עיר מעופפת פרק 26

המקום היה מדהים ביופיו! זה היה אגם כחלחל מלא דגים סגולים וזהובים, עטופים בעצי ברוש טמירים וירוקים. מעל האגם, היה גשר עץ גבוה מעץ כהה, האדמה הייתה מלאה בעשיו והמים הכחולים והנקיים שיקפו את הירח העגול בשלמותו, המקום היה עדין, צח, ובעיקר-לא מזוהם.
"אתה מאמין בקסמים, טיילור?"
"לא." אמרתי, עיניי מרותקות לצבעים העדינים של הלילה והיער.
"ובכן, אז כדאי שתאמין." אמרה ג'ילי והוציאה מכיסה משהו חום, זה היה עץ מגולף עם חורים, היא הכניסה אותו לפיה והתחילה להוציא מנגניות נעימות ועדינות.
אבל זה לא היה הכול, כי לפתע, המקום התמלא באור כחלחל, וכשהבטתי קרוב יותר, ראיתי פיות, כן, פיות קטנות וכחולות שהתעופפו באוויר ונחתו על הכתפיים שלנו, על הידיים ועל הראש, הן היו עדינות ביופיין וקסומות מטבען.
הושטתי את ידי ופיה קטנה נחתה עלייה, היא פתחה את פיה, אך שום קול לא יצא ממנה.
"ג'ילי, הן יודעות לדבר?"
ג'ילי חייכה. "אני לא יודעת, ניסיתי פעם לדבר איתן, אך הן לא ממש ענו. אני חושבת שיש להן שפה משלהן."
החזרתי את מבטי לפיה, הייתה לה שמלה כחולה ושיער שחור ארוך וזוהר, שני כנפיים עדינות ורגליים דקיקות, היא התחילה לקפץ לי על האצבע ולרקוד, היא הסתובבה, ופתחה בריקוד עליז.
סובבי את מבטי והבטתי הבג'ילי.
"זה יפהפייה." אמרתי והחוויתי בידי על כל היער. "כל זה.. וואו! ג'ילי! זה פשוט..יפהפייה. תודה שהבאת אותי לפה."
היא חייכה. "רוצה לשבת?" שאלה והחוותה על האדמה.
הנהנתי והתיישבנו, נזהרים לא למחוץ אף פיה בדרך.
"איך מצאת את המקום הזה?"
היא חייכה שוב והניחה את ראשה על כתפי.
"זה סוד." אמרה. ועצמה עיניים.
רוח קרירה העיפה את שיערה של ג'ילי ולפתע הרגשתי מאוהב.
מאוהב וכבול.
כי מצד אחד הייתה ג'ילי, ומד שני הייתה ליאת.
אל תחשוב על זה עכשיו! קרא קול במוחי, פשוט תיהנה מהרגע!
ואכן נהניתי, הנחתי את זרועי על גבה של ג'ילי וליטפתי אותה, הנחתי את ראשי על שיערה ועצמתי עיניים.

סגרתי את העיניים חזק יותר, אך האור בכל זאת נכנס, למה לעזאזל השארתי את החלון בבוקר פתוח? דימיתי לשמוע את קולה של אימי. קום היא אמרה לי קום. פקחתי עין אחת ומרוב בהלה גם את השנייה. לא הייתי בחדר שלי. ואימא שלי לא העירה אותי. הייתי ביער. מכובל וישן עם..ג'ילי.