מאוד חשובות לי התגובות! אשמח לביקורת:)

סוכנת צעירה פרק 2

14/08/2014 883 צפיות תגובה אחת
מאוד חשובות לי התגובות! אשמח לביקורת:)

על הבוקר צלצל הטלפון של אלה.
"אלה אהובתי, מצאתי לנו חופשה על החוף." אמר קול מהצד השני,
אלה קמה מהמיטה ושיפשפה את עיניה, "מה?" שאלה, "מי זה?"
"יש לך עוד חבר?" היה זה ג'ון. מנהל המחלקה שממנה היא פוטרה.
"אני כועסת עליך" רטנה בטלפון, "לא יוצאת איתך לחופשה".
"אלה, הייתי חייב. נחטפת בגלל הגיל שלך. את חשובה לי, אני לא אסכן אותך"
"זה רק בגלל שאנחנו יוצאים נכון?" התחכמה אלה, "אם לא היינו יוצאים לא היה לך אכפת לסכן אותי! מה הקטע?"
"גם את רוסקו פיטרתי עקב סיבות ביטחוניות"
אלה צחקה, "רוסקו בתוכנית להגנת עדים טמבל. היית חייב לפטר אותו"
"תראי, הצלחתי להצחיק אותך על הבוקר"
אלה נחרה בבוז, וקמה מהמיטה לכיוון חדר השירותים.
"איך העבודה בתור מלצרית?" שאל ג'ון
"אז זהו. אני מתפטרת"
"על היום הראשון? התערבנו פה במחלקה, ידעתי שהייתי צריך לומר יום במקום שבוע"
"לא נו. אני לא מתאיישת מהעבודה" ניסתה אלה להגן על כבודה,
"אז..?"
"השגתי עבודה אחרת"
"כבר? מהירה"
"סוכנת חשאית!" אמרה אלה בהתלהבות,
"פיטרתי אותך כדי לשמור עליך ועכשיו את מסכנת את עצמך שוב?" התעצבן ג'ון.
"אתה לא ייאמן. תשמח בשבילי"
"של מי התיק?"
"הבת של ההוא מתוכנות הארסלי"
"אה, תיק 103-גניפר הארסלי. זה התאבדות אבל, מה יש לחקור?"
"מתברר שלא לפי ד'וח ניתוח הגופה.."
"איך את יודעת? לא היה שום דוח רפואי כשקראתי את התיק עליה"
"אז בטח האבא עשה ניתוח פרטי"
"וואלה, לא חשבתי על זה"
"קיצור, הוא רוצה שאני ילך לתיכון ויחקור. אתה יודע, ישתלב. "
ג'ון צחק, "את סיימת תיכון בגיל 16 ועכשיו את חוזרת? את באמת חננה"
"תצחק תצחק, בסוף התיק אני יהיה יותר עשירה ממך"
"לא את לא, אני מנהל המחלקה" התברב לו ג'ון.
"ואני מנהלת תסוכנות של עצמי"
"אז אולי סוף סוף את תשלמי על הדייטים?" ניסה ג'ון את מזלו.
"מצחיק" אמרה אלה בציניות, "יאללה ביי"
"רגע החופשה!" צעק ג'ון לטלפון אבל אלה כבר ניתקה.
היא התקלחה בזריזות ויצאה לרכב שחיכה לה למטה, בארי בא לאסוף אותה.
הוא הביא לא רשימה של שמות ותמונות של כל החברים של ג'ניפר לשעבר.
"אמנדה, העוזרת האישית שלי שאותה כבר פגשת תיקח אותך לקניות עכשיו" אמר בארי והושיט לאלה את כרטיס האשראי שלו.
"ואה אקספרס" התלהבה אלה מהכרטיס, "חשבון ללא הגבלה"
אמנדה גילגלה את עיניה ובארי ציחקק.
אלה לקחה לעצמה כמה רגעים עד שיגיעו למרכז הקניות וחקרה את הרשימות והתאימה פרצופים לשמות,
דניאל החבר, בריאן הנדבק ,אשלי החברה הכי טובה, ניקול ואמילי החברות טובות.
אמנדה כיחכחה בגרונה בקול, "גברת תומפסון הגענו" אמרה ופתחה את דלת הרכב.
"אלה!" ענתה לה ויצאה אחריה מהרכב.
"אוקיי אלה. היית פה פעם?" שאלה והציגה את מרכז הקניות לאלה, את החנויות, המותגים, לאן נכנסים ולאן לא.
לאחר שעות של קניות ועשרות שקיות ישבו השתיים בבית קפה עד שיגיע הרכב של בארי לאסוף אותן לדירתה החדשה של אלה.
"תרצו להזמין?" שאל המלצר.
אלה הייתה עסוקה בתפריט שלפתע אמנדה בעטה לה ברגל. אלה הרימה את ראשה והסתכלה בעצבים על אמנדה, אמנדה ניהנה בראשה לכיוון המלצר. אלה הסתכלה על המלצר ופערה את עיניה, זה דניאל מהרשימות- החבר.
"כן" ענתה אלה לאחר שהתאוששה מהכאב ברגל, "שוקו חם בבקשה"
"תעשה את זה כפול" אמרה אמנדה.
"זה החבר!" לחשה אלה לאמנדה כשהמלצר הלך, "דניאל!"
"אכן." ענתה אמנדה והוציאה את הטלפון מכיסה, מתעלמת לחלוטין מאלה.
'אני חייבת לקחת צעד' חשבה אלה וקמה ממקומה לכיוון דניאל, שעמד על יד המטבח ונתן את ההזמנה שלהן.
"את רוצה לשנות את ההזמנה?" שאל דניאל כשאלה התקדמה לכיוונו,
אלה צחקה, "לא. תהיתי לעצמי משהו.. בן כמה אתה?" שאלה.
"לא שזה ענינך" ענה דניאל והרים גבה, "17"
"איזה עולם קטן!" אמרה אלה ופיזרה את שיערה השחור בפלרטטנות, "גם אני. עכשיו נרשמתי ל"גוניור היי"" הוסיפה.
"אני לומד שם" אמר דניאל וחייך, הוא הניח יד על הקיר ונשען.
"איזה כיף יהיה להגיע ביום הראשון ולא למצוא את עצמי לבד" אמרה אלה ונגעה בעדינות בזרועו של דניאל, הסתובבה וחזרה לשולחן.
"את טובה" לחשה אמנדה בפליאה לאלה כשהתיישבה, כי דניאל בא מאחוריה.
"אני יכול להראות לך את האיזור" אמר דניאל והרים את כתפו, "את יודעת, להכיר את השכונה וזה"
אלה צימצמה את עיניה, "מה גורם לך לחשוב שאני חדשה?" שאלה.
"עכשיו נרשמת לג'וניור היי?" אמר בהססנות.
"כי רק עכשיו התפנה מקום, שמעתי שאחת פרשה" אמרה אלה בכוונה לראות את תגובתו של דניאל. אשמה או עצב.
"אה" אמר, הסתכל על הריצפה הסתובב והלך.
"הרכב בחוץ" אמרה אמנדה וקמה,
"אבל השוקו" מחתה אלה.
"שיתמודד" השיבה אמנדה, הרימה חלק מהשקיות ויצאה מהמסעדה ואלה מאחוריה.
כשנכנסו לאוטו בארי ישב וחיכה להם שם,
"היא התחילה עם דניאל" הלשינה עליה אמנדה, "מראה בלונדיני ועיינים כחולות יכולות להטעות אותך מותק, אולי הוא הרוצח"
בארי צימצם את עיניו בחשדנות, "זה היה בכוונה?" שאל את אלה.
"ברור" ענתה, "לאן הולכים?"
"לבית החדש שלך" ענה בארי וחייך חיוך גדול.
הם ירדו בשביל ארוך ובצידיו שדה פרחים. בסוף השביל עמדה אחוזה גדולה ומפוארת. האחוזה נפתחה דרך דלת זכוכית גבוהה לתוך סלון גדול שבאמצעו הייתה ברכה שפונה כלפיי חוץ, ספות ארוכות מצד אחד של הבריכה וטלוויזיה ענקית מצידה השני.
מאחורי הספות היה גרם מדרגות ארוך שהוביל לקומה נוספת.
"מר הארסלי, קצת הגזמנו" אמרה אלה בשוק ממראה הבית, היא נגעה בעדינות בספה והתיישבה על הבד הרך.
"קניתי את האחוזה לגניפר לפני שהכל קרה" אמר בעצב, "למשך החקירה תכלי לשהות פה ואז אמכור את האחוזה"
אלה הנהנה בראשה והמשיכה להסתכל סביבה בסקרנות,
"תודה שוב שאת עושה את זה, אלה" הודה לה בארי והתיישב לצידה, "אמנדה תגור איתך פה ותשחק את תפקיד האמא שלך."
"כמובן" ענתה אלה וחייכה.
"החוקים פשוטים, בלי בנים במיטה" אמרה אמנדה ועלתה לקומה השנייה.
"תעשי לעצמך סיור מאוחר יותר" אמר בארי והתרומם "אבקש שישימו לך את השקיות בחדרך. כל בוקר יבוא נהג להסיע אותך לבית ספר, ויחזיר אותך משם. תעשי הכל כדי להיכנס לאותה חבורה סגורה, זה לא פשוט. לדעתי מסיבה תעזור, כל מה שתצטרכי תפני אל אמנדה והיא תיצור קשר איתי. אם המידע קשור ברצח תפני ישירות אליי ואל תכניסי את אמנדה לתוך העניין." ביקש בארי בעדינות.
"אוקיי"
"לכי תתמקמי יקירה" אמר בארי ושילח אותה לקומה השניה.
החדר של אלה היה החדר האחרון במסדרון, דלת אדומה גדולה הנפתחת לשתיים הציגה חדר גדול- במרכזו הייתה מיטה ארוכה, ומול המיטה ניצבה שידה לבנה מפוארת ועל גבה טלוויזיה. ארון לבן ענק התפרש לאורך הקיר ומצידו השני של החדר הייתה דלת סגורה. אלה פתחה את הדלת וחשפה חדר אמבטיה גדול ושירותים.
"וואו" מלמלה לעצמה ונשכבה על המיטה הרכה.
'אני בגן עדן' סימסה לג'ון בהתלהבות.
לאחר שהעוזרים של בארי הביאו את השקיות לחדרה, סידרה את הבגדים בארונה התקלחה והלכה לישון מצפה ליום למחרת.
כשהתעוררה באמצע הלילה ראתה שיחה שלא נענתה מג'ון. השעה הייתה 4 לפנות בוקר והיא לא רצתה להעיר אותו.
אלה קמה ממיטתה במטרה לשתות קצת מים ששמעה קולות חזקים מלמטה, אלה פתחה בשקט את דלת חדרה והקשיבה.
"למה הבאת אותה לפה אידיוט!" אמר קול אחד, קול נשי שאלה לא זיהתה.
"הייתי חייב, אף אחד לא ירצח את הילדה שלי וייצא מזה בשלום" הקול השני היה של בארי.
"זה בטח עוד אחד מהאויבים שלך" אמר אותו קול נשי
"או אחד מהאויבים של גניפר, רק האל יודע מה עבר על הילדה הזו" שוב היה זה בארי.
"היא בחיים לא תצליח. עד שלא תיתן לא את האמת בארי יקירי"
"אני לא אתן. היא הצעירה הכי טובה בתחומה. היא תצליח"
"חכה תראה מה אמרתי, לא תיתן את האמת לא תקבל את האמת"
רעש חזק של דלת נטרקת נשמע ואז שקט. 'על איזה אמת דיברה האישה' שאלה את עצמה אלה, 'האישה צודקת. כל עוד לא יהיה לי את האמת כולה על המקרה אני בחיים לא יוכל לפתור את התיק הזה'.
אלה חזרה למיטתה, והירהרה באמת עד שנרדמה.
"תתעוררי" צעקה אמנדה לתוך חדרה של אלה ויצאה.


תגובות (1)

המשך מיייד!!

09/10/2014 23:21
12 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך