סיפור ראשון שלי – פרק חמישי

פרק 5:
״את, הבנאדם הכי לא חברתי שיש, קיבלת הזמנה מאמיר בכבודו ובעצמו. איך עשית את זה לאזעזל?!״ שרון שאלה אותי ואני משכתי בכתפיי, מודה שאני בעצמי לא יודעת מה עשיתי. ירדן צפר אלינו ואנחנו עלינו לאוטו שלו.
אחרי כמה דקות הגענו לארמון של אמיר.
בחיים לא הייתי במסיבה אמיתית, אבל מהר מאוד הבנתי את הפואנטה – להיות נחמדה, לרקוד ולשתות. החלטתי לוותר על שניים מהשלושה ופשוט הייתי נחמדה. השעה כבר הייתה אחד עשרה ואני התחלתי להשתעמם, אבל ירדן ושרון היו מסטולים מהתחת ולא רצו ללכת. פתאום קלטתי את אמיר, הוא התקדם אליי.
״נו? חשבת על שיעורי ציור?״ הוא שאל בחיוך מלא באגו ואלכוהול.
״לא. למה? יש לך הצעה?״ שאלתי בנימוס, למרות שלא היה לי כוח לשיחה עכשיו.
״האמת שכן,״ הוא הפתיע אותי, ״בואי.״ הוא הושיט לי יד.
״מה? לאן?״
״מה אכפת לך? בואי.״ הייתי יותר מידי עייפה בשביל להגיד לו לא. יצאנו מהבית שלו ונכנסו לאוטו שלו, הוא התניע והפעיל את הרדיו. הוא הכניס לתוכו דיסק צרוב.
הייתי בהלם, ״מה אתה משוגע?״ צעקתי והוא הסתכל עליי בבהלה. חטפתי ממנו את הדיסק. ״אתה קולט שהדיסק הזה פוגע בפרנסה והיצירה של הבנאדם? בגלל אנשים כמוך הוא מפסיד אלפים בשנה!!״ המבטים שלו התחלפו בשנייה. בהתחלה הלם, אחרכך בלבול, ורק בסוף הוא התחיל לצחוק בהיסטריה. אותי זה לא הצחיק, הוצאתי את אחד מהדיסקים שתמיד יש לי בתיק והכנסתי למערכת.
הוא נאנח, ״חמש דקות איתך ואני כבר מרגיש אשם. מה יקרה אחרי שעה?״ התעלמתי ממנו והוא התחיל לסוע. הוא עצר ברחוב נטוש, אחד כזה שאפילו בבוקר לא הייתי עוברת ליידו.
״פה,״ הוא הצביע על אחד הבתים המפחדים יותר בשכונה הזאת, ״גר גאון. בפעם הבאה שאני בא לפה את באה איתי.״ הוא לא שאל, הוא קבע. אחרי זה הוא קלט שהשעה כבר אחת בלילה.
״אז אצלי או אצלך?״ הוא צחק ואני בעטתי בו. הוא הבין לבד. אחרי כמה דקות הייתי בבית שלי. ליאה חיכתה לי מחוץ לבית.
״תודה, היה ממש כיף.״ הפעם זה לא היה רק מנימוס, באמת היה לי כיף איתו.
״המשפט הזה היה שווה הכול.״ הוא אמר ואני הסמקתי ויצאתי במהירות מהאוטו, שהוא לא יקלוט איזה אדומה אני.
*
ברבע לשמונה הגעתי לבית קפה. הוא היה מלא בסטודנטים שהיו עסוקים בלפטופים והאייפונים שלהם. הוא עדיין לא הגיע, והפלאפון שלי צלצל פתאום.
יש לי בעיה עם הפלאפון, הוא לא מזהה מספרים.במקרה הכי גרוע אמא שלי בטוחה שאני בלימודים ככה שהיא בחיים לא תחשוד שאני נפגשת עם המורה שלי בבית קפה, אז אין סיבה שהיא תתקשר אליי.
״הלו?״ עניתי.
״היי יפה, זה אמיר.״ הוא אמר בקול צרוד. תיארתי לעצמי שהוא קם רק עכשיו.
״היי אמיר.״ חייכתי. למרות שהוא ילד רע כזה, הוא ממש מצא חן בעיניי במסיבה. ״במה זכיתי שקיבלתי שיחה ממך?״ אמרתי והוא צחק.
״סתם, עלית לי לראש…״ הוא אמר ושמעתי שהוא מדבר עם מישהי. החיוך ירד לי מהפנים. הוא בטח היה עם אותה מישהי אתמול בלילה. שמעתי אותה קורא לה דורין, אין לי דורין בשכבה, זאת בטח מישהי מי״א. התבאסתי.
״טוב, אני…אני חייבת לנתק,״ אני רואה את אלון מתקדם לשולחן שלי, ״נדבר. ביי.״ ניתקתי מהר. אלון התיישב מולי.
וככה הכול התחיל.