עין הסערה

23/12/2015 954 צפיות אין תגובות

הקדמה.
הטלפון צלצל בשעת לילה מאוחרת. דוני קם ושפשף עיניו בעייפות. 'מענין מי מצלצל בשעת לילה מאוחרת שכזו.' חלף הרהור מהיר בראשו. הוא התגבר על עייפותו, והרים את השפורפרת. "דוני סוזן," הוא שמע קול זר. "כיצד אתה מכיר את שמי?" שאל בפליאה ופחד. "אתה אולי לא מכיר אותי, אבל אני מכיר אותך היטב. "מכיר אותי? היטב? מי אתה בכלל?" דוני נבהל קצת. בזמן האחרון שמע על טלפונים מוזרים באישון ליל, וחטיפות מדענים השכם והערב. הרי הוא מדען, ולא מתחשק לו להחטף גם הוא. היום שודר בחדשות שחושדים במישהו. יותר נכון מישהי. דבי יהלום, השחקנית בעלת הכישרונות, אשר חבלה בבסיסי צבא, ושתפה פעולה עם האויב.
היא יכולה לשנות את קולה לכל גברי בקלות, לכן חשש דוני.
הוא חזר על שאלתו.
"אני דבי יהלום."
דבי יהלום! הצטמרר דוני. "התקשרתי כדי להציע לך הצעה שלא תוכל לסרב לה."


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך