השם שלי ברשותי.
מעל שלוש תגובות וממשיכה (:

נסיכה סודית- פרק 13

השם שלי ברשותי. 15/01/2013 718 צפיות 3 תגובות
מעל שלוש תגובות וממשיכה (:

זה הוא? אני לא מאמינה.
"איתי?" גמגמתי. "מה?" הוא שאל אותי. חשבתי אם זה הגיוני. כן, זה הגיוני. "אתה האנונימי" מלמלתי. "מה?" הוא שאל אותי. הסתכלתי עליו. זה הנשימות שלו. זה הוא. הגוף שלי משך אותי אל השפתיים שלו. זה הוא, זה בהחלט הוא. הנשיקה הממכרת ההיא, זאת אותה אחת. כל הגוף שלי היה חם. כרכתי את ידיו סביב הצוואר שלו . איך לא הסתכלתי על השפתיים שלו מקודם? הוא החזיק את הפנים שלי. ואז נזכרתי שאני חייבת לעלות לטיסה. התנתקתי ממנו באיטיות. התנשפנו מהר. הייתי צמודה אליו, ויכלתי לשמוע את הפעימות לב שלו, מהירות. "אני חייבת להספיק לטיסה" מלמלתי והורדתי את הידיים ממנו. עדיין הייתי צמודה אליו. הוא נישק לי את הצוואר. "כשאני אחזור, אנחנו נדבר על זה" אמרתי לו. הוא הסתכל עליי. "את חייבת ללכת?" הוא שאל. הנהנתי. "אז ביי?" הוא שאל. "ביי" אמרתי לו והלכתי ליציאה. השפתיים שלו. הייתי צריכה עוד נשיקה אחת. הרגשתי את היד שלו מסובבת אותי אליו והרגשתי את שפתיו שוב. איזה חמות הן. איזה מדהימות הן. איזה… מאוחר , אני חייבת ללכת כבר. "ביי" אמרתי לו בחצי חיוך שנעלם מיד. "ביי" הוא לחש ברצינות. והלכתי.
נטשה התקשרה אליי כשהייתי בדרך לבניין של מאיה כדי שתיקח אותי לשדה התעופה. "היי, אני וניקולס מחכים לך במטוס, איפה את?" היא שאלה. "אני.. אני עוד רבע שעה שם" אמרתי, לא יכולתי להתרכז. "הכל בסדר אלי?" היא שאלה. "כן" אמרתי, היה אפשר לשמוע ששיקרתי. "מה קרה?" היא שאלה, וראיתי את המכונית של מאיה נעצרת לידי. "תיכנסי, את מאחרת" היא אמרה לי בחיוך. "אני אספר לך אחר כך" אמרתי לה ונכנסתי למכונית.
"למרות שאת חצופה, נהניתי לגור איתך" היא אמרה לי כשהיינו קרובות לשדה התעופה. "למה את עושה שיחת פרידה? אני חוזרת עוד יומיים" אמרתי לה. "זה לא בטוח, אולי את נישארת שם" היא אמרה. "באמת?" שאלתי בהתלהבות. "ככה אמרו לי" היא אמרה לי בחיוך עצוב. "גם אני נהניתי לגור איתך" אמרתי לה בחיוך אמיתי. "באמת?" היא שאלה בתדהמה. "כן, את כמו האחות שאין לי" אמרתי לה. היא חייכה. "אני אתגעגע אלייך" היא אמרה לי כשהחנתה את האוטו, וחיבקה אותי. "בלי יותר מדי הפגנות חיבה, אני עדיין נסיכה" אמרתי לה. "בואי לבקר לפעמים, את החברים שלך מהבית ספר, ותעברי אצלי, ונריב אחת עם השנייה" היא אמרה. חייכתי. נכנסנו לשדה תעופה, עברנו את הבדיקות דרכונים, והגענו למטוס שלי, שעמד להמריא. "ביי" אמרתי לה בחיוך. "ביי" היא אמרה לי, היא נראתה כמעט בוכה.
עליתי למטוס, חיבקתי את ניקולס ונטשה. המטוס המריא. ואז נזכרתי. נזכרתי באיתי. איך שכחתי שאמרתי לו שעוד יומיים אני חוזרת? מה אני אמורה לעשות עכשיו?


תגובות (3)

מה יהיה?!
תמשיכי!!!

15/01/2013 05:07

אומייגזר!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! תמשיכי דחוף!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

15/01/2013 05:19

תמשיכייי

15/01/2013 05:31
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך