סיפור קצר לאחותי- פרק 4

את יודעת? לא את לא. את יודעת מה טוב בלהיות חולה? שאת יכולה לחשוב על הכל, איפה עשית טעות, מה את עוד יכולה לשנות, הכל. עכשיו כשאני חושבת על זה אני חושבת שאני רוצה שאת באמת תקראי את הסיפורים האלה בשבילך. מה אני צריכה לעשות כדי שזה יקרה?! לדחוף אותך למחשב? להתחננן לפנייך? לאיים עלייך?!.
אהה אף אחד מהאופציות האלה לא עד כדי כך מוצלח, אני מוותרת!.
את יודעת? כיף לך שאת עוד קטנה ולא צריכה לסבול את כל המבחנים האלה שיש בכיתה ה', כל שבוע איזה ארבעה מבחנים! היום אני אפילו נרדמתי וישנתי ארבע שעות! (בין 1 לחמש! צריך להמציא חוק של "נא לא לא להפריע בין השעות 1 וחמש [=).
טוב על מה אני מדברת?! את בטח חושבת שאני משוגעת או משהו שאני כותבת לך באתר סיפורים, או שאת תצחקי עליי ותמהרי להתקשר למספר טלפון הראשון שתראי.
אם כבר מדברים על טלפונים זה מזכיר לי שלא מזמן (לפני שבוע בערך) איזה סבתא זקנה התקשרה אלייך והתלוננה שאת איזה תמרה ולמה את עובדת עלייה שזה טעות במספר.
אז אני לקחתי את הטלפון ובטעות פלטתי שהיא אישה משוגעת ושלא תתקשר לאחותי יותר.
ואז הבטנו אחת בשנייה והתפוצצנו מצחוק.
ואחריי כמה ימים איזה התקשרה אליי אישה שהתלוננה לי שאני היא האישה הזקנה הזאת ואז אני צרחתי שלא תתקשר יותר כי הן שתי משוגעות.
טוב באמת הגזמתי אבל אין מה לעשות…
טוב אין לי יותר מה לכתוב ויש לי איזה מאה התראות בפייס,
אוהבת, ארנלה