סוד זהוב אדמדם 11
כבר כ12 שעות אני מהלכת ביער
בשעתיים הראשונות הגעתי אל האחוזה
הגעתי לשם רק הבהירה לי שאיני יכולה להתחמק מן הגורל
ושעלי לעצור את הרוע האחוזה היתה בעבר אחד המקומות האהובים עליי
היא נבנתה בימים בהם בני האדם לא ידעו על יצורים קסומים כגון:
אלפים, פיקסים וכדומה היא נבנתה בקרחת יער והיתה עשויה לבנים
לבנות אך עכשיו היתה כולה שחורה וענני אזהרה סובבו אותה
ולא היתה שם נפש חיה היה שם רוע שאפילו חיות הטרף לא העזו לעבור
בשטח המקולל ההוא ומאז בגדול אני פשוט מסתובבת מאז
קול של ענף נשבר גרם לי להתעורר מן המחשבות שלי "מי שם?"
שאלתי שאלת חסרת תועלת בדיוק כשראיתי את העיניים, עיניים כאלה
יש רק למחליפי צורה ואם הוא השמיעה קול זאת אומרת שאני מוקפת
בלהקה של מחליפי צורה "השאלה היא מי את?" נשמע קולו מכיוון
העיניים הירוקות הזוהרות, עינייהן של משני צורה תמיד נשארות
כשם שהיו לפני שהפכו למחליפי צורה "אני המל" אמרתי לו בתגובה
"גן עדן" נשמע קולו של מישהו לוחש את פירוש השם "ומה את?"
שאל מחליף הצורה "הלוואי שידעתי" עניתי לו מידע לא מחויב
"אז את לא יודעת מי את" אמר "אני לא יודעת מה אני בדיוק"
אמרתי לו "אז מה את כן יודעת על עצמך?" שאל אותי
"שאני נערת נבואה, אך נבואתי נשככה משכבר הימים"
אמרתי לו "נצטרך לחכות עד שהמנהיג יחזור בשביל להחליט מה לעשות
איתך, עד אז איאן יתלווה אליך " אמר ומין מעגל מחליפי הצורה יצאה
נער שחור שיער עם עיניים זהובות אם לא הייתי יודעת מה אני מרגישה כשנועצים לי
מבט בעיניים כך שידעתי שלא צריך לנעוץ מבט וחוץ מזה העיניים שלו כבר נכרתו במוחי
"מוזר את היחידה שלא נועצת מבט בעיניי" אמר בזמן שהתרחקנו מין הלהקה הם כנראה
לא ההאמינו שיש לדאוג יותר מידי בגללי"בגלל שאני יודעת שלא יפה לנעוץ מבטים" אמרתי
לו בקלילות, באותו רגע הוא עצר וסובב אותי אליו"תסתכלי לי בעיניים" אמר אליי
הרמתי את מבטי אליו אך גיליתי שאיני יכולה להסתכל לתוכן יותר מאשר כמה שניות
וגם לאחר שהפסקתי להסתכל אל תוך עיניו הרגשתי כאב במקום בו היו עדשות המגע
"תבטיח לי שלא תספר לאף אחד" אמרתי והשבעתי אותו שלא יגלה על מה שאני עומדת
להראות לו ולאחר שהוא נשבע הורדתי את העדשות "אוף הן עושות כאב ראש לפעמים"
אמרתי לו בעוד הוא נועץ מבט בעיניי"לא יפה לנעוץ מבטים" אמרתי בדיוק כשנשמע קריאה אחרות
"היי, איאן תביא את המל המנהיג רוצה לראות אותה!"
תגובות (0)