פאן פיק לקיק אס: פרק 1- התחלה חדשה

היה זה יום בהיר ונעים בניו יורק סיטי, היום האחרון של החופש הגדול. מינדי צפתה בדיוק בסרט "ג'ון רמבו" בביתה. היא ישבה על הספה האדומה והרכה שעמדה בסלון הגדול והיפה ובהתה במסך הטלוויזיה השטוח והאיכותי תוך כדי שהיא אוכלת מקערת הפופקורן שמונחת לצידה. היא הייתה נערה יפה, שיערה הבלונדיני הארוך והגלי היה אסוף ועיניה היו ירוקות. היא לבשה חולצה אפורה וקצרה ומכנסיים אפורות ומתאימות והייתה יחפה.
עברו כבר 3 שנים שלמות מאז קיק אס והיא חיסלו יחד את הארגון של ברון הסמים פרנק דאמיקו ומאז אביה, דיימון, שנודע כ"ביג דדי" נשרף למוות בידי הבריונים של פרנק. למרות הזמן שעבר כל ההתרחשויות האלו נראו למינדי כאילו קרו רק אתמול והיא התקשתה מאוד להתמודד עם אובדנו של אביה האהוב שהיה כל עולמה ואימן אותה להיות לוחמת הפשע הקטלנית, "היט גירל". מינדי נרשמה לבית הספר המקומי אך התקשתה מאוד להשתלב מבחינה חברתית מכיוון שהיא תמיד רצתה להילחם ולכסח עבריינים כהיט גירל ולא הבינה את הנושאים עליהם דיברו בני גילה, החבר היחיד שהיה לה היה דייב (קיק אס). מרקוס גם לא רצה שהיא תילחם בפשע ,וכך גם מינדי בתחילה, אך ככל שהזמן עבר התגבר בה הדחף להגן על ניו יורק כפי שהבטיח אביה לפני מותו והיא התאמנה בלי קשר לזה במחסן הנשק שלה ושל ביג דדי ושמרה על יכולותיה וכעת היא משתוקקת לחזור ולהילחם בפשע.
באותו רגע מרקוס פתח את דלת הכניסה והניח את התיק שלו ליד שולחן השיש האפור והיפה במטבח, הוא היה אדם שחור, גבוה וקירח עם עיניים חומות וזקן שחור וקצר, הוא לבש את מדי המשטרה הכחולים ונעל נעליים חומות.
"היי." מינדי הפנתה אליו את מבטה ואמרה בחיוך קטן, מרקוס חייך אליה ברכות והלך לעברה, הוא התיישב לצידה וחיבק אותה חיבוק אבהי.
"היי מתוקה, מה קורה?" מרקוס השיב.
"הכל בסדר, מה שלומך מרקוס?" מינדי השיבה בשמחה, אך לא הכל היה בסדר, היא פחדה מאוד מיומה הראשון בתיכון ומן האופן בו יקבלו אותה ובעיקר רצתה לחזור ולהילחם בפשע לבד או לצידו של קיק אס.
"הכל טוב, רציתי לדבר איתך על משהו חשוב…" מרקוס אמר בקול רציני, מינדי מחקה את החיוך מפניה והתמקדה בעיניו החומות במבט סקרני, "על מה הוא כבר יכול לדבר איתי? על היט גירל?" היא חשבה לעצמה.
"מה העניין, מרקוס?" מינדי שאלה בעודה מכבה את הטלוויזיה בלחיצה על השלט שהיה על ברכיה, מרקוס שילב את ידיו על חזהו:
"אני רוצה שתבטיחי לי שתפסיקי עם כל עניין הלוחמה בפשע, אני מתחנן בפנייך, איבדתי את אביך ואני לא רוצה לאבד גם אותך…" הוא אמר בעצב, מינדי הרגישה כאב מסוים, היא הבינה את מרקוס, אותו היא אהבה מאוד בסך הכל , בעקבות התמיכה חסרת הפשרות בה ובאביה למרות היותם חריגים ולמרות שלקחו את החוק לידיים, אך מצד שני ידעה שלנצח היא תהייה היט גירל ושהיא לא תוכל להתחמק מרצונה להגן על העיר.
"אבל מרקוס… אתה חייב להבין שזאת אני, אי אפשר לשנות את זה…" היא אמרה והביטה במרקוס במבט עצוב.
"אני מבין מינדי… אני יודע שאביך לא נתן לך ילדות רגילה אבל בכל זאת… זה לא התפקיד שלך ושל קיק אס להילחם בפושעים, מחר היום הראשון שלך בתיכון וזאת הזדמנות מעולה בשבילך לפתוח דף חדש בחיים שלך…" הוא השיב. מינדי רצתה לפחות לקוות שהיא ילדה רגילה אבל היא לא, היא היט גירל, היא הבינה את מרקוס וחשבה שהוא צודק, אך היא לא תוכל להיות מי שהיא לא…
"אני מבטיחה שאפסיק עם זה ואתן הכל בכדי לחיות חיים רגילים, עם יד על הלב…" מינדי השיבה לבסוף, היא ידעה שהיא ככל הנראה תפר את ההבטחה שלה אך היא רצתה לפחות לנסות…
"החלטה טובה מינדי, זה ישתלם לך…" מרקוס אמר וחייך, מינדי חיבקה אותו ומרקוס חיבק אותה בחזרה וליטף את ראשה.
וכך מינדי העבירה את יתר היום, עם מרקוס בבית. בשעה 10 היא נכנסה למיטתה לאחר מקלחת וארוחת ערב ונשכבה על המיטה הנוחה והרכה בעלת המצעים הורודים היא לבשה כותונת לבנה ושיערה היה פזור.
"מי אני בכלל? מינדי מקרידי? היט גירל?" היא חשבה לעצמה ונרדמה תוך זמן קצר עם המחשבות המטרידות עדיין בראשה.

באותו זמן בביתו של פרנק דאמיקו, בתוך גורד שחקים עצום במרכז העיר של ניו יורק, כריס ישב לאכול ארוחת ערב יחד עם דודו, ראלפי, אחיו של פרנק והשריד האחרון לארגון שלו. כריס שנודע כ"רד מיסט" היה נער נמוך ורזה עם שיער שחור וקצר ועיניים חומות, הוא לבש עכשיו חולצה מכופתרת וכחולה וג'ינס שחור. הוא אכל באיטיות מהחביתה המשובחת ולגם מכוס המים שלו, המטבח היה מטבח מפואר ועצום שעוצב לפי הטעם של אמו של כריס, אנג'י. הארונות היו עשויים מעץ, היה תנור יוקרתי וכיריים איכותיים ומדיח וכיור וכל דבר בעצם. השולחן היה עשוי משיש שחור ומשובח ומסביבו היו כיסאות מעוצבים. כריס הביט בראלפי.
"אני חייב לנקום בקיק אס… הוא ישלם על מה שעשה לאבא שלי…" הוא אמר במבט כועס.
"לא נוכל להתמודד איתו ועם היט גירל, כריס, הארגון מפורק לגמרי, אני האחרון שנשאר מבינינו ואתה אמור לרשת אותו…" ראלפי השיב, הוא היה אדם שמנמן ונמוך עם שיער חום וקצר, עיניים חומות וזקן. הוא לבש חליפה שחורה ומתחתיה חולצה לבנה ונעל נעליים שחורות, בחגורה שלו היה אקדח.
"כבר 3 שנים אנחנו מחכים ושום דבר לא קורה…" כריס אמר בכעס.
"אתה יודע כמה זמן לקח לבנות את האימפריה של אביך למה שהיא הייתה? 3 שנים זה כלום בעסק הזה…" ראלפי התגונן.
"אני יודע, ואתה צודק אבל הבן זונה הזה רצח את אבא שלי והוא חייב לשלם על זה, הוא חייב למות!" כריס צעק בכעס רב מאוד, על קיק אס ולא על ראלפי כמובן, הוא אהב את ראלפי מאוד.
ראלפי שתק, לא באמת היה מה להוסיף, זה היה ברור שהארגון של פרנק דאמיקו מרוסק לחלוטין והרוס ולא יוכל להתמודד מול היט גירל וקיק אס.
לפתע צלצל הפעמון בדלת השחורה והגדולה שבכניסה, כריס קם מהשולחן וניגש לפתוח, ראלפי הלך לצידו.
כריס פתח את הדלת וראה מולו אדם רזה וגבוה עם שיער בלונדיני קוצני ועיניים כחולות וזקן קצר, הוא היה יפה. הוא לבש חליפה שחורה עם עניבה לבנה ונעל נעליים שחורות, בחגורתו היה מין מקל קטן ושחור עם כפתור אדום וקטן שנראה מוזר מאוד, כריס הביט בו בחשדנות.
"אתה בטח כריס דאמיקו, בנו של פרנק…" אמר האדם הזר.
"מי אתה ואיך אתה יודע איך קוראים לי?" כריס שאל בסקרנות.
"אני פטריק אוהארה קודם כל, נעים מאוד…" הוא אמר והושיט לכריס את ידו, כריס לחץ אותה בחשדנות, ראלפי הביט בהם ושתק.
"אתה שואל איך אני מכיר אותך? ובכן, אני הייתי הבוס של אבא שלך זכרו לברכה, בהחלט אדם גדול…" פטריק אמר, כריס התפלא, הבוס של פרנק? איך יכול להיות בוס לברון סמים?
"הבוס של אבא שלי?" כריס שאל בפליאה.
"זה סיפור ארוך, כדאי שנשב ונדבר על זה, יש לכם אולי איזו וודקה טובה או משהו?" פטריק השיב.
"בדרך…" ראלפי אמר והלך למקרר הגדול שבמטבח, כריס ופטריק הלכו לחדרו של פרנק שהיה נפרד משאר הבית והובילה אליו ספרייה ענקית, כריס פתח את דלת הברזל הגדולה והשחורה ונכנס יחד עם פטריק לתוך החדר העצום מאחוריו היה חלון זכוכית שהשקיף על הנוף המדהים שבחוץ, כל העיר הוארה. במקום הזה בדיוק קיק אס הרג את פרנק כאשר ירה בו עם בזוקה והטיס אותו אל מותו בהתפוצצות באוויר. על קירות החדר היו תמונות מעוצבות של אקדחים וליד החלון היה שולחן העבודה של פרנק אותו כריס שינה ושם בו תמונה של אביו. כריס התיישב על כיסא המנהלים השחור והגדול שעמד בראש השולחן והניח את ידיו על השולחן, פטריק ישב על כיסא זהה שעמד מול שולחנו של פרנק והניח את ידיו על הידיות, הוא הביט בכריס במבט רציני.
"אז פטריק, מה לעזאזל הקטע הזה? מה הקשר בינך לבין אבא שלי?" כריס שאל והביט בעיניו הכחולות של פטריק.
"אתה צריך להבין את זה, הביזנס של אבא שלך היה גדול, הוא הכניס לי כל כך הרבה כסף, נתן לי שליטה בחוף המזרחי…" הוא השיב.
"כסף, ומה בדיוק אבא שלי עשה בשבילך?" כריס שאל.
"אני סוחר הסמים והנשק הכי גדול בכל ארצות הברית ואבא שלך היווה את השלוחה שלי בניו יורק. יש לנו גם ארגון בלוס אנג'לס בהנהגת העוזר שלי, מייק קרטר… אנחנו באנו לניו יורק למטרה אחת ויחידה, לנקום את מותו של פרנק דאמיקו ולהחזיר לעיר את שליטת הפשע והסחר בנשק וסמים…" פטריק השיב, כריס הקשיב בהתלהבות, הוא תמיד חלם להיות חלק מהארגון של אביו. הוא הקליד באותו זמן בלפטופ שלו שהיה על השולחן את השמות פטריק אוהארה ומייק קרטר וגילה שמדובר בפושעים מסוכנים מאוד שעוסקים בסחר בסמים ונשק ורצחו רבים, ראשי מאפיה בדיוק כמו שפרנק היה.
"חקרת קצת, הא גבר? עכשיו אתה מבין על מה אני מדבר?" פטריק חייך וצחק.
"זה כזה מגניב! עוד גנגסטרים… ומהתחלה הבנתי על מה אתה מדבר אחי… אני מריח אנשים מזויפים מקילומטרים ואתה ממש לא מזויף…" כריס חייך והשיב. "אבל אני חייב לשאול משהו שנראה לי מוזר: למה לעזאזל חיכית שלוש שנים כדי להגיע ולהסביר לי את כל זה? ולמה לא שמעתי על זה לפני כן מראלפי?" הוא הוסיף.
פטריק ענה: " כשאבא שלך נאבק מול קיק אס ישבתי בכלא על עברות מס. לכן הורדתי הוראה על כל חברי הארגון לא לנקום ולהמתין לשחרורי מהכלא כדי שאני במו ידי אנקום את נקמתו של אביך ואחזיר את השליטה בשוק הסמים הניו יורקי אלינו. אז אני לא עושה חשבון לאף אחד…יש את הבן זונה הזה שהרג את אבא שלך ואותו אני באתי לצוד ולהשמיד, איזה מניאק מתחסד שקוראים לו קיק אס…" פטריק אמר וקם מכסאו, כריס התלהב לשמוע, סופסוף יש מי שיוכל לעזור לו להגשים את נקמתו בקיק אס…
"הוא הרס לי את העסק והרג את פרנק שהיה חבר טוב, הם צריכים להבין… אף אחד לא מתעסק איתי ויוצא מזה בחיים! קיק אס ימות!" פטריק צעק בזעם.
"איך תעשה את זה, הא? לבד? הרי גם היט גירל איתו…" כריס שאל בסקרנות.
"ממש לא, מייק בדרך לכאן עם ה"חיילים" שלנו, המטרה היא לא רק קיק אס אלא לשלוט בניו יורק באופן מוחלט, נחדש את הארגון…" פטריק השיב.
"ואני אוכל להיות חלק מזה, כרד מיסט?" כריס שאל בהתלהבות ונעמד מול פטריק שהתקרב לשולחן.
"אתה רד מיסט?! חשבתי שהוא נלחם בפשע ולא תומך בו…" פטריק אמר בפליאה, הוא ראה את העמודים של קיק אס ורד מיסט בפייסבוק ולא הבין על מה המהומה…
"הכל היה הצגה בשביל להפיל את קיק אס וחבריו… כעת אני בדרך להיות סופר נבל ולהרוג את החרא הזה אחת ולתמיד!" כריס צחק ברשעות.
"אין כאן מה לשאול בכלל… אתה תהיה חלק מהארגון בכל מקרה ויהיה לך תפקיד בכיר. אתה בנו של פרנק ואמור לרשת את מקומו, אני המנהל באופן כללי אבל ברגע שהכל יסתיים כאן אתה תשלוט בביזנס כמו שחלמת, הולך?" פטריק שאל והושיט לכריס את ידו.
"בטח שהולך! לחיי הרשע!" כריס צעק בטירוף ולחץ את ידו של פטריק, בהמשך הלילה כריס הלך לישון במיטתו ופטריק נותר לישון בביתו של כריס, בחדר האורחים.
כך התחילה למעשה ברית רשע חדשה שתאיים על שלום העיר ניו יורק ואזרחיה, התחלה חדשה…