך סיור בבית" תפסתי את תיקיה והחלתי להיכנס לבית כשידי תופסת בה.
שיכה בי ברק ברגע זה הוא תפס אותי לא מוכנה בשיט! "זאת הבריכה" הוא אמר והמשיך ללכת בבית העצום ואני משתרכת אחריו. רוי עמר לא היה אמור לדעת שאני בתולה. לא הוא ולא אף אחד אחר! ועוד הנשיקות שלו…אני מאבדת את שפיותי כשהוא נוגע בי! זה לא אמור להיות ככה..לא אמור להיות ככה בכלל! עכשיו ידו על העליונה..הוא גילה את נקודת התורפה שלי. והדבר הכי מעצבן בכל העניין הזה..שהוא מנצל את זה לטובתו.
"וזהו" נעצרנו בקומה השנייה והתעוררתי מהחלומות בהקיץ שהייתי שרויה בהם. "יש לך בית מדהים רוי" אמרתי לו מחייכת מסתכלת סביבי. "היי" הוא לחש לי בעדינות וליטף את ידי. "הכל טוב?" הוא שאל אותי מחייך ואני הנהנתי לו במהירות. "כן כן" חייכתי אליו וניסיתי להיזכר איפה חדר האורחים. "זה פה" הוא הצביע על הדלת הסמוכה וחייך. "הארוחת ערב תהיה מוכנה עוד שעה" הוא נשק ללחיי וירד במורד המדרגות. הסתכלתי אל החלון הענקי שהיה במבואה וראיתי את הלילה לאט לאט משתלט על השמיים. "מקלחת טובה וארוחה טובה" מלמלתי לעצמי ונכנסתי אל החדר שהיה מיועד לי.