סיפור לא גמור-פרק 2

-כעבור 10 שנים-

היום קיבלתי מכתב בדואר.
"זה מוזר" אמרתי לבעלי, "זה סיפור לילדים קטנים ואין לי מושג למה קיבלתי אותו" "את צריכה ללכת לעבודה" הוא אמר. קראתי קצת ואז יצאתי. זה היה סיפור על אותיות.
הלכתי. בעבודה ראיתי את המזכירה שלי ממש לפני סוף היום קוראת את אותו סיפור. קראתי איתה אבל הייתי צריכה כבר ללכת. קראתי בדיוק עד איפה שהספקתי בבית.

חזרתי הביתה נשקתי בלחי לבעלי והלכתי לראות טלויזיה.
"מה אם הסיפור שלך?" הוא שאל.
"איזה סיפור?" לא זכרתי.
"הסיפור ששלחו לך. זה שלא גמרת לקרא" הוא חזר ואמר.
"אוי נכון, אני אלך להביא אותו" פתאום נזכרתי.
קמתי והלכתי לחפש את הסיפור. במקום הסיפור היה דף ריק. "איפה זה?" שאלתי. הוא לא ענה. הלכתי לחפש אותו וכשחזרתי גם הדף הריק נעלם. חיפשתי בין הדפים שהיו על השולחן אבל גם עליהם לא היו אותיות. יצאתי החוצה וראיתי שעל השלטים בחוץ לא כתוב דבר.
לא היו אותיות…. זהו אותיות! אני צריכה לגמור את הסיפור…. לא הצלחתי לזוז משהו עצר אותי. משהו כאילו משך אותי אחורה. כמה שיותר רחוק מהבית… ואז זה הפסיק. הכול הפסיק שום דבר לא זז. כאילו עצר הזמן…