עיר עתידית | עונה 3 – פרק 18

הרגשתי מכה חזקה בראשי. לקח זמן לעיני להתרגל לאור שהיה מעט עמום. תוך כמה שניות שמתי לב שאני נמצא באחד המרתפים בבית הספר. שעוני אישר את השערתי. 14:37 באותו תאריך שבו עזבתי – בשעה הזאת עוד היינו שלושתינו: יהלי, טום ואני במשרד של טום. זה אומר שיש לי עוד סיכוי להציל את שניהם. אבל קודם, אני חייב לחשוב איך לעשות זאת. יש לי 10 דקות לכל היותר. ניסיתי לסדר את ראשי, שהיה עדיין די נסער. הדבר הכי חשוב היה – לא לחשוף את עצמי. אז במקום ללכת לשם בעצמי – אני יכול לשלוח לשם מישהו אחר, שיזהיר את יהלי את טום ואותי. הבן אדם שעלה לי בראש באותו רגע היה בראד בוגניו. רצתי לחצר בית הספר. 'הוא חייב להיות שם' – חשבתי לעצמי. תוך דקה הגעתי לשם, "איפה בראד בוגניו?" שאלתי כל בן אדם שרק היה מוכן להקשיב. אחד מהם כיוון אותי לעבר חלקה גדולה מאוד בחצר של זריקת סכינים. בראד היה שם 'וואו – זה קצת אכזרי' אמרתי לעצמי כשראיתי אותו משליך סכין לכיוון הלב של אחת מהבובות שם. "היי בראד!" קראתי בקול. בראד התקרב אלי "כן?" הוא שאל. "אתה יכול לעשות לי טובה קטנה? זה ממש ממש חשוב" בראד הנהן. "אוקי,אני צריך שתלך למשרד של טום – זה משרד 67. אני אהיה שם, אבל איך להסביר את זה? אני לא ממש אזכור שביקשתי ממך את זה, פשוט תגיד לטום לא לפתוח את הספר ולהישאר עם יהלי כל הזמן, לא משנה מה!" "אוקי, אני רץ לשם עכשיו!" אישר בראד. בעוד שהתבוננתי בדמותו מתרחקת חשבתי איך אוכל להישאר פה אחרי זה. זאת תהיה בעיה, כי רק אחרי שראיתי את יהלי כמעט מת לחלוטין, נסעתי זמן ומשם חזרתי לפה. אז אני אצטרך למצוא את עצמי ולאמר לו לחזור אחורה בזמן. גם זאת תהיה בעיה. "אני אעשה את זה אחר כך" לחשתי בלי ששמתי לב. לאחר כמה דקות התחלתי להתקרב לכיוון בניין בית הספר. 'אני צריך למצוא את עצמי' זה היה נשמע קצת מצחיק כשחושבים על זה. אז המשכתי ללכת, אבל כנראה שמישהו דאג שיקצרו לי את הדרך…