זאת עם המשקפיים P:
טוב כמה דברים :
-אני יודעת שהדמות של אנדי סופר קודרת ודכאונית אולי זה ישתנה בהמשך :)
-עם לא קראתם את ההקדמה אז זה כאילו הסוף של הסיפור אבל זה לא יהרוס את המתח ומי שלא קרא שיקרה כי זה עוזר ^_^
-מקווה שאהבתם וגם עם זה לא ברור אשמח לשמוע את דעתכם ^__^

נישמת מלאך פרק -1- (שיניתי ז'אנר ) בבקשה תגיבו

טוב כמה דברים :
-אני יודעת שהדמות של אנדי סופר קודרת ודכאונית אולי זה ישתנה בהמשך :)
-עם לא קראתם את ההקדמה אז זה כאילו הסוף של הסיפור אבל זה לא יהרוס את המתח ומי שלא קרא שיקרה כי זה עוזר ^_^
-מקווה שאהבתם וגם עם זה לא ברור אשמח לשמוע את דעתכם ^__^

היום הוא היום .
היום הוא היום הנורא שבו אמא שלי החליטה להיפטר ממני סופית .
אני לא מבינה למה ,כלומר כן אני לא בדיוק משקיעה בלימודים וזה עד במקרה הטוב אבל זו לא סיבה מוצדקת לשלוח אותי לפנימייה הדפוקה הזאת באמצע שום מקום .
באותו רגע ישבתי במושב הקדמי של המכונית , ליד ג'יימס . היא לא באה .
ג'יימס הוא הדמות הגברית הלא יוצלחית של החיים שלי . אחרי שתי פגישות בלבד היא התעקשה להתחתן איתו .
לא הבנתי אז למה אבל עכשיו הכל ברור ,היא רצתה להרוס לי תא החיים עד יותר .
אוזניות האייפוד היו תחובות עמוק לאוזני וברקע התנגנה רצועת השירים של גריין דיי . שירים שתאמו את מצב הרוח שלה .
הנוף בחוץ היה משעמם ,רק שדות ,עצים מידי פעם ושמיים שחורים ,עמד לרדת גשם .
לאחר שעברו לפחות עשר שירים נגלה לעיניי מבנה מודרני בעל ארבע קומות . ומאחוריו היה דע מבנה זהה לו בעל חמש קומות ,את כל האזור תחמה גדר גדולה מטיל . בית כלא למופת .
"זה המקום " אמר ג'יימס ,למזלו השיר ששמעתי בדיוק נגמר אז יכולתי לשמועה אותו . לא שמחתי לשמועה ששם אני הולכת לגור .
לא אמרתי דבר ,הריי בשביל מה הוא בכל מקרה ימצא דרך להשתיק אותי כמו שתמיד עשה .
במקום זה המשכתי להקשיב למוזיקה שבאוזניי וללטוש עיניים במקום שיהיה הבית של לשנה הקרובה.
ג'יימס התקדם על כביש חצץ שהיה מוקף בעצי ברוש גבוהים שהטילו צללים מפחידים על הכביש .
לאחר עד רגע הוא נעצר ליד שער מתכת מכני .הוא צפר פעמיים והשאר נפתח .
מוזר ,חשבתי .
ג'יימס הכניס את המכונית אל תוך מתחם בית הספר והחנה אותה צמוד לכניסה לבניין הראשון ,בעל ארבע הקומות , לקח לי זמן להבין מה קורה .
ליד דלת כפולה עמד איש נמוך קומה ומקריח בעל זקן שחור ועור חום .הוא נעץ בי מבט נוקב .
ג'יימס יצא מהמכונית והחליף איתו כמה מילים לאחר כמה רגעים ארוכים הוא הורה לי לצאת .
"אנדי מורגן אני מניח " קולו של האיש הנמוך הוכיח לי חד משמעית שהוא שונא את עבודתו .
"עם מי יש לי הכבוד ?" שאלתי בהתחכמות . האיש הנמוך גלגל עיניים .
"אני רור אנדרוס .סגן מנהל בית הספר " הוא אמר בגאווה .
"אנדי רור ילווה אותך לחדר שלך ויסביר לך על הפנימייה ובית הספר אני ומגי נתקשר בעד כמה ימים כדי לבדוק איך את מתקדמת …. להתראות " הוא לא הביט בי והלך . לא ציפיתי מהחייל לשעבר שיפגין רגש כלפי .
הוא הוריד את המזוודה שלי מתא המטען של המכונית ,נתן לי אותה והלך כל זה בלי להביט בעיניי .
"אנדי מורגן תתלווי אלי בבקשה " אמר הגמד רור .


תגובות (1)

זה נשמע ממש מגניב, לא קראתי את ההקדמה אבל אני אוהבת לגלות על מה הסיפור בזמן שהוא מסופר ולא בהתחלה ולכן אני לא אקרא את ההקדמה אבל בכל מקרה אהבתי ותמשיכי ^^

09/11/2013 01:18
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך