מר פופולארי ואני פרק 9

"חואן" הנחנו את הבחור האחרון מחוץ לבית ועמדתי לידו. "מה?" הוא שאל וניסה להסתיר את הרגל שלו. "למה הוא התכוון?" שאלתי אותו והלכתי אחריו אל תוך הבית. "את עכשיו מקושרת לשם של רוי. רוי נהיה ראש מאפייה לאט לאט" עמדתי בפתח הדלת והרהרתי. "אז רוי הוא ראש מאפייה ואני.." חיכיתי שחואן ישלים אותי והוא רק צחק. "רק אחרי שתתחתני עם הממזר הזה תהיי שותפה שלו" הוא יצא עם דלי מים ושתי סחבות ועמד במרכז החדר. "תעזרי לי?" חייכתי אליו והחלנו לשטוף את כל הדם שהיה מרוח על הרצפה. "חואן" קראתי בשמו והא ענה ברטינה,"מה עכשיו?" חייכתי חיוך קטן ואמרתי,"רוי יחזור לפה..נכון?" שאלתי אותו והסתכלתי מזווית העין לראות את תגובתו. "בוודאי. למה שלא יחזור?" הוא שאל בחזרה ואני עמדתי במקומי. "אולי יש לו כבר מישהי אחרת?" שאלתי אותו וחואן רק צחק. "רוי אולי אוהב נשים אבל הוא לעולם לא יבגוד" בהיתי בדלי המים וצלצול הטלפון הקפיץ אותי. "אני יענה" חואן אמר ותפס את השפופרת. "הלו?" הסתכלתי על הבעת פניו וניגבתי את הזיעה ממצחי. "כן היא פה" הוא אמר והגניב לי מבט. ניסיתי להאזין לשיחה ולפרש את הבעות הפנים של חואן. "מדברים על החמור" חואן אמר והושיט לי את השפופרת. "הלו?" יכולתי לשמוע את חיוכו כשהוא ענה לי,"היי" לבי צנח והרגשתי צמרמורת בכל גופי. "היי" עניתי לו והסתכלתי על חואן שנכנס למטבח. "את מסתדרת עם חואן?" רוי שאל ואני רק עניתי,"כן. הוא מורה נהדר" אמרתי צוחקת למראה חואן מגלגל את עיניו. "מורה נהדר?" רוי שאל ואני חייכתי. "כן הוא.." קול נשי קטע אותי ברקע. "נטלי?" רוי קרא בשמי ולחיי הפכו אדומות. "כלום..לא משנה. ביי." הנחתי את השפופרת במקומה וקמתי מהספה בעצבים. "מה קרה?" חואן שאל והטלפון צלצל שוב. "הלו?" הוא ענה ועליתי במדרגות במהירות,טורקת את דלת חדרי ומחסלת את סיכויי לשמוע את השיחה.
"בן זונה!" צעקתי אל תוך הכרית והרגשתי את העצבים מבעבעים בדמי. "נטלי?" חואן דפק על דלת חדרי. "מה?" שאלתי וקמתי לכיוון החלון. "הארוחה מוכנה." גיחכתי לעצמי והסתכלתי על הדלת. "איך אתה מסוגל לאכול אחרי שהרגת בני אדם לפני שעות אחדות" שמעתי את צחוקו ולאחר מכן הוא אמר,"חשבתי שאת לא נמושה." רצתי אל הדלת ופתחתי אותה במהירות. "קרב אחד על אחד" הוא הסתכל עליי המום ואני רק חייכתי. "אני צריכה לפרוק עצבים" הסברתי את עצמי במהירות וחיכיתי לתשובתו.
הוא נאנח בעייפות ופתח את פיו לומר,"אוקיי." החלתי לקפץ בהתרגשות וקפצתי עליו בחיבוק ענקי,"תודה תודה תודה!" עזבתי אותו והתקדמתי אל הארון שלי. "תהיי מוכנה עוד חצי שעה" הוא אמר בחיוך קטן וסגר את דלת חדרי.
לבשתי שורט קצרצר שהגיע טיפה מעל קו ישבני וחזיית ספורט שחורה. אספתי את שיערי לקוקו גבוה וניגבתי את האיפור מפניי. הייתי מוכנה תוך פחות מרבע שעה והחלתי לרדת במדרגות בדילוגים קופצניים. "חואן?" פתחתי את דלת הזכוכית וראיתי את האור שבאזור היער דלוק. "חואן!" צעקת י את שמו שוב והרגשתי הדיפה כל כך חזקה שהרגשתי כאילו מכונית פגעה לי בסנטר. "תמיד תהיי מוכנה" הוא אמר בחיוך מסתכל עליי מלמעלה. "ממזר סדיסט!" קמתי ממקומי במהירות והחלתי לנסות לפגוע בו. מה שהיה די קשה בהתחשב בעובדה שהוא בלם כל. מכה. שהבאתי לו. "זה לא אפשרי!" צעקתי בעייפות אחרי חצי שעה של מהלומות. הרוב יועדו בשבילי. נפלתי לרצפה ונשכבתי שם מנסה להחזיר את נשימתי לריאותיי "את צריכה לגרום לי להתבלבל." הוא הושיט אליי את ידו והמשיך. "המטרה שלך היא לגרום לי לאבד את הריכוז ואחר כך לתקוף כמה שיותר חזק" תפסתי את ידו וקמתי על רגלי. "ככה?" שאלתי אותו מסתכלת ישר בעיניו במין מבט חודר שהשתמשתי בו תמיד בשביל להרחיק שיכורים ממני. "ככה איך?" הוא שאל מנסה להסיט את מבטו ממני. שניות לאחר מכן הבאתי לו מהלומה היישר אל העין וגרמתי לו למעוד וליפול אל תוך הבריכה. "שדה אחת!" הוא צעק בהצגה מוגזמת של טביעה. לא יכולתי להפסיק לצחוק! הלחיים כבר כאבו לי והבטן התכווצה. "מי אתם?" שמענו קול נשי וחואן הסתכל היישר אל מאחורי. "זה לא יגמר בטוב." הוא מלמל ולקח נשימה גדולה.