סיפור חדש- החיים כמו כוכבת- פרק 2 (סיפור על לואיי)

קמתי בבוקר התארגנתי לבית הספר.. ולקחתי איתי בגדים להחלפה אחרי הכל אחרי בצפר אני הולכת לאולפן :) לקחתי שוקו ונסעתי לבצפר… היום עבר מהר… בשעה האחרונה שיעור מטמתיקה המנהלת נכנסה וכולם עמדו לכבודה.. איזה חוק מעצבן למה צריך לעמוד כשמורה או מנהלת נכנס
"שבו" המנהלת אמרה. ובידה היתה פתק קטן ירוק
"קייסי… זה בשבילך" המנהלת אורית אמרה וחייכה אליי
"אה ואני יודעת אל תדאגי" היא הוסיפה.. לקחתי את הפתק אבל אז רוי ילד אחד חטף לי אותו מהיד והקריא אותו בקול :" קייסי הלימוזינה תחכה לך בחוץ בסוף השיעור" התחילו לחשושים לימוזינה?
הגיע הצילצול.. לקחתי את הדברים שלי וכל הכיתה… השכבה באה אחריי עד לשער עקבו אחריי עד שנכנסתי ללימוזינה לבנה גדולה היא הייתה כל כך יפה שכולם חשבו שאני הולכת להיתחתן עם נסיך אנגלייה. נכנסתי ללימוזינה
"אאוצ'" מישהו אמר
"אמאאלה מי זה?" שאלתי
"הארי את יושבת עליי" הארי אמר
"אופס" אמרתי וירדתי מעליו
"אז את קייסי בלו?" הארי שאל
"כן.. אז אתה הארי סטיילס המפורסם?" שאלתי
"כן.. את לא מתעלפת לא כלום.. אה?" הארי שאל
"לא.. לא הקטע שלי" אמרתי
"אז מי הפיבוריט שלך מהלהקה?" הארי שאל
"אני אוהבת את כולכם…" אמרתי.
"אבל הכי הכי?" הארי שאל
"לואי.." אמרתי
"הוא עם אלינור את יודעת?" הארי שאל אותי
"כן.. אבל זה לא כאילו יקרה משהו.." אמרתי
"לכי תדעי" הוא אמר
"אז איך זה להיות בלהקת בנים?"שאלתי
"כיף.." הארי אמר
"והמעריצים.. מעריצות..?" שאלתי
"הם אוהבים אותנו." האר יאמר
"כן.. אני יודעת.. " אמרתי
"הולך להיות לך חודשיים קשים" הארי אמר
"למה?" שאלתי
"זה לא הכי כיף להיות כ יום באולפן ולשיר מיליון פעם את אותו השיר" הארי אמר
"אני ישרוד את זה… לשיר עם חמש בנים חתיכים באותו חדר… אני ישרוד" אמרתי והארי צחק
"אז ההופעה ב- 6\17 את יודעת?" הארי שאל
"כן.. וואי זה יוצא ביומלדת שלי.." אמרתי
"אחלה יומלדת סידרת לך" הארי אמר
"הגענו" הנהג אמר
ירדנו מהלימוזינה ונכנסו לאולפן..
"איפה הבנים?" שאלתי את הארי
"בואי אני יקח אותך אליהם" הארי אמר לי הוא הוביל אותי לחדר ופתח את הדלת.. אבל הבנים לא שמו לב הם היו שקועים באייפון ובפלסטיישן
"בנים?!!?!!? " הארי אמר.. אבל הם לא ענו
"תכירו זאת קייסי בלו" הארי אמר
"היי" אמרתי וכל הראשים שלהם הופנו אליי הם כאילו היו מהופנטים ממני
"הייי אני נייל" נייל בא ואמר
"כן.. אני יודעת מי אתה" אמרתי והוא צחק.. כולם בירכו אותי לשלום חוץ מלואי הארי שם לב שהסתכלתי על לואי שמשחק באייפון שלו
"לואיי תכיר זאת קייסי" הארי אמר
כן.. היי.." לואי אמר
"דיברתי איתך בטלפון זוכר?" שאלתי
"לא…אהה כן.." הוא אמר והמשיך לשחק בפלאפון.. זה פגע בי.. אף פעם לא התייחסו אליי ככה תמיד התסכלו עליי שרקו לא הורידו את העיניים ממני אבל הוא אפילו מבט אחד לא…
"אמ.. הארי איפה השירוטים?" שאלתי
"בואי אני יראה לך" הארי אמר. יצאנו מחדר
"אני יודע שאת לא באמת צריכה לשירוטים.. זה בגלל לואי נכון?" הארי שאל
"כן.." הודתי
"אל תיתיחסי אלייו.. הוא תמיד עצבני לפני ההקלטות. את עוד תראי שהוא יהיה נחמד אלייך" הארי אמר
"תודה" אמרתי וחיבקתי את הארי
"הארי קייסי בואו מתחילים להקליט" רוברט אמר לנו.. נכנסנו לאולפן והתחלנו להקליט הם שרים כל כך יפה אלווהים תעזור לי… ואז הגיע הסולו שלי… התחלתי לשיר… בסוף השיר יצאתי לשתות מים והבנים התקרבו אליי
"את שרה ממש יפה" ליאם אמר לי
"תודה גם אתם" אמרתי
"מאיפה למדת לשיר ככה?" נייל שאל אותי
"לא יודעת אני פשוט שרה מהלב וזה יוצא" אמרתי
"זה מה שאני תמיד אומר" לואי אמר וחייך אליי
"קייסי אפשר לדבר איתך שנייה בצד?" לואי שאל
"כן.. בטח" אמרתי וחייכתי אלייו והארי הסתכל עליי במבט של אמרתי לך.. לואי ואני התקדמנו לאיזה פינה
"אני מצטער שהייתי גס רוח מקודם אני תמיד ככה לפני ההקלטות" לואי אמר
"זה בסדר" אמרתי
"תגידי אפשר לשאול אותך שאלה?" לואי שאל
"כן.." אמרתי
"איך יודעים מתי חברה שלך עומדת להיפרד ממך?" לואי שאל
"עם היא מתרחקת ממך.. מסננת אותך.. ולא זורמת איתך בשיחות ואומרת לך שהיא לא יכולה להיפגש היום.. דברים כאלה.. למה?" שאלתי
"סתם.. אלינור אז היא מתרחקת ממני קצת בזמן האחרון" לואי אמר
"אה.." אמרתי
"אמ… אפשר לבקש משהו?" לואי שאל
"כן" אמרתי
"אפשר שניהיה ידידים טובים?" לואי שאל
"כן בטח" אמרתי וחיכיתי אליו