עולם הפוך- פרק 1

28/05/2016 681 צפיות אין תגובות

"אני מרגישה נורא, אני כבר לא ידעתי פשוט למי לפנות." אמרתי בקול מייבב לפסיכולוג החדש שלי, תומר, בעל המבט המהפנט משרה התקווה. הרגשתי שאפשר לסמוך עליו, פעם ראשונה שהצלחתי לסמוך על מישהו בחיי, אפילו שאני לא מכירה אותו דקה שלמה.
"עשית טוב כשפנית אלי, שבי בבקשה, ספרי לי למה את פה?" הוא שאל אותי. השתתקתי, הרגשתי כאילו אני לא יכולה לזוז, אולי אני לא יכולה לספר לו? אולי זה טעות! אי אפשר לסמוך אף אחד, אמרתי לעצמי. אל תשלי את עצמך, פשוט תגידי לו תודה ותלכי.

באתי לקום, אך הוא ישר אמר לי "את לא חייבת להישאר, אבל זכרי שהדלת שלי תמיד פתוחה".הוא באמת מתכוון לזה? לא, זה סתם משחק של פסיכולוגים, הוא חושב שהוא יכול לעבוד עליי. הייתי אצל פסיכולוגים במשך כל חיי, איך אני עדיין מאמינה לשטות הזאת? אני חייבת להודות, משהו בו נראה אחרת, שפת הגוף שלו הייתה שונה מכל הפסיכולוגים שהכרתי, היה נראה כי הוא לא מפחד ממני, לעומת השאר. הוא ישב על הכיסא ישר וזקוף, אך לא נוקשה מידי. ראשו היה מורם והוא הצליח אפילו להביט לי בעיניים לכמה שניות ולא פחד. הרגליים שלו נמצאו שטוחות על הרצפה. כשדיברתי, שמתי לב שהוא מטה את ראשו הצידה והרגשתי שהוא היה במלוא הקשב.

החלטתי, אני אתן לזה הזדמנות, הוא באמת נראה מיוחד. קמתי מהכיסא והתחלתי ללכת בחדר ולספר לו למה באתי. אני תמיד עושה את זה שאני רוצה לחשוב או להיזכר במשהו, זה עוזר לי להפעיל את המוח. תומר האזין לי ברצינות רבה והתעניין, זה נראה כי הנושא ריתק אותו. זה לא מפתיע אותי, אחרי הכל, זה לא משהו ששומעים כל יום, אולם כמו שהזכרתי כבר, הוא היחידי שלא נרתע מזה. דיברתי איתו שעות, לא להאמין כמה הוא דומה לי.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
3 דקות
תגיות:
סיפורים נוספים שיעניינו אותך