ניצוצות שבורות, פרק 3:

פרק 3:
לא היה רופא, בשום מקום, חיפשנו וחיפשנו, בכל הבתים, ולא נמצא שום בית אחד שהיה שם רופא.
בדרך כלשהי, כולם נעלמו אחרי הפצצה, או לפני?
ראיתי ,
בית אחד עם אור דלוק באחד החדרים.
"ריי!" צעקתי.
"מה???" היא שאלה.
"אני הולכת לבדוק, אולי שם יש מישהו.." אמרתי.
היה הנהנה.
רצתי לעבר הבית ההוא, דפקתי בדלת.
ופתחו, זה היא נער, חתיך,עם קוביות, שיער בהיר, עיניים ירוקות. ו.. נמשים, הוא היה עם גופייה לבנה.
"היי, במה אפשר לעזור?" הוא שאל, ונצמד על המשקוף.
"אתה מכיר אולי רופא…בשכ..בשכונה?" גימגמתי, קפאתי מקור.
"אני מניח שכן, רשום לי בטופס הטלפונים בשכונה, בואי תיכנסי" הוא סימן לי להיכנס.
נכנסתי וישבתי איתו ליד האח.
"קחי שמיכה" הוא השיט לי שמיכה חמימה.
"סליחה על השאלה, אבל מי זה החבר הזה שלך?" הוא שאל.
"אית..איתן" עניתי שוב בגימגום קל.
"איתן?, אני מכיר אותו! אני החבר הכי טוב שלו!" הוא אמר.
"באמת?" שאלתי.
"כן, באמת!, קרה לו משהו? כי כבר יומיים שהוא לא עונה לי בווצאפ, הוא תמיד בטלפון." הוא שאל.
"זהו, שקרה אסון" עניתי.
"מה?!" הוא שאל, "מה קרה?!" הוא שאל.
הסתכלתי על עיניו הירוקות, והתחלתי לספר לו על מה שקרה.
"עכשיו, אתה יכול לספר לי קצת עלייך?" שאלתי.
"טוב, אז ככה" הוא אמר, "עד גיל 13 הייתי מנודה, ולא הייתי מתנהג כל כך יפה, עד שיום אחד כל ההצקות עלולי על העצבים. לקחתי את עצמי בידיים, והתחלתי לעשות כושר.הפכתי מחנון מנודה שאף אחד לא מדבר איתו, למקובל של השכבה שכולן מפנטזות עליי. הורי נרצחו בידיי רוצח סדרתי כשנסעו לחו"ל, לפני 4 שנים, כשהייתי בן 13. אחת הסיבות לכך שלקחתי את עצמי בידיים סה הסיבה הזו.
אני גר לבד עם אחי בן הארבע, שאני שומר עליו עד המוות."
"אז, גם לך ההורים נרצחו?" זלגה ממני דמעה.
"כן, אני מצטער" הוא אמר.
"במקום לבכות, בואי נבדוק" הוא אמר.
"לא מצטער, אין כאן אף רופא" הוא אמר.
"אה, תודה" אמרתי, "מה שמך?" שאלתי.
"לוקאס" הוא ענה.
שם יפיפה, אני אהבתי את השם הזה מאוד.
"ואיך יש לכם חשמל וכל זה?" שאלתי.
"זהו, שזה מוגבל לעוד כמה דקות…" הוא אמר.
"בוא איתנו, אמרתי, בוא לבית של איתן." אמרתי.
——————————
הגענו לבית של איתן, במיוחד שלא היה לי נעים, אז כולנו כולל איתן עברנו לביתי, לפני
סידרתי איתו, ואני וריי הלכנו עליו, שיפצנו אותו קצת, ולא תאמינו!
הריי הזאת, שקטה במיוחד, אבל חכמה , ומוכשרת מאוד!
היא בנתה בריכה, קרובה לבית!
לפתע, נשמעו רעשים של הכלב שלי ושל משפחתי, יצאתי במהירות לבחוץ ראיתי אותו סוף סוף!
חיפשתי אותו חודשים!
קוראים לו: שוקו.
כי כך רצה אח שלי הקטן, ז"ל.
"איזה חמוד!" אמר לוקאס וליטף אותו.
"למרות,שהוא חייב ללכת להתקלח." הוא אמר והתחיל להתרחק ממנו…
ציחקקתי.
"ברור, הוא היה של אחי הקטן" אמרתי.
"איפה אח שלך?" הוא שאל.
"אני מעדיפה לא לדבר על זה, סליחה" אמרתי.
"את לא צריכה לסלוח, אני מבין אותך." הוא אמר.
"טוב עפתי להכניס אותו להתקלח" אמרתי.
לקחתי את שוקו בידיים והלכנו לעבר המקלחת,
אהבתי את שוקו, כי פעם שהייתי עצובה, הוא היה בא, והיה שוכב עליי.
וזה היה עוזר לי מאוד.
והוא נתן את האור בבית.
————————————-
"הצלחתי!" ריי אמרה.
ופתאום האורות התחילו לעבוד.
ולפתע, נשמעו רעשים של אדם שמתקדם..