עיר עתידית – פרק 22
השמש הייתה נראית כמו מדבר גדול בלי הרים, בלי אבנים, בלי סלעים, בעצם רק מדבר גדול חלק וישר.
ה'חול' במדבר היה לא אלא אש, כל כך הרבה אש, אפילו לנו זה היה הרבה. החום היה כמעט בלתי נסבל.
הייתה לנו רק מטרה אחת: לשנות את מסלולה של השמש לכיוון הירח, למסלול אחר. רק מטרה אחת, אבל כל כך קשה להגיע אליה. "מה עושים עכשיו?" שאלתי. "צריך להגיע למרכז השמש" ענתה אמה. "בעזרת האבן שיכולה לעשות הכל" הוסיפה אדיסון, "אז אנחנו צריכים ללכת הרבה עכשיו, לאבן יש משאלה אחת אם נבקש להגיע מפה למרכז השמש לא נשרוד שם כי אנחנו צריכים לבקש לשרוד שם. הבנתם?" כולם אמרו "כן". אז התחלנו ללכת, מזל שזכרנו להביא מים ואוכל, כי כבר היינו צמאים ורעבים. השמש הייתה רותחת, לא היו שם בכלל סימנים למישהו שהיה עליה קודם, אבל בהמשך ראינו משהו מוזר. זה היה מין חלקה ירוקה כזאת והיא עשתה רושם שבה פחות חם, כאילו מישהו הפריד אותה מהשמש. של החלקה היו בקתות עץ קטנות וכמה עצים. כשהתחלנו להתקרב לחלקה יותר ויותר ראינו יצורים מוזרים בגובה מטר ועשרים בערך, היה להם גוף שקוף כזה, אף קטן ואדום ועיניים כחולות. כשראו אותנו הם התחילו לרוץ במעגלים ולצרוח: "בלהבלהבלהבלהבלהבלהבלהבלה". יהלי שלף שוב את מכשיר הכסף שלו וכאילו 'צילם' את היצורים: "המכשיר שלי סורק אותם, הם יצורי שמש הנקראים בליבלים, אף אחד לא יודע על קיומם. היצורים התחילו להתיישב פה לפני מאות שנים, לאחר שחיפשו מקום לשהות בו הם מצאו את השמש וניצלו אותה כי הם יכולים לשרוד למרות חומה הרב". התקרבנו אל היצורים ויהלי אמר לתוך המכשיר שלו: "אנחנו לא מזיקים, פנינו לשלום" ואז יצא קול שונה מהמכשיר: "בלהבלהבליבלהבלה". יצור אחד אזר אומץ ואמר: "בליבלובלה" המכשיר תירגם: "מי אתם? מאיפה הגעתם?". עכשיו היה תור אדיסון לומר: "באנו ממושבות החלל שבירח, אנחנו שליחים של הנבואה הגדולה, אנחנו הולכים לשנות את המסלו…" היא עצרה את עצמה מהר. חשבתי למה שהיא לא תאמר להם ואז הבנתי. מה אם הם לא יסכימו ויכלאו אותנו או יהרגו אותנו. המכשיר תירגם להם את מה שאמרה. אחרי זה היצור שדיבר איתנו מקודם אמר: "בלהבלהבליבלהבלהבלובליבלה" המכשיר תירגם: "אז אם כך, תלכו… כן כן תלכו מפה, תמשיכו לנבואה שלכם ותעזבו אותנו בשקט, אתם לא רצויים פה, תלכו מפה עכשיו!" מבולבלים ברחנו משם. חוויה די מוזרה לא?…
המשכנו ללכת עד שראינו שלט גדול מאוד והיה כתוב בו 'חנות מרכז השמש – משקאות, סדוויצ'ים ומתנות'
"הנה הגענו" אמרה – לחשה אמה. נכנסו לחנות…
תגובות (0)