סיפור על 1D – תודה לך – פרק 1

"לורה, דיוויד, קודי, בואו שבו אני אספר לכם סיפור" צעקתי לעבר הקטנטנים שחייכו וצחקו, הילדים התיישבו ליד האח, אני והוא ישבנו על כיסאות נדנה והתחלנו לספר, "הכל התחיל ככה:" אמרתי.
– 40 שנה לפני-
"ג'נה קומי" שמעתי את פיבי צועקת לעברי וזורקת עליי כרית, "אני קמה סיס" צעקתי בקול רדום, לאט לאט התרוממתי ועברתי למצב ישיבה, עיני היו חצי סגורות, הסתכלתי לעברי ובחנתי את החדר, לפתע עיני ננעצו בשעון "7:50?! שיט אני מאחרת!!" צעקתי וקמתי במהירות מהמיטה, התארגנתי הכי מהר שיכולתי וירדתי למטה, שתיתי שוקו ורצתי למכונית, התנעתי אותה וטסתי לבצפר.
"אני לא מאמינה, איך השעון מעורר לא ציפצף?!" לחשתי לעצמי, הגעתי לבצפר ורצתי לכיתה. "איחרת גברת ג'יימסון" אמרה המורה לידיה בקולה המחריד והרשע. בשיא הנביכות התיישבתי במקומי והוצאתי את הציוד מהתיק, שמעתי מאחוריי צחקוקים בלתי מוסברים, הבנתי שזה תום, והזנב שלו לואי. אני פשוט מרחמת על לואי המסכן, הוא בנאדם כל כך טוב והוא נגרר אחרי בנאדם כל כך רע!
בצילצול יצאתי הכי מהר שאני יכולה מהכיתה לעבר הקפיטריה, "ג'נה" שמעתי מישהו קורא לי, הסתובבתי וראיתי את לואי, "לואי?" שאלתי בקול מוזר, "א-א-ני מצט-ע-ר על מ-ק-וד-ם" אמר בגימגום, "זה בסדר" עניתי לו בחיוך "אז.. רוצה ללכת ביחד לקפיטריה?" הוא שאל בביישנות, "כן ברור!" אמרתי לו בציחקוק קל. לואי הוא אחד האנשים הכי יפים ראיתי אי פעם! יש לו עיניים כחולות בהירות ופוני שמסתיר את מצחו, הוא רגיש ושר ממש יפה!
אני ולואי ישבנו בקפיטריה ודיברנו, דיברנו על הכל! נהננו ביחד ממש, הוא כזה מצחיק וחמוד, הוא מדבר מהלב, "תגיד לואי, למה אתה מסתובב עם תום?" שאלתי והחיוך ירד מפניו, "תקשיבי, זה סיפור די מסובך" הוא אמר והשפיל את ראשו, "זה בסדר, אני מבינה סיפורים ארוכים" אמרתי בחיוך "אז ככה, זה היה יום רגיל לפני שנתיים, המורה הושיבה אותי ליד תום, לאט לאט התחלנו להתיידד, די פחדתי ממנו כי אחרי הכל הוא הביריון של השכבה, הוא אמר שהוא לא ינטוש אותי ויהיה החבר הכי טוב שלי, די האמנתי לו אבל עד היום אני פוחד ממנו, בגלל שהוא רוצה לקבל יחס כאילו הוא "מלך" אני צוחק מכל בדיחה שהוא אומר למרות ששום דבר שהוא מוציא מהפה שלו לא מצחיק אותי.." הוא אמר בעצב, "אני מצטערת" לחשתי לו בקול רועד, "תגידי, את עסוקה היום בערב?" לואי שאל בביישנות "אממ לא.." עניתי לו בחיוך, "מצוין, אני אאסוף אותך בשבע" הוא אמר בקול שמח וקם ממקומו "רגע מה? לאן אתה הולך? ומה אתה מתכנן לעשות?" שאלתי אותו "את תראי" הוא אמר ויצא בריצה מהקפיטריה, המשכתי לחייך ולצחקק, אחרי כמה זמן פשוט קמתי והלכתי משם.
"אני בבית" צעקתי וזרקתי את התיק שלי לפינה, זרקתי את עצמי אל הספה והדלקתי טלוויזיה "היי מותק" ראיתי את אבא יוצא מהמטבח לכיווני "היי אבוש" חייכתי אליו והמשכתי לזפזפ בין הערוצים, אבא חזר למטבח, כנראה הוא מבשל משהו.
אחרי זמן מה שישבתי מול הטלוויזיה עליתי לחדר ונזכרתי שלואי בא היום, פתחתי את הארון והרגשתי שאני חיה במזבלה, הוצאתי את חולצת הפייטים האפורה שלי והסקיני ג'ינס בצבע חרדל, לבשתי נעלי בובה בצבע אדום כהה וסידרתי את השיער, התיישבתי על הפייסבוק וראיתי שלואי הציע לי חברות, בלי לחשוב פעמיים אישרתי אותו.
"עסוקה?" ראיתי את לואי עומד בדלת…..