סילבסטר (פרק 1)

ישבתי ליד השולחן עם המשקאות ולגמתי מהבירה הקרה, הסתכלתי לכיוון מרכז החדר וראיתי שם את נמרוד רוקד איתה צמוד צמוד, וראיתי את הטירוף שיש לשניהם בעיניים,
"חשבתי שאתה לא שותה.", הסתכלתי הצידה, זה היה אבנר.
"תסתכל מה הולך שם", הצבעתי לכיוון נמרוד, "בן-זונה.." סינן אבנר,
אבנר היה אחד מהחברים הכי טובים שלי, הכרנו בגן חובה ונפגשנו בערך כל יום,
הוא אחד מאלה שאני מדבר איתם על הכל, ובין היתר גם על נעה, שהייתה עסוקה בלרקוד
עם ה"חבר" הכי טוב שלי, נמרוד.
השעה הייתה כבר 23:55, ואני חושב שאם אני לא אעזוב עכשיו, אני אצטרך לראות איך נמרוד מתמזמז איתה.
משום מה לא יכולתי לזוז, הייתי תקוע במקום, הסתכלתי עליהם והדבר היחיד שרציתי לעשות עכשיו זה לתפוס את נמרוד ולשבור לו כל עצם בגוף, לנשק את נעה ולחזור הביתה מאושר,
אבל לא יכולתי, אני מכיר את נמרוד יותר מידי זמן בשביל לעשות לו דבר כזה,
אבל זין, איך הוא עושה לי דבר כזה?!
הסיתי את מבטי לפחית הבירה שהחזקתי, היא קצת מחוצה, כנראה שהחזקתי אותה חזק מידי.
המוזיקה לאט לאט התחילה להיחלש, ידעתי שזה מגיע, ושנאתי את זה.
עשר! הספירה התחילה.
תשע! נמרוד מסתכל לנעה בעיניים.
שמונה! הם מתקרבים אחד לשנייה.
שבע! הוא מחבק אותה חזק.
שש! אני רוצה להקיא.
חמש! הפנים שלהם מתקרבים.
ארבע!
באותו רגע, תפסתי את עצמי, רצתי למרפסת של הבית והרגשתי איך הדמעות זולגות לי על הלחיים הרזות שלי.
יותם ועומר ישבו שם עם סיגריות ביד של כל אחד, הם היו זוג מוזר כזה, שהלכו לכל מקום ביחד ותמיד הלכו עם סיגריות בכיס, המורים כבר נכנעו וקיבלו את זה שהם לא יפסיקו לעשן.
יותם הסתכל עליי, "בוא תצטרף אלינו", הוא הזמין אותי,
"עזוב אותו יותם, הוא לא מאלה", אמר לו עומר,
"תסתכל על העיניים שלו, הוא צריך את זה", עומר לא הגיב.
התיישבתי לידם, ולא ידעתי כל כך מה לעשות, יותם לקח נייר, פיזר עליו קצת חומר ירוק, ליקק את הנייר וגילגל אותו במיומנות, "קח", הוא העביר לי את הסיגריה,
"תשאוף את זה עמוק לריאות, תחזיק שם לכמה שניות ואז תשחרר" הדריך אותי עומר,
הצמדתי את החומר לפה שלי ועשיתי בדיוק כמו שהוא אמר,
התחלתי להשתעל, אבל אהבתי את זה, לקחתי עוד שאיפה.
פתאום.. פתאום הכל מרגיש כל כך משוחרר.
לקחתי עוד אחת, והשתעלתי יותר חזק עכשיו, יותם ועומר צחקו וחייכתי אליהם.
נשכבתי על הרצפה הקרה, וחשבתי מחשבות נעימות.
האם דובים יודעים מה זה אהבה?
איך עוטפים קרמבו בלי לשבור אותו?
הרגשתי מצויין, וכבר לא חשבתי על נמרוד ונעה שהתמזמזו שם למטה,
לא אכפת לי בכלל.