עליה מסובכת- פרק 1
"קומי פנלופי בית ספר!" אמא צעקה עלי בבוקר.
ישר קמתי, כי ידעתי שהיום זה היום! יום הראשון ללימודים, חטיבה מסובך.
ישר הלכתי להתארגן. לבשתי בגדי בית ספר (כמובן לא יפים כי זה בכל זאת בית ספר).
הגעתי להסעה, לא היה שם אף אחד.
"יש פה מישהו?" שאלתי.
אף אחד לא ענה. הסתכלתי מהר על השעון, אוי לא האוטובוס יצא!
ישר רצתי הביתה, אבל אף אחד לא היה, ההורים שלי כבר יצאו. בדיוק ראיתי את השכנים באוטו, שאלתי אותם אם הם יכולים להסיע אותי לבית ספר והם הסכימו.
הגעתי לכיתה מתנשפת. "מה קרה למה איחרת?" שאל אותי המורה המפחיד שעמד בכניסה.
"אני איחרתי את ההסעה סליחה על האיחור" עניתי לו והתיישבתי ליד מאדי חברתי הטובה.
"היי פנלופי למה איחרת?" שאלה אותי מאדי תוך כדי שהיא מקשיבה למורה.
"איחרתי כי ההסעה הקדימה!" עניתי לה בכעס על הנהג.
-הפסקה-
הלכתי ללוקר להוציא דברים לשיעור הבא.
אני פותחת את הלוקר, ומחכה לי שם מכתב.
'תגיעי עכשיו לקפטריה'
הלכתי לקפטריה, בכל זאת אני ממש מעוניינת.
פתחתי את הדלת בזהירות.
פתאום גל של ג'יפה היה עלי. זה היה מגעיל!
אני ראיתי את כל השכבה עומדת וצוחקת עלי!
לא ידעתי מה לעשות באותו רגע. פשוט ברחתי לכיתה בבכי ובושה.
הסיפור ימשיך אחרי שתי תגובות של כן!
ו20 צפיות מקווה שאהבתם!
תגובות (2)
סליחה? משקפי היפסטר הם המאפיין שלי! אני מבקשת.
יש גם טעויות של דקדוק- היא לא איחרה את ההסעה, אלא להסעה. פתחתי* הגל של הג'יפה לא היה עליה, הוא עף עליה.
דבר ראשון לא ידעתי שזה שלך. אני לא מכירה אותך ויש עוד הרבה כאלה. דבר שני תודה אני אשים לב פעם הבאה.