נישמת מלאך פרק -2- (בבקשה תגיבו ^^)

אני ודוד נכנסנו לבניין בעל ארבע הקומות ששכל הנראה היה בניין הכיתות והמזכירות .
בגלל שהשעה הייתה שעת אחר צהריים מאוחרת הבניין היה ריק ולא נשמע ממנו שום קול מלבד קולות הקלדה זעירים .
ככל שנכנסנו עמוק יותר על ההבניין הקולות נשמעו קרובים יותר עד שלבסוף רור נעצר ליד דלפק מעץ שלידו ישבה המזכירה שהשמיע את קולות ההקלדה .
"סופי " אמר רור וחיכך בגרונו קלות . המזכירה הרימה את ראשה חייכה אל שלא היה גבוהה בהרבה מהדלפק .
"כן אדוני? " היה חייכה חיוך קטן ולא חשפה את שיניה .
"אנדי מורגן הגיעה " הוא אמר בפשוטת .
המזכירה הרימה את מבטה עד יותר ועיניה הצטלבו בעיניי .
"נעים לי להכיר אותך אנדי " היא חייכה ופנתה אל המחשב שלה .לאחד שניות ספורות של הקלדה היא לחצה על מקש 'הדפס ' ונתנה לי את הנייר שיצא מהמדפסת .
"או. קיי יש כאן כמה שיעורי בחירה תבחרי מה מתאים לך .בנוסף יש גם את מערכת השעות ולוח הצלצולים והארוחות .מספר החדר שלך הוא 326 והינה המפתחות שלך " היא חייכה עלי והושיטה לי את הדף בצרוף מפתח עם מחזיק מפתחות עגול שעליו מספר החדר שלי .
ניסיתי לחייך עליה באמת . אבל אני בטוחה שנראתי כמו ליצן עצוב בקרקס .
לקחתי ממנה את המפתח והדף ומיהרתי לצאת אחרי רור שכבר יצא מהבניין .
"לאן הולכים עכשיו ?" שאלתי כאילו שבאמת היה אכפת לי .
"למגורים " הוא אמר בפשטות .
"אתה לא מדבר יותר מידי אהה" אמרתי . הוא לא ענה .
ללא ספק הבנאדם לא סובל את העבודה שלו .
בזמן שהתקדמנו לכיוון הבניין בעל חמש הקומות או המגורים כפי שרור כינה אותו הצצתי בדף שהמזכירה סופי נתנה לי . היו שם שיעורי בחירה די מגניבים כמו מוזיקה וקולנוע אבל מה שבאמת משך את צומת ליבי היה רכיבה .
"מה זאת אומרת שיעור רכיבה ?" שאלתי הפעם עם קצת יותר עניין .
"רכיבה על סוסים " הוא אמר והרגשתי שהוא מגלגל את עיניו .
"זאת אומרת יש פה אורווה ?" שאלתי .
"מובן שיש היא מאחורי בניין המגורים " אמר רור . הרגשתי שהוא מתחיל להתעצבן אז הפסקתי עם השאלות ,לעת עתה .
נכנסנו לתוך בניין המגורים . לא היה הרבה מה לאות בקומה הראשונה . בסך הכל סלון מרובך מלא בספות לא תואמות טלוויזיה שטוחה וגדולה ,בצד השני של החדר היה מעין מטבחון קטן שכלל שני מקררים, כמה ארונות, כיור ומדיח כלים . וכמובן גרם המדרגות הגדול שהוביל למעלה .
הסלון היה ריק וכך גם המטבח .רור התחיל לטפס במעלי המדרגות ואני אחריו ככל שטיפסנו יותר כך התחלתי לשמועה קולות .של צחוק ומריבות ודיבורים .
הגענו לקומה השנייה .
"חשוב שתדאי בקומה יש חדרים גם של בנים וגם של בנות אבל אסור לבנים להכנס לחדרים של הבנות או להפך אחרי כיבוי אורות " לא אמרתי דבר רק הנהנתי .
"הנה זה " הוא אמר והצביע על דלת חומה מעץ ועליה שלט '326 '
פתחתי את החדר .מיטה אחת , ארון ,חלון ,שולחן כתיבה ומדף .
"אני אשן כאן לבד ?" שאלתי .
"כן " הוא אמר בפשטות . "תשערי כאן עד ארוחת הערב ותגיע בזמן " הוא פקד ויצא מהחדר משאיר אותי לבד להתמודד עם כל מה שקרה .