תולעת סיפורים... ;)
התחשק לי סיפור חדש... זה מה שעלה לי. מקווה שזה לא מטופש מידי.
זו הרשמה (אתם יודעים איך להירשם). רק אני מבקשת שתכתבו גם כישרון מיוחד של הנער \ נערה.
תודה!

"משהו מיוחד" – אפילוג והרשמה.

התחשק לי סיפור חדש... זה מה שעלה לי. מקווה שזה לא מטופש מידי.
זו הרשמה (אתם יודעים איך להירשם). רק אני מבקשת שתכתבו גם כישרון מיוחד של הנער \ נערה.
תודה!

מייקל הביט בחלון בדאגה, השקיף על הנער. הנער המאושר אשר מסתובב בין חבריו, בדרך חזרה אל ביתו מבית הספר.
הוא לא יודע כלום. הוא לא מכיר את כוחו.
"הוא מיוחד, פרנק." האיש אומר כאשר הסתובב לכיוון פרנק שישב על כיסא משרדו. הוא לבש חליפה שחורה כמו תמיד.
"אני יודע את זה. אני מרגיש את זה."
"שטויות," סינן אותו פרנק והניף את ידיו לביטול. "אין עוד כאלה. לא יכול להיות."
"אתה לא יודע.." רטן מייקל. הוא התאפק שלא לצעוק עליו. "זה הוא. אני בטוח בזה."
"אתה לא יכול לדעת!" צעק פרנק ודפק על שולחנו. ניירות עפו לכל צדדיו. "הם נכחדו. כולם נהרגו. לפני שנים. לא ייתכן."
מייקל התקרב אל החלון. עיניו התכולות של הנער נצצו כמו אבן יקרה. הוא החזיק בידו כדור כדורסל והקפיץ את הכדור בזמן שהלך.
אבל משהו בו היה מיוחד.. מייקל ידע.
מייקל הסתובב חזרה לכיוונו של פרנק, שהביט בו בסיפוק קל – כנראה על כך שצדק.
או חשב שצדק.
"אבל מה אתך?" מייקל שאל והרים את גבתו הימנית. "אתה חי."
ערעור קל נראה על גופו של פרנק. ידיו החלו לרעוד ומבטו השתנה למבט מפוחד ומודאג. "אני לא דוגמה. אני היחיד שחי."
"איך אתה יודע? אתה הצלחת לשרוד, בטוח גם אחרים הצליחו."
"זו שטות. אף אחד לא יכל לשרוד משם." הוא בהה בשולחן שלו בעצב. "אני יצאתי בזמן."
"זה לא נכון." סירב מייקל להאמין. "זה הוא," הוא הסתובב בחזרה אל החלון והשקיף שוב על הילד.
"ואני אוכיח את זה."


תגובות (12)

נשמע די נחמד XD
תשמרי לי דמות (:

27/02/2014 06:21

סיפור חדש!
שם: טורי גרייס (לא היה לי שם משפחה אחר בראש…)
גיל: אה… מה שצריך?
מראה: שיער שחור ועיניים אפורות. אוזניים מחודדות במקצת (ליאו…)
אופי: מרדנית, שונאת שאומרים לה מה לעשות (ופקודות וחוקים בכללי), לא מתביישת להגיד את מה שיש לה להגיד אבל עדיין מאוד מופנמת. אם מישהו ישאל שאלות עליה היא בטח תיתן לו אגרוף. ממש טובה במשחקי מחשבה וזיכרון.
כישרון מיוחד: טוב…. להסתבך בצרות זה נחשב? (סתם סתם… אולי שהיא יכולה להבין מה מישהו רוצה להגיד כשהוא רק אומר את המילה הראשונה?)
רקע: אומצה בגיל שנתיים, אבל בגיל חמש מי שאימץ אותה החליט שהוא לא מסוגל לגדל אותה והיא נשלחה לבית יתומים. מאז… טוב… מה שלא קורה בעלילה.
תתחילי ותמשיכי את שאר הסיפורים!

27/02/2014 06:27

זה די מזכיר לי את הסיפור האחר שלך… הקעקוע.
בכול מקרה אני רוצה לרשום דמות.

שם: אליאנה ג'ונסון (ממש אין לי שמות משפחה אמריקאיים בראש…)

גיל: מה שאת צריכה.

כשרון: שפות ( היא יכולה לדבר כמעט בכול שפה) זה בסדר או שאת צריכה כשרון של מדע בדיוני כזה?

מראה: השיער שלה בלונדיני ארוך וגלי, העיניים שלה חומות, היא בגובה ממוצע ורזה.

אופי: היא עקשנית, יודעת לעמוד על שלה,תמיד תשיג את מה שהיא רוצה, נחמדה, תומכת, אופטימית, פרפקציוניסטית, לא פחדנית.

רקע: ההורים שלה התגרשו כשהיא היתה תינוקת, שנתיים אחר כך אמא שלה נהרגה בתאונת דרכים ומאז היא גרה עם אבא שלה.

27/02/2014 06:33

שם: אנה ג'יין (Anna Jane).
גיל: איך שבא לך.
מראה: בעלת שיער חום-כתמתם וגלי, המגיע קצת אחרי אמצע גבה, עיינים בצבע חום אגוז בהיר, מעט מנומשת ונמוכה.
אופי: מעט חסרת אחריות, פזיזה וחסרת נימוסים, "ילדת פרא", חברותית ואוהבת לעזור.

27/02/2014 06:45

כישרון: מתמחה בפיצוח שפות סתרים וקודים.

27/02/2014 06:46

אני רוצה לעשות גם בן…

שם: דילן מרטין…. (תודה לאל שיש אתרים עם שמות משפחה!)

גיל: הוא נער… את תחליטי את הגיל המדוייק.

מראה: שיער שחור, עיניים כחולות, הוא גבוה, די שריריי (אבל לא בצורה מטורפת כמו של מתאגרף!), שזוף.

אופי: הוא נחמד, עוזר לכולם, נדיב, חכם, משקיען, לא עושה צרות, מתנהג בצורה בוגרת ואחראית.

כשרון: הוא תמיד מצליח במה שהוא עושה בכול דבר! הוא גם אוהב לגלוש ולשחק כדורסל… :)

רקע: הוא גר עם אמא שלו ואבא שלו. ההורים שלו קשוחים והם לא אוהבים שהוא עושה עם עצמו הרבה דברים שהוא מחבב (כמו גלישה וכדורסל) כי הם אומרים שהוא צריך להתרכז בלימודים. בגלל זה יש לו הרבה ויכוחים עם ההורים שלו.

27/02/2014 06:48

יאי, סיפור חדש! אני לא נרשמתי בסיפורים הקודמים, אבל אני אנסה עכשיו… (אני אעשה לפי התגובה של נטע די אנג'לו)
שם: אור שליו
גיל: 16 וחצי.
מראה: שיער בלונדיני ועיניים ירוקות-אפורות. רזה יחסית, בעל עור בהיר. בעל חיוך מלגלג כמעט כל הזמן על פניו, למעט מקרים שמישהו באמת בסכנה. גבוה ויפה-תואר.
אופי: מפר את החוקים כמעט תמיד. עוקץ אנשים שעוקצים אותו, תמיד אומר את המילה האחרונה. מתחכם, לא עושה אף פעם מה שאומרים לו לעשות. (אבל אף פעם.) יפה ומודע ליופי שלו, אחד שכל הבנות מתאהבות בו. רץ מהר. אבל ממש מהר. לא כל כך חזק, אבל לא חלש (!), מדבר מתי שצריך, אלא אם כן מתחשק לו לפטפט מישהו למוות. (לא רק באופן תיאורטי.) כמעט תמיד מסתבך בצרות. יודע להשתמש בסכין, ובחץ וקשת. לו בעצמו אין מושג למה הוא החליט ללמוד את זה.
כישרון מיוחד: מצטיין בכל דבר כמעט שמנסה. כשהוא מתחיל לעשות משהו, כמו לנגן או לצייר, הוא כמו מבין מיד מה הוא צריך לעשות, איך עושים, וכל הדברים שמאפשרים לו להצליח תוך דקות מעטות. מוצא פתרונות לכל המצבים כמעט.
רקע: בגיל שבע סולק מבית הספר שבו למד, עקב כך שגרם למותו של אחד מחבריו (בטעות!). בגיל שלוש-עשרה סולק מבית הספר השני בו למד, ואז הגיע לבית הספר שבו הנער שתואר בהקדמה (אני אקרא לזה הקדמה) לומד. בגיל ארבע-עשרה הייתה לו חברה שעזבה אותו ואת המקום, ומאז אין לו חברות והוא לא חושב על אף אחת.(אלא אם כן תרצי לשנות את זה במהלך הסיפור – במידה ותבחרי דמות זו).
תתחילי את הסיפור!!! מחכה בקוצר רוח!!!
א.מ.ש ☺☺☺

27/02/2014 06:53

אני ממש מחכה תמשיכי !נשמע מאוד מעניין! הנה דמות שאם תרצי תשתמשי בה!
שם:פיית' וויט (אמונה לבנה, נכון שזה כתוב לא נכון מבחינה תקנית אבל מה אכפת לי!)
גיל:אני אדפוק את הכול, היא בת 9 (סליחה! תוכלי לשנות את הגיל אם את רוצה… זה נתון להחלטתך)
מראה:שיער בהיר ודליל, על הגבול בין לבן- לצהוב בוהק. יש לה גוף קטן וקמופקטי, רזה מאוד, אבל חזק להפליא. הראש שלה קצת גדול ביחז לשאר הגוף, והכתפיים שלה קצת רחבות מידי, יחסית לשאר הגוף. הצוואר שלה דק מידי כמעט, והרדליים שלה- רזות מאוד אלב חזקות במידה מפתיעה. היא נראית כאילו עוד לא סיימה להתפתח, מה שנכון. העיינים שלה בצבע כחול, אבל לא כחול רגיל, אלא כחול בהיר מאוד, ממש כמו השמיים ביום קיץ חם מאוד, ואישונים מקופים בירוק נעים, כמו הים. האף שלה מנומש, קטן וישר. הפה שלה ורוד וקטן, כלומר שפתייה קטנות, ושיני חלב לבנות קטנות ממלאות אותו.אצבעותיה ארוכות, כמו של נגני פסנתר (היא מנגנת על פסנתר, אבל זה לא חובה)
אופי: קופצנית מאוד, מלאה באנרגיה. נעלבת מאוד מהר, לרוב תאשים את עצמה לא מזנה מה המקרה, לעולם לא תיקח על עצמה קרדיט, אבל נהינת מאוד מתשומת לב- אבל קשה הל להבין אותה. היא תנסה לעזור אבל תכינע במהירות, היא תעמוד מול אויביה מבלי לדעת שהכוח שלה הוא דל מידי. המטרה שה לא מי יודע המ חושבה לה- חבריה חושבים לה יותר והיא מוכנה לסטות מהמסלול למען חבריה ומשפחתה. מאוד אמינה ומאמינה בכולם, מאוד קל לפגוע בביטחון שלה.
כישרון: למרות גילה הצעיר, היא גאונה במחשבים ובלוגיקה. היא לא אוהבת לא לצייר לא לרקוד ולא לשיר. היא מאוד ספורטיבית אבל זה לא הכישרון, רק חלק מהגנים. הכשרון האמיתי הוא מחשבים- היא שולטת במחשב כאילו הוא חלק מגופה. והיא מאוד מופתעת כשאנשיםפ אחרים חושבים שזה קשה.
רקע: אימא יהודיה ואבא יהודי, מסרותיים. למרות שפיית' עצמה מחוברת יותר לנצרות (מה לעשות, זה פשוט יותר). יש לה אחות גדולה ואח גדול, וייס ווייט (אחיה, בן 13) ורייבן ווייט (בת 17), ושניהם מחוברים מאוד ליהדות. היא הלכה לבית ספר יהודי במקום בו גרה (תחליטי את).
בארות\הערות. אין.

מקווה שאהבת!
אלין

27/02/2014 06:56

אהבתי! תתחילי

27/02/2014 07:04

נשמע ממש מעניין אני מחכה כבר שתתחילי!

27/02/2014 08:59

שם: מאייר ברייס
מראה: שיער שחור עם גוונים בצבע כחול-מחשמל, ועיניים גדולות מאוד באותו הגוון. לא גבוה במיוחד ולא נמוך במיוחד, כתפיו דקות ועורו חיוור. הוא תמיד לוקח איתו תיק צד בצבע כחול-חאקי שמצויד בכמות מגוחכת של חפצים וציוד. (אם מותר מראה הזוי – זאת אומרת סיפור פנטזיה מוטרף כלשהו – אז יש לו גם אוזני חתול כחולות וזנב חתול ארוך בצבע כחול כהה שמנומר בשחור.)
כישרון: צייר מוכשר עד מאוד, אוהב במיוחד לצייר חיות. לחתולים גדולים (אריות, נמרים, צ'יטות, ופנטרים למניהם.) יש מקום שמור לנצח בליבו.
אופי: אנרגטי, חברותי, קצת ילדותי לפעמים. אוהב מאוד חיות וחתולים בפרט, יש לו חתול מזן רוסי כחול (גו ויקיפדיה, גו גו ויקיפדיה.) בשם סבסטיאן- או סב, בקיצור. קשה לו עם רצינות והוא תמיד מנסה לעודד ולהצחיק את כולם גם ברגעים שזה ממש לא מתאים, הוא מרגיש שלא בנוח בהרבה מצבים חברתיים ובמיוחד במצבים של עצב או אבל. לכן הוא תמיד מנסה לגרום לכולם לחייך, דבר שמתפרש הרבה פעמים כטיפשות או חוסר יכולת להיות רציני ולהבין דברים חשובים. הוא לא אוהב להיות מרכז העיניניים אבל שונא להרגיש שהשאירו אותו מאחור. תמיד מנסה לגרום לאנשים לחבב אותו, והאמת היא שמאוחרי הליצן האדיוט מסתתר ילד שנואש לקבל את האישור של חבריו.
רקע: ההורים שלו עבדו שניהם בתפקידים חשובים שגזלו מהם לא מעט זמן, ומאייר נשאר רוב הפעמים בבית לשעשע את עצמו עד שהם יחזרו ויאכלו ארוחת ערב והוא יוכל לספר להם על החברים המומצעים שהוא פגש ויחכה שהם יגידו לו כל הכבוד, אבל הם לא יגידו כי הם עסוקים מידי בלדבר בטלפון. ואז הוא ינסה למשוך את תשומת הלב שלהם בצורה כלשהי וזה לא יעבוד. אז הוא ינסה חזק יותר- יציק להם ואולי אפילו יעשה הצגות גרנדיוזיות כאילו הוא נורה בחזהו ויפול על הרצפה, יחכה שהם ישבחו אותו על המשחק הנהדר שהציג. אך הם לא יעשו זאת, ומאייר ישאר לנסות למשוך את תשומת ליבם עד שיקבל "כן כן, כל הכבוד. זה מאוד יפה. עכשיו אבא צריך לעבוד, אז תאכל כמו ילד גדול." שנאמר בהסיח דעת. זה היה מספיק בשבילו, ואולי ידע שהוא לא יקבל יותר מזה. ליום הולדתו העשירי הוא קיבל מהם גור חתולים קטנטן ויפה עם פרווה בצבע אפור ועיניים ירוקות- הוריו סיפרו לו שלגזע החתולים הזה קוראים רוסי כחול. ומאייר לא הבין שהכוונה היא שמקורו של הגזע הוא ברוסיה, ולא שהגור עצמו נולד ברוסיה. לכן החליט לתת לו שם ההולם את מוצאו, סבסטיאן מקסימילאין ג'יירובסקי הראשון.

חירפן אותי שהוא לא מופיע בהרשמה…

09/03/2014 21:41

אוקיי… אני אשתדל להמשיך בקרוב! (שזה אומר כנראה עוד מעט- או עוד כמה ימים)

09/03/2014 21:52
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך