נקמה מתוקה פרק -19-

הי, בנות!!!
אתן לא באמת חשבתן שאני אסיים את הסדרה שלי ככה???? נכון!!!!
באמת!!!
אתן צריכות להבין שאני בן אדם רומנטיק חסר תקנה… אין מצב שאני לא אסדר לקלייר איזה בחור חמוד וחתיך.. אולי אפילו ליונל…חיחיחי..
תהנו, פרק -19- הפרק האחרון, באמת!!!!!!!!!!!
ותקשיבו לשיר- stereo hearts שאותו כולכן מכירות!!! של ג'ים כלאס הירו.

פרק -19-/ אפילוג

חצי שנה לאחר מכן….

קלייר עמדה בפתח ביתה , מחזיקה במספר מכתבי חשבונות ואת העיתון של אותו היום. היא פתחה אותו, כותרת ענקית זעקה מתוך העיתון, "קלייר בלאק מפנה את מקומה לאליסון פוקס." קלייר הסתכלה על התמונה של דודתה על רקע הבנק וחייכה.
היא נכנסה הביתה והניחה את העיתון על השולחן. היא התיישבה על הכסא ושתתה את כוס הקפה שלה. כעבור כמה דקות היא שמעה את קול הטלפון וקמה לענות.
"הלו?"
"קלייר, מותק, מה קורה?" שמעה קלייר את קול חברתה ליליאן.
"אני בסדר, הכל נורמאלי, אני חייה אם את שואלת."
היא שמעה את לילאן צוחקת וכעבור רגע שואלת, "יופי, איך איטליה?"
קלייר חייכה ואמרה, "היא מהממת, ואת שואלת אותי את השאלה הזאת כל פעם כשאת מתקשרת, לא נמאס לך?"
"לא ימאס לי עד שתתקשרי להגיד לי שנמאס לך מאיטליה ואת חוזרת למנהטן," אמרה ללילאן.
"לילי, את יודעת שאני לא יכולה, סיפרתי לך. את יודעת שאם אני אחזור ימצאו אותי ואני מעדיפה להעלם לכמה זמן."
"מה לכל החיים שלך?!"
"לא, רק למשך השלוש ארבע השנים הקרובות, בינתיים אני נהנית מהחיים שלי כמות שהם. יש לי עבודה בתור עורכת דין בפירמה קטנה ונחמדה שהסוכנות סידרה לי ואני גרה באזור מאד יפה, אני בסדר ליל."
"אבל אני לא! משעמם לי, ואדם רוצה את הדודה שלו," אמרה ליליאן בכעס מזויף.
קלייר צחקה ואמרה, "את יודעת שאני אהיה אצלך בחג הודיה, מחופשת אבל אני אהיה."
"בסדר, זה לא מספיק אבל זה עדיף מאשר לא לראות אותך בכלל…" קלייר שמעה מבעד לטלפון קול שבירת זכוכית וכעבור רגע שמעה את לילאן אומרת, מעט בהיסטריה, "קלייר, אני אדבר איתך מאוחר יותר. אדם שבר את הוויזה שההורים של דניאל הביאו לנו במתנה!"
קלייר צחקה ואמרה, "בסדר, תמסרו לו נשיקה ואני מתגעגעת, בי." והיא ניתקה את הטלפון. במשך כמה דקות היא עמדה בשקט ליד טלפון ששמעה דפיקות בכניסה לבית. היא צעדה לדלת ופתחה אותה. בחוץ עמד זר לבוש כובע שחור, משקפי שמש הסתירו את עיניו והוא לבש מעיל עור ארוך בצבע שחור.
קלייר חייכה בנימוס ושאלה, "אני יכולה לעזור?"
הזר חייך ואמר, "עברתי לא מזמן לדירה ממולך ורציתי להכין קפה ואזל לי הקפה השחור ותהיתי אם תוכלי להביא לי קצת."
קלייר חייכה, פתחה את הדלת ואמרה, "תיכנס, אני אביא לך."
היא צעדה לעבר המטבח, פותחת את הארון מוציאה את קפה שחור. היא שמה בתוך שקית את החצי החבילה שהייתה ואטמה אותה.
היא נכנסה בחזרה לסלון וראתה את הזר מביט בתמונות שהיו על השידה מעל הפלזמה שלה. אלו היו תמונות שלה ושל סאם ביחד בזמן התיכון, אך לא רק שלהם אלא של קלייר ולילאן ביחד עם אדם בגיל כמה חודשים. ובצד עמדה תמונה מעט גדולה מכל שאר התמונות של דארק. היא השיגה את התמונה הזאת מליונל רגע לפני שעזבה את הסי אי. אי בפעם האחרונה שהייתה בו, כשראתה את גופתו של דארק שוכבת על מיטת החולים ללא רוח חיים.
הזר הסתובב והצביע על התמונה של דארק, "חבר שלך?"
קלייר הסתכלה על התמונה של דארק ואמרה, "חבר שלי לשעבר, הוא נהרג… בפיגוע."
"אני מצטער לשמוע," אמר הזר. "איך זה קרה?"
קלייר הסתכלה על הזר ואמרה, "הוא עבד בסי. אי. אי ואיזה רוצח משוגע רצח אותו."
הזר הנהן ואמר, "עבדתי פעם בסי. אי. אי, איך קראו לחבר שלך, אולי הכרתי אותו או שמעתי עליו?!"
"דארק."
הזר חייך חיוך מבין ואמר, "כן אני מכיר אותו, הוא היה אגדה. שמעתי שהוא נרצח באחד מהעבודות שלו כשניסה להגן על איזה חברה שלו, אני מבין שהוא התכוון אלייך. אבל זה עבודה של חיים ומוות ידעת שיש סיכון שהוא ימות, לא?"
קלייר הסתכלה על הזר, מעט בחשדנות ואמרה, "לא, זה בכלל לא עלה במחשבתי הוא היה כל כך טוב בעבודתו כמו בכל הדברים האחרים שעשה שבכלל אופציה כזאת לא עלתה בדעתי." היא הגישה לו את שקית הקפה ואמרה, "אני מקווה שזה יספיק לך."
הזר הנהן, לקח את השקית מידה ושאל, "המשכת הלאה?"
היא הסתכלה עליו מופתעת ואמרה, "אני לא חושבת שאתה…"
"תעני על השאלה," קטע אותה. "המשכת הלאה? היה לך את האומץ להמשיך הלאה אחרי שהוא נהרג, או שחשבת שזה לא מגיע לך אחרי שהוא מת?"
קלייר הסתכלה על הזר ואמרה, "תוריד את משקפי השמש."
"את מתחמקת מהשאלה," אמר הזר.
היא התקרבה לעברו ואמרה, "יש לך בדיוק שלוש שניות להוריד את משקפי השמש לפני שאני מתקשרת למשטרה."
הזר חייך ואמר, "מותק, אני לא חושבת שהמשטרה תעזור לך, אחרי הכל אני סוכן סי. אי אי"
קלייר הסתכלה על הזר ובהינף של שנייה העיפה את המשקפיים מעניו והם נפלו על הרצפה. קלייר הסתכלה על זוג עיניים חומות שהסתכלו עליה מעט בהפתעה.
היא התרחקה אחורנית ואמרה בקול קפוא, "אני מצטערת, אני לא התכוונתי."
הזר הוריד את הכובע ואת המעיל ואמר, "זה בסדר, אני מכיר את ההרגשה של לאבד מישהו. כל פעם כשאתה הולך ברחוב אתה בטוח שאתה רואה אותה בכל מקום."
קלייר הסתכלה על הבחור, היה לו שיער שחור עד הכתפיים, עיניים חומות, כמעט שחורות, אף מעט עקום ושפתיים אדומות בינוניות.
"מתי זה קרה?" שאלה קלייר בהיסוס.
"זה קרה לפני המון שנים כמעט תשע שנים. היא הייתה חברה וגם אוהבת שלי, אהבתי אותה כל כך שזה כאב."
"אני מצטערת," אמרה קלייר בצער.
הוא חייך ואמר, "היינו יוצאים לבלות, עשינו הרבה שטויות, היא הייתה סוג של אחת שאוהבת לעשות חיים אבל עד גבול מסוים."
קלייר חייכה חיוך עצוב והוא המשיך, "היינו אמורים לצאת לאיזה דייט ביחד וכשפגשתי אותה היא דיברה עם איזה מישהי שהיא שנאה באותו זמן, היא אמרה לה שהיא בחיים לא תגלה לי שסיפור אהבה בינינו הוא שקר, אבל אז היא ראתה אותי ונבהלה. הייתי כל כך מתוסכל, כל הזמן הזה היה שקר? היא רצה אחריי מהמסעדה, אני כבר חציתי את הכביש והיא רצה אחריי שמכונית התנגשה בה והרגה אותה."
קלייר הניחה את ידה בהלם על פיה ואמרה כעבור רגע, "היית כל כך עצוב בטח, גם לגלות שהיא בגדה בך וגם נהרגה."
"בהתחלה שמחתי שהיא נפגעה כי כעסתי עליה, אבל כשראיתי אותה מוטלת על הרצפה בקושי חייה, כל כך עצובה, לא מוכנה לסלוח לעצמה על מה שגרמה לי, אפילו ברגעים האחרונים לחייה. לא הייתי מוכן להמשיך וסלחתי לה. עד היום אני מצטער על הרגע שעזבתי את המסעדה וחציתי את הכביש המזורגג."
"זה לא אשמתך אתה לא ידעת מה שיקרה, אני בטוחה שאם היא הייתה כאן היא הייתה אומרת לך שהיא מצטערת והיא רוצה שתמשיך הלאה," אמרה קלייר. היא התקרבה לעבר הזר והניחה יד מנחמת על כתפו
הוא הסתכל עליה ואמר, "אל תשקרי, את עצמך לא התקדמת, את עדיין תקועה במחשבות על אותו דארק שלך."
קלייר בלעה את הרוק ואמרה, "זה קשה, אבל הבטחתי לו שאני אמשיך, אז אני מנסה, לאט, לאט."
הזר חייך ואמר, "הבן כלבה הזה באמת אמר לך את זה?"
קלייר הסתכלה על הזר בהלם ואמרה בכעס, "שלא תעיז לדבר על דארק בצורה כזו! הוא היה-"
אבל לפני שהמשיכה להמשיך הזר משך אותה לעברו ונישק אותה. במשך כמה שניות היא עמדה שם קפואה כשפתיו על שפתיה. כעבור רגע היא התעוררה מהקיפאון ודחפה את הזר אחורה בכעס.
"מה לעזאזל אתה חושב שאתה עושה?"
הזר חייך ואמר, "לשמוע אותך מדברת כך הדליק אותי ולא יכולתי להתאפק, אני אוהב שאת כועסת."
קלייר הסתכלה בהלם על הזר ואמרה, "אני לא יודעת מה הבעיות שלך אבל אם אתה לא עוזב את הבית שלי אני נשבעת לך שאני אבעט לך במקום הרגיש."
"וקשוחה, השתפרת קלייר." הזר חייך ולמרבה הזעזוע של קלייר הוא החיל להשיל את עור פניו. היא ראתה אותו מוריד הגבות, העדשות, האף ולבסוף את כל הפרצוף. מולה עמד דארק מחייך.
קלייר צעדה אחורה בהלם ואמרה, "זה לא הגיוני, אתה היית מת."
"לא, טכנית עשיתי את עצמי מת. כל הסיפור עם הכדור היה מזויף, הייתי חייב להעמיד פני מת כדי שגם הסוכנות וגם וולדימיר יקנה את הסיפור. רציתי לעזוב אבל ידעתי שהסוכנות בחיים לא תיתן לי לכן הייתי חייב למות. ליונל עזר לי, הוא עזר לי לתכנן את זה בצורה מושלמת."
"אבל הם יירו בך.. בבית החולים," אמרה, עוד לא מסוגלת לעכל את מה שרואות עיניה.
הוא חיך ואמר, "ביקשתי מליונל אחרי שהוא גילה שוולדמיר מתכנן להרוג אותי שיבקש מוולדימיר לבקש מהרופאים לירות בי בכתף, הוא אמר להם שכך זה יאריך את הסבל שלי לפני שיהרגו אותי, וזה מה שהם עשו."
היא הסתכלה עליו ושאלה, "ומה קרה אז?"
"הצלחתי להרוג אותם, אבל איבדתי דם, ליונל עזב ברגע שיכל את המקום והגיע אלי ועזר לי לביים את מותי."
קלייר התקרבה לעבר דארק והניחה את ידה על פניו ושאלה, "זה אתה, באמת?"
הוא חייך, "זה אני, אני נשבע לך, אם תנסי להוריד לי את העור זה יכאב, מאד!"
קלייר צחקה והסתכלה על הזוג עיניים בצבע כחול וירוק ושאלה, "איפה היית כל הזמן הזה?"
"השגחתי עלייך, מרחוק."
דארק הסתכל עליה ואמר, "למה את שותקת, זה קצת מלחיץ."
קלייר הסתכלה עליו בערמומיות ואמרה, "אני לא יודעת מה לעשות קודם, להחטיף לך סטירה מצלצלת או לנשק אותך עד שתצרח."
"אני אוהב את האפשרות השנייה," אמר. הוא התקרב אליה ונשק לה שוב, נשיקה איטית וסוחפת שקלייר הרגישה לפתע שהיא מרחפת.
כעבור רגע הם התנתקו אחד מהשני וקלייר ראתה שהוא מסתכל על חזה, היא השפילה מבט וראתה את שני התליונים של המפתח והמנעול על צווארה.
היא חייכה והוריד את התליון עם המנעול ואמרה, "אני חושבת שזה שייך לך."
דארק חייך ושאל, "גילית מה היה בפנים?"
קלייר הסתכלה עליו בתערובת של הפתעה ובלבול. הוא הוריד בזהירות את התליון השני עם צורת המפתח והכניס אותו לחור המנעול, המנעול נפתח בקליק קטן ופתק קטן נפל על הרצפה. דארק התכופף וכרע על ברך אחת, קלייר הסתכלה בהלם כשקרא מתוך הפתק, "קלייר אני אוהב אותך, תינשאי לי?"
הוא הוציא מכיס מכנסיו קופסה אדומה ופתח אותה, בפנים נחה טבעת יהלום. "אני יודע שזה מהר מידי, אבל את הבחורה שאני רוצה לבלות איתה את שארית חיי ואני לא רוצה לחכות יותר."
במשך כמה שניות היא הסתכלה עליו המומה ואז הנהנה בראשה לכן. דארק התרומם מהרצפה, הוא הוציא את הטבעת מתוך הקופסה ושם על אצבעה.
במשך כמה שניות הם הסתכלו אחד על השני באהבה ואז רכן דארק לקלייר ונשק לשפתיה ברכות, "אני אוהב אותך," מלמל בין נשיקה לנשיקה, "אוהב אותך כל כך."